ד"מ 2795-01-16

1.התובע, עובד זר, הועסק במסעדת "טוקו שף" המצויה בבעלות הנתבעת.

2.התובע הועסק בנתבעת משך 5 חודשים, כעולה מהותק המצוין על גבי תלוש השכר שהוגש לנו, אך התביעה נסובה סביב התקופה שבין 1.10.2015 ל 11.11.2015.

3.לטענת התובע התפטר ביום 11.11.2015 לאחר ששכר העבודה לחודש אוקטובר 2015 לא שולם לו עד ל 11.11.2015.

4.בכתב התביעה נטען, כי במהלך חודש דצמבר 2015 שולם לתובע סכום בגובה 7,000 ש"ח, ומשכך נותרו הנתבעים חייבים לו, לגרסתו, 5,705 ₪ (לאחר תיקון כתב התביעה הועמד סכום זה על 10,490 ₪), בגין שכר אוקטובר ונובמבר 2015, שעות נוספות רבות שבוצעו על ידו בחודשים אלה ופדיון חופשה.

5.התביעה הוגשה נגד הנתבע 2 שהוא אחד מבעלי המניות בנתבעת 1. התובע טען שיש להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את הנתבע 2 באופן אישי, בין היתר, מאחר והוא הרוח החיה מאחורי המסעדה, עובדי ומנהלי המסעדה יודעים גם היום לדקלם, כך בלשונו כי "בעל הבית" הוא "איציק" (ר' סעיף 11 לכתב התביעה). הנתבע 2, כך נטען בכתב התביעה, "הנהיג והעסיק תחתיו עשרות עובדים והיה מודע היטב לזכויותיהם זאת אף לנוכח נסיונו בניהול בתי עסק ועובדים" (ר' סעיף 12 לכתב התביעה).

6.התובע טען עוד, כי אחת העילות להרמת מסך ההתאגדות הינה העסקתו של התובע "בתנאים המנוגדים לחוק" ומשתנאי העסקתו של התובע "מנוגדים לכל תקנת ציבור" (ר' סעיפים 15 ו – 17 לכתב התביעה).

7.בכתב ההגנה הבהירה הנתבעת, כי התובע סיים עבודתו ביום 30.10.2015. ביחס לטענת התובע כי לא שולם לו שכר אוקטובר ונובמבר 2015 נטען כי "השתכר בכבוד וקיבל את שכרו וזכויותיו עבור התקופה בה הועסק אצל הנתבעת" (ר' סעיף 31 לכתב ההגנה). הנתבעת דחתה, במסגרת הכחשה כללית וסתמית, את תביעתו לקבלת דמי חופשה.

8.באשר לתביעה כנגד הנתבע 2 נטען בכתב ההגנה, כי "הלכה ידועה ומושרשת היא כי "חברה היא תאגיד הנפרד מבעלי מניותיו ועובדיו. לכן, הרמת מסך ההתאגדות תיעשה רק במקרים קיצוניים, יוצאים מן הכלל..." (ר' סעיף 19 לכתב ההגנה). הנתבעת טענה, כי העובדה (המוכחשת על ידה), שהנתבע הוא הרוח החיה מאחורי המסעדה, אינה מקימה עילה להרמת מסך (ר' סעיפים 18-17 לכתב ההגנה). הנתבעת לא התייחסה בכתב ההגנה לטענות הנוספות שהעלה התובע ומהוות, לדידו, עילה להרמת מסך.

9.במסגרת ישיבת ההוכחות נחקרו הנתבע 2 והתובע בחקירה ראשית ונגדית.