ד"מ 25979-02-14 abaker נ' י.ב. שיא משאבים בע"מ

1.התובע, אזרח אריתריאה מבקש מקלט מדיני, הועסק אצל הנתבעת מיום 1.4.11 ועד ליום 18.1.14 כעובד במשחטת עוף הנגב. בתביעה זו עותר לקבל זכויות סוציאליות בסך כולל של 24,906 ₪ סכום זה כולל פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, דמי הבראה, דמי חגים, פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה ופיצוי בגין אי מתן הודעה בדבר תנאי העבודה.

2.התובע הועסק במתכונת קבועה של ארבעה ימים בשבוע עד שפוטר לטענתו על ידי מנהל מטעם המעסיקה בפועל. הנתבעת טוענת שהתובע משסירב לעבור לעבוד באשקלון לאחר שעבד בנתיבות. ולכן לטענתה התובע לא זכאי לפיצויי פיטורים. באשר לקרן פנסיה, לטענת הנתבעת נבצר ממנה לערוך לתובע קרן פנסיה מאחר שהוא מבקש מקלט מדיני. באשר לשאר הזכויות הסוציאליות מודה הנתבעת בזכויות שמגיעות לתובע, הצדדים חלוקים על היקף המשרה וכפועל יוצא על הזכויות המגיעות לתובע. הנתבעת טוענת שעומדת לזכותה טענת קיזוז של דמי ההודעה המוקדמת וכן של נקודות זיכוי שלטענתה הוענקו לתובע בהתאם לסעיף 34 ו-36 לפקודת מס הכנסה כאילו הוא תושב ישראל ולכן היא מבקשת לקזז מכל סכום שיגיע לתובע הודעה מוקדמת ואת ערך נקודות הזיכוי בסך של 14,827 ₪, הנתבעת מודה שהתובע זכאי לסך של 2,805 ₪ עבור ימי אך כאמור מבקשת לקזז ערך נקודות זיכוי והודעה מוקדמת.

3.בדיון ההוכחות העידו התובע ומר איציק לזרוביץ' מטעם הנתבעת. התובע העיד שבסוף חודש ינואר 2014 לאחר שסיים את יום העבודה מר לזרוביץ' אמר לו שאין עבודה בעוף הנגב ואמר לו שעליו לפנות את הדירה בה התגורר מטעם הנתבעת. התובע דרש את שכרו האחרון ולטענתו מר לזרוביץ' אמר שלאחר שהתובע יקבל את שכרו הוא יהיה חופשי לחזור לסודן אך אין יותר עבודה אצל הנתבעת. מר לזרוביץ' טען שהוא לא פיטר את התובע ולכל העובדים הוצע לעבור לעבוד באשקלון או במשחטה אחרת, התובע הכחיש שהוצע לו לעבוד בעבודה אחרת. בחקירתו הוסיף שהתובע יחד עם עובדים אחרים החלו בשביתה, לשאלה מדוע העובדים שבתו השיב: "היתה להם בעיה עם כסף משהו כזה לא זכור לי מה היה שם" (עמ' 5 ש' 28 לפרוטוקול מיום 29.5.14). מר לזרוביץ' לא ידע להשיב בחקירה נגדית מדוע בכתב ההגנה אין תיאור של הטענה שהתובע שבת יחד עם עובדים אחרים. בהמשך העיד שהתובע סירב לעבור למשחטה אחרת מאחר שאמור היה לעבור למתקן חולות.

4.גרסת הנתבעת שהועלתה לראשונה בחקירה הנגדית ולפיה התובע וחבריו שבתו ואז הוצע להם לעבור לעבודה אחרת והתובע לא רצה לעבור לעבודה אחרת מאחר שאמור היה לעבור למתקן השהייה בחולות לא בא לידי ביטוי בכתב ההגנה, לא נתמכה בראיות ואף מנהל הנתבעת אישר כי הקבלן איתו עבדו הפסיק לעבוד עמם מה שמחזק את טענת התובע שנאמר לו שהעבודה הופסקה.

5.התובע תובע פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה; לטענתו מסירת הודעה בשפה זרה אינה מגשימה את תכלית חוק הודעה לעובד, כאשר ברור שהעובד לא מבין את שנכתב בהודעה. חוק עובדים זרים מחייב את המעסיק להתקשר עם העובד הזר בחוזה עבודה בכתב בשפה שהעובד הזר מבין. אמנם התובע לא עובד זר אלא מבקש מקלט, אך מן הראוי שההודעה לעובד תימסר לו בשפתו כדי לשרת את התכלית של חוק ההודעה לעובד. למרות שהדבר לא נעשה החלטתי לא לחייב את הנתבעת בפיצוי לפי חוק הודעה לעובד, בין היתר לאור העובדה שהסעיף שעוסק בפיצוי ללא הוכחת נזק, הוסף כתיקון לחוק בחודש אוגוסט 2011 והוראותיו יחולו רק על הודעות שהיה צריך למסור אותן, החל מיום 11.12.11 היינו אחרי תחילת עבודתו של התובע.

6.הנתבעת צירפה לכתב ההגנה את נתוני העסקה של התובע מהם עולה שבשנתו האחרונה הוא עבד בממוצע 141 שעות בחודש בהיקף משרה של 76%. מאחר שהתובע לא חלק על היקף שעות העבודה שצוין בתלוש השכר הזכויות המגיעות לו יחושבו על פי היקף משרה של 76%.

7.התובע תובע פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך של 2,683 ₪. הנתבעת טוענת שלתובע לא מגיע פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה מאחר שלא ניתן לבצע לעובדים במעמדו הפרשות פנסיוניות שכן לטענתה אף חברת ביטוח לא עורכת הסדרי פנסיוניים לעובדים במעמדו. אני דוחה את טענת הנתבעת, הנתבעת בעצמה שילמה לתובע סכומים על חשבון גמל בסך של 2,449 ₪, אמנם סכומים מופחתים מהאמור בצו, אך בכל זאת שילמה. לא התרשמתי שמדובר בנתבעת שמשלמת סכומים שהיא סבורה שאינה צריכה לשלם, והראיה שמודה היא כי דמי חגים היא שילמה בחוסר. גם לגבי עובדים זרים שלא ניתן לפתוח להם חשבון פנסיה, נקבע שיש לזכות את העובד בגובה ההפרשות להן הוא זכאי (ר' את פסק דינה של השופטת רונית רוזנפלד בע"ע 137/08 מטין אילינדז – פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניין בע"מ, ניתן ביום 22.8.10). לפיכך, התובע זכאי לפיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה. התובע זכאי לפיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בהתאם לצו ההרחבה פנסיית חובה בגין שעות העבודה בהן עבד החל מהחודש השביעי לעבודתו על פי הטבלה הבאה: