ד' נ' ב'

פסק דין זה עוסק בשתי תובענות הדדיות שבכותרת ביחס לדירה בת שני חדרים ברחוב אבן גבירול 93 בתל אביב – יפו, הידועה כחלקה 436/19 בגוש 6215 (להלן: "הדירה"). הנתבעת בה"פ 43835-10-17 והתובעת בת"א 52174-01-18 (להלן:"ז'") – היא אמו הביולוגית של ר' ד' ב' ז"ל (להלן: "הבן"). התובעת בה"פ 43835-10-17 והנתבעת בת"א 52174-01-18 (להלן: "מ'") - היא האם המאמצת של הבן והיורשת היחידה של עזבונו.

ז' סבלה מקשיים שונים שבעטיים העבירה לבן את הדירה במתנה, תוך רישום הערת אזהרה המעגנת את זכותה להמשיך ולהתגורר בדירה משך כל ימי חייה. לימים, אומץ הבן על ידי מ', לאחר ששימשה כמשפחת אומנה בעבורו. בהיותו בן 28 שנים לערך, הלך הבן לבית עולמו וניתן צו ירושה לפיו מ' תירש את רכושו.

ז' טוענת, כי יש להצהיר על ביטול עסקת המתנה ביחס לדירה וכפועל יוצא - לקבוע כי היא זו הזכאית להירשם כבעלי הזכויות בה. למולה, טוענת מ', כי יש להצהיר על זכאותה להירשם כבעלי הזכויות בדירה מכוח צו הירושה של הבן, אף ללא הסכמת ז' ובכפוף להותרת זכותה של האחרונה להתגורר בדירה.

צו הירושה שניתן לטובת מ', כיורשת יחידה של עזבון הבן, אינו במחלוקת מלפניי. כך אף הליך האימוץ של הבן ואישור עסקת המתנה, שהסתיימה ברישום, על ידי בית המשפט לענייני משפחה. במוקד המחלוקת ניצבות השאלות שעוררה ז' - האם נפלו פגמים בעסקת המתנה שמכוחה העבירה את הדירה במתנה לבן; האם מדובר במתנה על תנאי – לפיו העברת הדירה במתנה הותנתה בכך שהבן יוכל להשתמש בה לאחר מות ז' והאם מדובר בעסקה למראית עין. כך, יש לבחון האם הוכח חסם מפני זכאות מ' להירשם כבעלת הזכויות בדירה מכוח צו הירושה.

רקע

1. עובר לנסיבות שביסוד המחלוקת, הייתה ז' בעליה של הדירה. בשנת 1988 נולד הבן. בשנת 1993, בהיותו בן חמש, הועבר הבן למסגרת אומנה אצל מ', שלימים הוכרה כאמו המאמצת (ר' חוות דעת סוציאלית מיום 9.11.17 שצירפה ז' כנספח 2 לתובענתה).

    

2. ביום 17.12.96, חתמה ז' על תצהיר להעברת זכויותיה בדירה במתנה לידי הבן (להלן: "התצהיר" - ראו נספח א' לתובענת מ'). התצהיר נחתם מחמת חשש שז' תאבד את זכויותיה בדירה, על רקע התמכרות קשה להימורים, שיפוט לקוי בהקשרי התנהלות כלכלית והתמודדות עם קשיים תפקודיים ונפשיים וכן, בשל רצונה להבטיח קורת גג לבן. בד בבד, בעסקת המתנה נכלל תנאי לטובת ז' המבטיח את זכותה להוסיף ולהתגורר בדירה למשך כל חייה, ללא תשלום דמי שימוש, למעט הוצאות אחזקת הדירה.

    

3. נוכח שהעברת הזכויות בדירה לבן עוד בהיותו קטין הצריכה את קבלת הסכמת בית המשפט המוסמך, הוגשה בקשה תואמת ובית המשפט לענייני משפחה, בגדרי תיק 80860/96, אישר את העברת הזכויות המבוקשת ואף הסמיך את ז' לחתום בשם הבן על כל מסמך שיידרש לשם כך. בהתאם, נחתם שטר מכר 13594/97 (ראו נספח ב' לתובענת מ') וביום 14.4.97 הועברו זכויות הבעלות בדירה מז' לבן ונרשמו על שם הבן בלשכת רישום המקרקעין. באותו מעמד, נרשמה גם הערת אזהרה לטובת ז' בדבר זכותה להתגורר בדירה, בהתכתב עם סעיפים 4 ו- 5 לתצהיר (ראו אישור רשם המקרקעין בדבר רישום הערת אזהרה לטובת ז' ונסח רישום מקרקעין שצורפו לתובענת מ' וסומנו ג' ו- ד').