יהודה רייזנר נ' מירב- חברה לפיתוח תוכנות פיננסיות בע"מ

רקע

1. התובע עבד אצל הנתבעת מיום 26.11.2013 ועד ליום 2.3.2017 במקום עסקה של הנתבעת בירושלים. בתקופת עבודתו התגורר התובע בירושלים.

2. העסקתו של התובע הסתיימה בעקבות התפטרותו.

3. תביעת התובע הוגשה בשל אי תשלום פיצויי פיטורים, אשר לטענתו מגיעים לו מאת הנתבעת, שכן לטענתו התפטר לרגל נישואיו והעתיק את מקום מגוריו למקום מגוריה של אשתו במרכז הארץ.

   טענות הצדדים

4. לטענת התובע, הוא ואשתו המיועדת התארסו ביום 17.1.17 ומכתב ההתפטרות נמסר לנתבעת ביום 31.1.17. ביום 19.3.17 עבר לגור עם אשתו המיועדת במקום מגוריה בגבעת שמואל ולאחר כשבועיים עברו לגור בראש העין, שבה הם גרים עד היום. התובע ואשתו התחתנו ביום 22.5.17. בנסיבות אלה טוען התובע כי התקיימו התנאים המזכים אותו בקבלת פיצויי פיטורים לפי סעיף 8(1) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן – חוק פיצויי פיטורים) ותקנה 12(א) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד- 1964 (להלן – תקנות פיצויי פיטורים). עוד טוען התובע, כי הנתבע לא הפריש את מלוא פיצויי הפיטורים המגיעים לו בהתאם לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק (להלן – צו ההרחבה), שכן ההפרשה בגין רכיב זה החלה רק בחודש ינואר 2015, במקום בחודש מאי 2014, בתום שישה חודשי עבודה.

5. הנתבעת שינתה את גרסתה בתיק. במסגרת כתב ההגנה טענה הנתבעת כי התובע לא פוטר ומשכך אינו זכאי לפיצויי פיטורים. לאחר קיומו של דיון מוקדם בתיק, אשר במסגרתו נתנו הצדדים הסכמתם למתן פסק דין לפשרה בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט, הודיעה הנתבעת כי היא חוזרת בה מן ההסכמה וטענה, בין היתר כי התובע הכיר את בת זוגו רק לאחר שהתפטר ועבר לגור במרכז הארץ ותוך זמן קצר (של חודשיים ימים) התחתן עימה. בנסיבות אלה, טענה הנתבעת שלא התקיימו בתובע הנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים. עוד טענה הנתבעת כי לאור העובדה שהתובע התפטר, הוא אף אינו זכאי לקבלת הכספים שהופרשו עבורו ברכיב הפיצויים בהתאם לצו ההרחבה, וכי אלה צריכים להיות מוחזרים אליה.

   במסגרת סיכומיה הציגה הנתבעת גרסה חדשה. גרסה זו כללה טענות, אשר מוטב שלא היו מועלות כלל ואשר, על מנת למנוע פגיעה שלא לצורך ברגשות התובע ואשתו, תובאנה אך במרומז להלן. בהתאם לגרסה זו, התובע הכיר את אשתו מספר חודשים לפני שהודיע על התפטרותו (בשונה מן הטענה הקודמת לפיה התובע הכיר אותה אחרי שהתפטר), וכך לאחר מספר חודשים מועט – בלחצה של אשתו המיועדת – נאלץ להתפטר מעבודתו כחודשיים לפני החתונה. בנסיבות אלה שבה הנתבעת על טענתה לפיה משהתובע התפטר מרצונו, לא זו בלבד שלא מגיעים לו פיצויי פיטורים, אלא שאף הכספים שהופקדו לזכותו בקופת הפיצויים, צריכים להיות מוחזרים לנתבעת, שאחרת כדברי הנתבעת "אם כל עובד יכול להתפטר ולקבל פיצויים, מתי שרק מתחשק לו, ומה יהיה על המעסיק?".

   התובע הגיש תגובתו לסיכומי הנתבעת, על אף שלא ניתנה לכך רשות בית הדין מלכתחילה. אולם, בנסיבות העניין הוחלט לקבלה לתיק. במסגרת תגובתו טען התובע הן נגד שינוי החזית שנעשה בסיכומי הנתבעת, והן נגד הטענות הפוגעות בו ובאשתו, שהועלו בהם.

    

    

   דיון והכרעה