פסק דין
בקשה לביטול פסק בורר של כב' הבורר פרופ' יצחק הדרי מיום 3.9.09, ובקשה לאישורו של הפסק.
חברת מפעת 1964 (1987) בע"מ (להלן: "מפעת") רכשה מחברת ד.ש.א. איכות הסביבה בע"מ (להלן: "דשא") את אתר הטמנת הפסולת בקדומים (להלן: "אתר קדומים").
לטענת דשא, היא נשאה בהוצאות לצורך הכשרת אתר קדומים לקראת פתיחתו, ואילו מפעת שהיתה מחויבת להשיב לה את השקעותיה – נמנעה מלעשות כן באופן מלא, והשיבה רק חלק מההוצאות. על רקע זה הוגשו תביעות ובקשות שונות לבוררות, שהתנהלה כאמור בפניו של הבורר פרופ' הדרי. במסגרת הבוררות ניתנה על ידי הבורר ההחלטה שביטולה – ואישורה – הם נושא ההליך דנן.
דשא – יחד עם ה"ה שמואל ואייל ולנסי וחברת תחנת מעבר השרון בע"מ (שיכונו להלן: "מבקשי הביטול"), עתרו כי פסק הבוררות יבוטל. לטענתם, במהלך ישיבת הבוררות מיום 3.9.09, שעסקה בסוגייה אחרת, "שלף" לפתע ב"כ חברת מפעת עבודות ציבוריות בע"מ, עו"ד גבריאלי, פרוטוקול של ישיבת דירקטוריון של מפעת. לטענתו של עו"ד גבריאלי, באותו פרוטוקול הועלתה הצעה לפיה הזכויות באתר קדומים יושבו לבעלות דשא, ודירקטוריון החברה אישר הצעה זו, בחלטתו מיום 5.8.09.
מבקשי הביטול טענו כי מר אייל ולנסי, שהשתתף כדירקטור באותה ישיבה, הסכים להצעה, בכפוף לכך שעורכי הדין יערכו את ההסכם, ותיעשה בחינה של נושא המיסוי על ידי רו"ח.
בישיבת הבוררות מיום 3.9.09, התבקש הבורר לתת תוקף של החלטה להסכמת הצדדים בישיבת הדירקטוריון. בסופו של דבר, ולאחר דין ודברים המשתקף בפרוטוקול המוקלט של הבוררות, החליט הבורר לאשר את החלטת הדירקטוריון ביחס לאתר קדומים, בכפוף לתנאים המתלים הקיימים בהחלטה.
למען שלמות התמונה תובא החלטת הבורר שאישורה מבוקש במלואה. הבורר החליט כי:
"אני מחליט שההסכמה בישיבת הדירקטוריון לגבי אתר קדומים ומכירתו חזרה לדשא, אני מאשר אותה בהחלטה שלי. אבל זה כפוף לתנאים של החלטת הדירקטוריון עצמה, בכפוף לתאים (צ"ל תנאים, ר. ר.) האחרים שישנם שהם תנאים מתלים, וכמובן שזה צריך להיגמר בהסכמים, הסכמים מפורטים, משפטיים...".
טענות הצדדים
מבקשי הביטול טענו כי החלטת הבורר איננה פסק בוררות, שכן היא אינה מסיימת מחלוקת בין הצדדים, וודאי לא מחלוקת שהועברה להכרעת הבורר. החלטה שאינה מסיימת את הדיון היא "החלטה אחרת", וכזו היא – על פי הטענה – ההחלטה דנן. הבורר עצמו מזכיר תנאים לצורך השגת ההסכם, ולכן כל עוד לא הושג הסכם, לא בוטלו התביעות ההדדיות של הצדדים לגבי האתר. בנוסף, ההחלטה אינה מנוסחת בצורה ברורה, והיא אינה מגדירה את המחלוקות שנדונו בה. את ההחלטה אף לא ניתן להוציא לפועל בלשכת ההוצל"פ.
בנוסף, טען ב"כ דשא, כי במהלך הבוררות הופרו כללי הצדק הטבעי, שכן הטענה ביחס לפרוטוקול הועלתה לראשונה בישיבת הבוררות, ולא בקשר עם אחת התביעות שהוגשו במהלך הבוררות. הבורר התעלם מטענות דשא, ולא אפשר לה להגיש תגובה מסודרת לבקשה.
מפעת הגישה בקשה לאישור פסק הבורר, והיא התנגדה לבקשה לביטולו.
