ד"מ 30699-10-15

1.ביום 18.10.15 הגישה התובעת תביעה כנגד הנתבעת, חברה בה הועסקה מ- 16.2.10 עד 31.12.11, עת פוטרה ע"י המנכ"ל, בטענת קיצוצים, עם המלצה לעבוד בחברה עם מוצר "פשוט יותר" (רֶמז שהמנכ"ל חושב שהיא "לא מספיק חכמה"), פיטורים שגרמו לה לנזק כלכלי ונפשי, פיטורים ללא שימוע, שהרסו לה את הביטחון העצמי.

עד עתה לא תבעה כי רצתה שימליצו עליה, מה שהתברר כלא נכון, משבכל זאת לא המליצו עליה, הגם שנתנה הכל עבור הנתבעת, ע"מ שתצליח.

משכך, עתרה לסך 2 משכורות ברוטו (10,500X 2), בצרוף ריבית והצמדה (787.59 +645.49) ובסה"כ 22,433.08 ₪.

לתביעתה צרפה מכתב פיטורין הנושא תאריך 1.12.2011, הסכם עבודה, מ- 16.2.10, אישור החברה למל"ל בתביעת אבטלה ותלושי שכר.

2.בהגנתה עתרה הנתבעת לדחיית התביעה, תביעת סרק הזויה ומופרכת, המוגשת בשיהוי ניכר, כמעט 4 שנים לאחר האירועים הנטענים.

התובעת זומנה מספר פעמים לשיחות אצל המנכ"ל, כשנאמר לה שאינה עומדת ביעדי המכירות שהוצבו לה ואינה נותנת שרות מספק ללקוחות הנתבעת ועליה להשתפר בביצוע העבודה.

התובעת זומנה למנכ"ל לשיחת שימוע, כשבועיים טרם פיטוריה, כשהודיע לה הטענות דלעיל, וכי אם לא יחול שיפור מיידי בתפקודה – מתכוונת הנתבעת לפטרה. לאחר חלוף כשבועיים, משלא חל שיפור מספק בנתוני המכירות ובתפקודה – הוחלט לפטרה.

3.ביום 21.3.16 התקיים ניסיון גישור בפני נ.צ. ומשלא הושגה הסכמה – נקבע להוכחות.

ביום 14.6.16 נשמעו בפנינו התובעת והמנכ"ל.

בתום הדיון סיכמו הצדדים בע"פ טענותיהם.

4.בשל תקלה לא הובא בפנינו במועד למתן פסה"ד ואין לנו אלא להצר על כך.

טוב עשתה התובעת שהגישה בקשתה בענין 28.6.16(הובאה בפנינו רק חדשיים אח"כ).

נבהיר כי בשל האופן בו הוקלד הפרוטוקול המוקלט, בבואנו ליתן החלטה (27.9.16), משלא נרשמו נ.צ. בסיפא הפרוטוקול הערנו כאמור, הגם שאין חולק כי אכן עסקינן במותב מלא – כעולה מרישום הפרוטוקול (שבכתב יד), מהפרוטוקול ומזכרוננו.

5.להכרעתנו