החלטה
לפני בקשה להורות על ביטול החלטת בית המשפט מיום 3.5.12 למחיקת התובענה מחוסר מעש ועל חידוש ההליכים בתיק שבכותרת.
ביום 6.3.12 הגיש ב"כ המשיב 1 לבקשה זו, בקשה מוסכמת במסגרתה התבקש בית המשפט על ידי הצדדים להורות על דחיית הדיון אשר היה קבוע ליום 7.3.12, וזאת נוכח רצון הצדדים לפנות להליך גישור לשם הבאת סיום המחלוקת שביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט. במסגרתה אותה בקשה אף ניתנה התחייבות, כי הצדדים יודיעו לבית המשפט בדבר מועד פגישת הגישור ותוצאותיו. עוד באותו היום נעתר בית המשפט לבקשה הנ"ל ונקבעה תזכורת פנימית ליום 1.5.12 למעקב אחר הודעת בא-כוח המבקשים בדבר תוצאת הליך הגישור או השלב בו הוא מצוי. כן הובהר בהחלטה זו של בית המשפט, כי היעדר הודעה במועד התזכורת יביא למחיקת התביעה מחוסר מעש וללא התראה נוספת.
ביום 3.5.12, ומשלא הוגשה הודעת ב"כ המבקשים כנדרש בהחלטת בית המשפט מיום 6.3.12, הורה בית המשפט על מחיקת התובענה מחוסר מעש בהתאם לתקנה 156 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.
בבקשה הנוכחית התבקש בית המשפט, כאמור, להורות על ביטול מחיקת התובענה מחוסר מעש ועל החייאת ההליך. לטענת המבקשים, מפאת קשיים כלכליים אליהם נקלע נציג המבקשים, לא הייתה באפשרותם היכולת לעמוד בהתחייבותם ולשאת בשכר טרחתה של המגשרת. לטענתם, הובהר להם על ידי בא-כוחם, כי אין בכוונתו להמשיך ולייצגם בהליך דנן עד להסדרת סוגיית שכר טרחתה של המגשרת. לטענתם, בסופו של יום, הוסדרה סוגיית שכר טרחת המגשרת, אולם הליך הגישור לא צלח. משכך טענו, כי משפנה בא-כוחם להגיש הודעה בדבר כישלון הליך הגישור, התברר לו, כי התובענה נמחקה מחוסר מעש. המבקשים טענו, כי נזקם בשל מחיקת התביעה הוא רב בעוד שלמשיבים לא ייגרם כל נזק אם יימשכו ההליכים.
בתגובה אשר הוגשה מטעם המשיב 1 הביע משיב זה את התנגדותו לביטול ההחלטה בדבר מחיקת התובענה מחוסר מעש ולהחייאת ההליך. לטענתו, המבקשים מעולם לא הגישו הודעה בגין קשיים כלכליים המונעים מהם את התשלום למגשרת או בדבר הקפאת הייצוג מטעם בא-כוחם. לטענתם, מחיקת התובענה נבעה עקב שתיקת המבקשים וזניחת תביעתם, ומשכך אין להם להלין אלא על עצמם. לבסוף טען המשיב 1 בתגובתו, כי מאחר שהתביעה נמחקה, יהא ביכולתם של המבקשים להגיש תביעה חדשה, ככל שהם חפצים בכך, כך שלא נגרם להם נזק של ממש בגין החלטת המחיקה. לחילופין ציין משיב זה בתגובתו, כי באם יחליט בית המשפט להורות על ביטול מחיקת התובענה, הרי שיש לחייב את המבקשים בהוצאות.
אף המשיבה 2 הגישה תגובה מטעמה, במסגרתה הביעה אף היא את התנגדותה לבקשה להחייאת ההליך. לטענתה, הליך "החייאת תיק" אינו מצוי בהוראות הדין, וכי משנמחקה התובענה, אין נפקות לבקשה להחייאתה. לטענתה, הסיבות הנעוצות בבקשת המבקשים אינן מהוות טעם מיוחד המצדיק את ביטול החלטה בית המשפט בדבר מחיקת התובענה, תוך שכנגד זכותם החוקתית של המבקשים לגשת לערכאות, עומדת חובתו כלפי בית המשפט ובעלי הדין האחרים לקיים הליך שיפוטי תקין. לטענתה, המבקשים הביאו להמשכות ההליך תוך ניצול לרעה של סדרי הדין ובזבוז זמן ומשאבים הן של בית המשפט והן של הצדדים. לטענתה, התעלמות המבקשים מהחלטת בית המשפט מעידה על רצונם לנטוש את ההליך. לבסוף טענה משיבה זו, כי בקשת המבקשים לא נתמכה בתצהיר לאימות הטענות העובדתיות הנטענות במסגרתה, וכי לו רק מטעם זה יש לדחותה.
בתשובת המבקשים לתגובות המשיבים שבו המבקשים על טענותיהם אשר פורטו בבקשתם המקורית, וזאת מבלי שהשיבו לטענות אשר הועלו בתגובות המשיבים לגופן.
בנסיבות המקרה דנן נדמה, כי התנהלות המבקשים אכן לוקה במחדל ממשי ומתמשך. לפני בית המשפט לא הונחה בקשה או הודעה כלשהיא מטעם בא-כוח המבקשים לפיה הוא חדל מלייצגם, וממילא לא ניתנה החלטה המתירה את שחרורו מייצוג המבקשים בהליך דנן. משהודיע בא-כוח המבקשים בתחילת ההליך, כי הינו משמש כבא-כוח המבקשים בהליך דנן, וכל עוד לא ניתנה החלטה אחרת המתירה את שחרורו של בא-כוח המבקשים מייצוגו בהליך זה, בית המשפט רואה בבא-כוח המבקשים כשלוחם של המבקשים לכל דבר ועניין לעניין הסוגיות העולות מניהול ההליך, לרבות הכתובת להמצאת החלטותיו של בית המשפט. לענין זה יצוין, כי אין חולק, כי החלטת בית המשפט מיום 6.3.12, אשר במסגרתה נדרשו המבקשים להגיש הודעת עדכון לתיק בית המשפט, נמסרה לידי בא-כוח המבקשים כדין והמבקשים אף לא הניחו טעם כלשהו המניח את הדעת בדבר התעלמותם מהחלטות בית המשפט. כאשר בעל דין מחויב בדיווח לבית המשפט במועד מסוים, הרי שגם אם נדרשת, מסיבה כזו או אחרת, אורכה לשם מיצוי הליך הגישור, יש להגיש הודעה ובקשה מתאימה לבית המשפט, וכמובן, שהתעלמות מוחלטת מהחלטות של בית המשפט איננה בגדר דרך פעולה לגיטימית בניהול ההליך על ידי צד להליך משפטי.
על כל אלה יש להוסיף, כי בקשת המבקשים לא נתמכה בתצהיר לאימות העובדות השונות אשר נטענו במסגרתה והניצבות בבסיס בקשתה, ואף מטעם זה יש מקום לדחות את הבקשה. יצויין, כי המבקשים אף לא ניסו לתקן את מחדלם זה ולא ביקשו לצרף תצהיר מטעמם למסמך התשובה לתגובה אשר הוגש מטעמם.
משכך, אני קובעת, כי אין להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולהחייאת ההליך, בפרט שעה שהחלטת בית המשפט מיום 3.5.12 במסגרתה הורה בית המשפט על מחיקת התביעה (ולא על דחייתה) איננה מהווה מעשה בית דין, ובפני המבקשים עומדת הזכות להגשת תביעה חדשה.
הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י' אדר תשע"ג, 20 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.