דפנר ואח' נ' עמר

פסק דין

זוהי תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת 1 (להלן: "התובעת") בתאונת דרכים שארעה ביום 16.4.08.

אין מחלוקת, כי מונית בה נהג הנתבע פגעה ברכב התובעת מאחור. הנתבע אינו חולק על אחריותו לקרות התאונה, אלא שלטענתו הנזק שנגרם לרכב התובעת הינו מזערי בלבד, ולא בשיעור שנטען על ידי התובעות. לטענתו, פגע ברכב התובעת בצד ימין מאחור, ועל כן רק הנזק בחלקו הימני של הפגוש האחורי נגרם עקב התאונה. יתר הנזקים בפגוש האחורי, הנראים בתמונות שצילם מיד לאחר התאונה, אינם עקב התאונה, אלא נזקים קודמים, שכן מדובר ברכב ישן, משנת ייצור 1998.

התובעת מסרה בעדותה, כי הנזק המפורט בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה נגרם עקב התאונה, וכי בעקבות התאונה לא ניתן היה לפתוח את תא המטען.

על פי חוות דעת השמאי מטעם התובעות, נגרמו לרכב התובעת נזקים בחלק האחורי: "פח אחורי, מכסה תא מטען נלחצו והתעקמו". הנתבע לא הגיש חוות דעת שמאי מטעמו, ואף לא ביקש לחקור את השמאי מטעם התובעות בחקירה נגדית. משכך, אני נותנת את מלוא המשקל להערכת הנזק שבחוות דעת השמאי מטעם התובעות, שכן אני מעדיפה את חוות הדעת על פני עדות הנתבע, שאינו בעל הכשרה בתחום הערכת הנזקים, ביחס לשיעור הנזק.

לגבי טענת הנתבע, כי לא הוגשו קבלות עבור התיקון – ראשית, די בהוראות התשלום המצורפות לכתב התביעה לשם הוכחת התיקון; שנית – זכאותו של תובע לפיצוי עבור נזק שנגרם לו אינה מותנית בתיקון הנזק בפועל.

באשר לירידת הערך – איני מוצאת, כי בחוות הדעת הסבר מניח את הדעת לגבי אופן חישוב ירידת הערך. בחלק זה של חוות הדעת, אין התיחסות לעובדה שמדובר ברכב משנת ייצור 1998, אין התיחסות לעבר התאונתי של הרכב ולפרמטרים אחרים שעשויים להשפיע על קביעת ירידת הערך. לכן בכל הנוגע לראש נזק זה התביעה נדחית.

אשר על כן הנני מורה, כי הנתבע ישלם לתובעות סכום של 3,357 ₪. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום המלא בפועל. כמו כן ישלם הנתבע לתובעות שכ"ט עו"ד בסכום של 700 ₪ ומע"מ. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל. בנוסף ישיב הנתבע לתובעות את סכום האגרה ששילמו.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ט"ו סיון תש"ע, 28 מאי 2010, בהעדר הצדדים.