מפעת טענה כי בקשת הביטול היא חסרת תום לב, שכן מבקשי הביטול אינם מכחישים כי הם הסכימו להסכם הפשרה לו נתן הבורר תוקף. לטענת מפעת, הוגשו בבוררות תביעות הדדיות המתייחסות לאתר קדומים. לטענתה, במהלך ישיבת הדירקטוריון הושג הסכם פשרה המתייחס לאתר. אף שמדובר בהסכם המותנה בתנאים מתלים, אין הדבר שלל את תוקפו כחוזה שלם ומחייב.
כותרת הפסק, כך נטען, אינה משליכה על מהותו, וכדי שהחלטה תחשב ל"פסק" עליה להיות כזו המסיימת את ההתדיינות בבוררות בכול הנוגע לנושא הנדון בו, ולסעד שהתבקש בו. על פי הטענה, הפסק דנן אכן מסיים את ההתדיינות בכול הנוגע לאתר קדומים. כך גם עולה מדברי הצדדים בבוררות, כי מתן תוקף להסכם הפשרה שהושג בישיבת הדירקטוריון "יסיים את הנושא" של אתר קדומים. לכן, אין מדובר בהחלטת ביניים.
מפעת טוענת כי אם הפסק יאושר, היא תוכל לנסות לאכוף את הסכם הפשרה באמצעות "תביעה על פי הפסק", עילה שהפסיקה הכירה בה כאמצעי אכיפה מקובל. אכיפה כזו תמנע את הצורך לדון בכול התביעות הנוגעות לאתר קדומים במסגרת הבוררות.
באשר לטענה כי נושא אתר קדומים לא היה חלק מכתבי הטענות בבוררות, טענה מפעת כי הטענה אינה נכונה. הבקשה לתת תוקף של פסק בוררות להסכם הפשרה, אכן לא הועלתה במסגרת כתב התביעה, אולם בורר רשאי לאשר הסכם פשרה שהביאו בפניו הצדדים, גם אם הדבר לא נקבע בהסכם הבוררות, וגם אם מדובר בסעד שלא התבקש בכתב התביעה. על פי ההלכה הפסוקה, אף אם בדיון בבוררות מבוצע שינוי חזית ביחס להסכם הבוררות, הבורר מוסמך להכריע גם בשאלה המהווה שינוי חזית. דברים אלה חלים בכוח קל וחומר בענייננו, שכן הסכם הבוררות דנן חל על "כל סכסוך או חילוקי דעות בין הצדדים להסכם זה...".
באשר לטענה כי למבקשי הביטול לא ניתנה הזדמנות נאותה להשמיע טענותיהם, טענה מפעת כי המועד להעלאת הטענה חלף זמן רב לפני שמבקשי הביטול העלו אותה, שכן פסק הבוררות שביטולו מבוקש ניתן ביום 3.9.09 בנוכחות הצדדים. עוד נטען כי הטענה איננה נכונה – כפי שניתן להתרשם מהפרוטוקול המוקלט של הבוררות, ממנו עולה כי כל הצדדים לדיון העלו את טענותיהם, ורק לאחר שניתנה להם אפשרות לשכנע את הבורר בטענות, ניתנה החלטת הבורר.
הצדדים הגישו השלמת טיעון של טענותיהם. מפעת חזרה והדגישה כי הבורר נתן תוקף להסכם, וכי אף הסכם המותנה בתנאי מתלה הוא הסכם לכול דבר וענין. תוכן ההסכם הוא ברור, ועל כל פנים אף אם קיימת מחלוקת פרשנית על תוכנו, אין בכך כדי למנוע את אישור הפסק. לאחר הפסק אין עוד במה לדון ביחס לנושא מכירת הזכויות באתר קדומים במסגרת הבוררות, ולכן אם הפסק יאושר, התביעות המתייחסות לסעדים שנתבעו על ידי מפעת, הנוגעים לכך שהזכויות באתר נמכרו לה במחיר גבוה ממחירן האמיתי, וכאשר הוסתר ממנה מידע – תביעות אלה יתייתרו.
אם הפסק יאושר – יהיה על הצדדים לפעול לקיום התנאי המתלה. אם התנאי יסוכל, ניתן יהיה להגיש תביעה על פי עילת הפסק. במסגרת תביעה כזו, בית המשפט יתייחס למחלוקת בשאלה אם הפסק ניתן ליישום, ואם צד מסוים בצע או לא בצע את שהוטל עליו על פי הפסק.