דקפה ואח' נ' בן שפרוט ואח'

החלטה

1.בפני בקשה מטעם נתבעת 9 (להלן:"המבקשת") להוציא מתיק ביהמ"ש את חוות דעתו של עו"ד חיים הירשמן שהוגשה מטעם התובעים (להלן:"המשיבים").

2.המבקשת טוענת בבקשה שבפני כי חוות הדעת שהוגשה מטעם המשיבים הינה חוות דעת משפטית גרידא המתיימרת לבחון, על פי הנטען בה, את תקינותו ונפקותו המשפטית של אישור נוטריוני של יפוי כוח שניתן ביום 20.8.03 באיסטנבול, תורכיה.

לטענת המבקשת, עיון בחוות הדעת מגלה כי היא עוסקת, רובה ככולה, בקביעת עובדות ובניתוח של חוק הנוטריונים, התשל"ו - 1976 והתקנות שהותקנו על פיו, מטעם המשיבים.

המבקשת טוענת כי מדובר בקביעות משפטיות שמצויות בתחום סמכותו הבלעדית של ביהמ"ש ולפיכך, אין מקום להגשת חוות דעת משפטית ומשהוגשה, יש להורות על הוצאתה מתיק ביהמ"ש.

3.המשיבים – התובעים מתנגדים לבקשה.

המשיבים מציינים כי הם הגישו חוות דעת של עו"ד חיים הירשמן שהינו חבר בועדת הנוטריונים של הועד המרכזי בלשכת עורכי הדין ופעיל מטעמה, על מנת שיביע דעתו על הפגמים שנפלו באישור הנוטריוני.

לטענת המשיבים, ההכרעה של ביהמ"ש בסוגיות שהועלו בחוות הדעת הינן חשובות ויש בהן כדי להשליך על תוצאות המשפט, כמו כן, בירור הסוגיות הסובבות את אימות החתימה ונסיבות החתימה מחייבות מומחיות מיוחדת בדיני הנוטריון.

עוד נטען כי חוות הדעת הן כלי עזר בידי ביהמ"ש ואין ביהמ"ש חייב לאמץ את האמור בחוות הדעת שמוגשות לו.

המשיבים סבורים כי אין כל פסול בהשארת חוות הדעת בתיק שכן ממילא ביהמ"ש יהא זה שיכריע במחלוקת.

4.בישיבת קדם המשפט שהתקיימה בפני ביום 8.11.09 הודיעו ב"כ הנתבעים הנוספים כי הם מצטרפים לבקשה שהוגשה ע"י ב"כ המבקשת.

5.סעיף 20 לפקודת הראיות (נוסח חדש) מסמיך את ביהמ"ש לקבל כראיה חוות דעת של מומחה והסעיף קובע באילו מקרים ניתן לקבל חוות דעת של מומחה:

בית המשפט רשאי, אם אין הוא ראוה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית (להלן – חוות דעת), ותעודה של רופא על מצב בריאותו של אדם (להלן – תעודת רופא)".

6.בהחלטה שניתנה ביום 21.108 במסגרת ו"ע 2016/01 גרנות אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע"מ נ' מדינת ישראל, ביה"ד לחוזים אחידים בבית המשפט המחוזי בירושלים, נאמר מפי כב' הש' מרים מזרחי, על דעת חברי בית הדין, כי:

"צודקים המשיבים בטענתם כי באופן רגיל חוות דעת משפטית ביחס למשפט החל בישראל (ובשונה מדין זר, אשר לצורך הדיון נחשב כעובדה הדורשת הוכחה על ידי מומחה לאותו דין זר), אינה יכולה להיות מוצגת בפני בית הדין או בית המשפט כראיה, שכן היא אינה עוסקת בעובדות אלא בניתוח ויישום המשפט על העובדות. בכך מסכימים אנו, בכל הכבוד, להחלטתה האמורה של כב' השופטת שידלובסקי-אור שלא התירה הגשת חוות דעת משפטית כראיה...".

7.בפסקה הראשונה לחוות הדעת של עו"ד חיים הירשמן נכתב כדלקמן:

אני הח"מ, נתבקשתי על ידי יצחק ש. אבוהב, ב"כ התובעים ב-ת.א. 14747/08 בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (להלן:"התיק") לחוות דעתי המקצועית לגבי תקינות ונפקות משפטית מבחינת הדין הנוטריוני בישראל של יפוי כח באישור נוטריוני מספר 175-6-16-2003 שאישרה קונסול ישראל באיסטנבול בתורכיה, הגב' רונית עדיקא, ביום 20.8.2003".

8.מעיון בחוות הדעת ואף מתגובת המשיבים עצמם, עולה כי חוות הדעת של עו"ד חיים הירשמן הינה חוות דעת משפטית שעוסקת בניתוח ויישום של חוק הנוטריונים, התשל"ז – 1976, תקנות הנוטריונים, התשל"ז -1977 והפסיקה בעניין, על עובדות נשוא התיק שבפני.

9.עסקינן בדין ישראלי, המצוי בידיעתו השיפוטית של ביהמ"ש, ולגביו בית המשפט הוא בעל הסמכות הבלעדית לניתוח ויישום הדין.

10.אשר על כן, אין מקום להתיר את הגשת חוות הדעת מטעם עו"ד חיים הירשמן כראיה ועל כן, היא תוצא מתיק ביהמ"ש.