ד"מ 48055-12-14,"מ 48092-12-14

כתב התביעה הוגש ביום 1/1/15. התובעות ניסו לבצע המצאה של כתב התביעה הן למענה הרשום של הנתבעת בדוח רשם החברות, הן למענו של הנתבע בהתאם לאישור משרד הפנים והן למען שבו למיטב ידיעתן מתגורר הנתבע בפועל. ניסיונותיהן לא צלחו.

ביום 28/7/15 התקיים דיון בפני בית הדין אליו התייצבו התובעות. הנתבעים לא התייצבו לדיון. זימון לדיון נשלח לנתבעים ע"י מזכירות בית הדין. אישורי המסירה הוחזרו לתיק בית הדין כשעל גביהם צויין כי הנתבעים "עזבו את המען" ו"אינם מצויים במען".

במהלך הדיון ביום 28/7/15 ניתנה החלטה המורה לתובעות לבצע המצאות חוזרות של כתב התביעה ופרוטוקול הדיון האמור לידי הנתבעים. בית הדין ציין בהחלטתו זו שככל שלא יגישו הנתבעים כתב הגנה עד יום 30/9/15 יינתן פסק דין כנגד הנתבעים על יסוד כתב התביעה בלבד.

כתב התביעה ופרוטוקול הדיון מיום 28/7/15 הומצאו לנתבעים כדין, באמצעות הדבקה על דלת המען הרשום ביום 2/9/15, לאחר שלושה ניסיונות המצאה במועדים שונים, הכל כעולה מתצהיר התובעת 2 אשר הוגש לתיק בית הדין. ההמצאות בוצעו הן למענה הרשום של הנתבעת בהתאם לדוח רשם החברות שהוצג (רחוב אברהם אידלסון 10 ת"א), הן למענו הרשום של הנתבע כמופיע באישור משרד הפנים (רחוב בורלא 39 ת"א) והן למען אשר למיטב ידיעת התובעות מתגורר בו הנתבע בפועל (רחוב יוסף הייקל 3 דירה 5 ת"א).

חרף חלוף המועד שנקצב לא הוגש כתב הגנה.

בהתאם לתקנה 43 (א) ו-49 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991, ניתן בזאת פסק דין כנגד הנתבעים בהעדר הגנה וזאת על יסוד כתב התביעה בלבד.

אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת 1 את הסכומים הבאים, כולם נקובים בסכומי ברוטו:

• שכר חודש ספטמבר 2014 בסך של 2,316 ₪.

• פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 384 ₪.