דעאס חסן נ' גולדברג אברהם

פסק דין

1.התובע אוחז בשני שיקים משוכים מחשבון משותף של הנתבע ורעייתו שחוללו מחמת שהחשבון הוגבל.

לאחר הגשת התנגדות לביצוע השיקים נמחקה התביעה כנגד האחרונה בשלבים מוקדמים ואילו הנתבע קיבל רשות להתגונן בטענות של זיוף והעדר תמורה.

רקע

2.לגרסת התובע הלווה לנתבע סך של 20,000 ₪ וכנגדם קיבל מהנתבע שיק חתום בסכום זהה המשוך מחשבון הנתבע ואשתו . לאחר שהשיק חולל מסר בידיו הנתבע שיק חלופי ע"ס 19,500 ₪ שחולל גם כן.

3.התובע הגיש את השיקים לביצוע בלשכת ההוצל"פ ולאחר מסירת האזהרה ביום 20.2.08 נקט בהליכי גבייה לרבות עיקולים וצו מאסר .בחודש אפריל 08 יצר הנתבע קשר עם בא כוחו במטרה להסדיר את חובו .

4.לטענת התובע ביקש הנתבע להגיע עם התובע באמצעות בא כוחו של האחרון להסדר ועל פיו הכיר בחובו כלפי התובע וניהל מו"מ על מנת לסלק חובו על פי השיק הראשון בלבד.

בסופו של דבר הגיע הנתבע להסדר פשרה מול ב"כ התובע ביום 14.4.08 ועל פיו התחייב לשלם סך של 26,000 ₪ שישולם ב- 9 תשלומים שווים.

5.לטענת הנתבע שונה המסכת העובדתית בתכלית.

הנתבע הכחיש יריבות כלשהי מול התובע ולטענתו התוודע לבנו של האחרון ,מר סעאד ( להלן- סעאד) החל משנת 2006 כאשר התקשרותו עם קבלן לעבודות בנייה נכשלה והוא נותר עם חוב כספי כלפיו בסך של 120,000 ₪. סעאד התנדב לסייע לו ומסר לו שיקים אישיים שלו כנגד חוב הקבלן.

בהמשך החל לנהל עסקאות רווחיות מול סעאד תוך שהאחרון הבטיחו לגרוף רווחים נאים.

הנתבע התקשר עם סעאד בעסקה של רכישת אונקיות זהב ומסר בידיו סך של 100,000 ₪ שאת השבתם לא זכה לראות. כשהחלו העניינים להסתבך נטלו ממנו שיקים ע"י סעאד שרובם הושבו לידיו השיב השניים נשוא התובענה ,שהחתימה על פניהם ועל גבם זוייפה .

עוד טען הנתבע כי משנפתחו נגדו הליכי הוצל"פ פנה לסעאד וזה "הרדימו" בסיפורי מעשיות בדבר טיפול והסדרת הענין על ידו. בחודש אפריל 08 פנה אליו ב"כ התובע ושאל לפשר החוב והסדרתו ובמפגש שאורגן ע"י סעאד אצל עוה"ד סוכמו תנאים רחוקים מאלה שתוארו ע"י התובע. לגרסת הנתבע סוכם כי יחתום על הסכם שבו ישלם לתובע סך של 26,000 ₪ שאותם יגייס סעאד . בהגיעו למשרד עוה"ד לחתימה סרב לעשות כן כל עוד לא נחתם במקביל הסכם חופף ע"י סעאד בבחינת "גב אל גב" שנמסר לו ושהותאם על ידו .

6.המחלוקת העובדתית בין הצדדים כאמור היא קוטבית וההכרעה בה תשפיע באופן מלא על טענות ההגנה של הנתבע בדבר זיוף והעדר תמורה .

עסקת היסוד

7.על פי עדות התובע ניהל מספר עסקים שלבינתיים הועברו לניהול בניו בהשגחתו לאחר שיצא לפנסיה. גם במועד הרלבנטי ניהל את העסקים הנ"ל כשהכיר את הנתבע כידידו וידיד המשפחה.

לגרסת התובע היה מלווה כספים למכיריו אבל לא נהג כך בדר"כ. כך גם נתן לנתבע הלוואות שכנגדן מסר בידיו שיקים לפירעון. סכום ההלוואה עמד ע"ס 20,000 ₪ , וזוהי גם יתרת חובו של הנתבע כלפיו.

התובע הודה אמנם כי הגיש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שני שיקים אך לדבריו החוב עומד ע"ס 20,000 ש"ח בלבד. משחולל השיק ע"ס 20,000 ₪ ביקש מהנתבע לפרעו ואז הודיעו כי החשבון מוגבל והציע לו מזומנים בסך של 500 ₪ תחתיו ושיק ע"ס של 19,000 ₪ בגין היתרה. לבסופו של דבר לא שילם את הסך של 500 ₪ במזומן ומסר שיק אחר ע"ס של 19,500 ₪. על השיק הנ"ל חתם הנתבע בפניו ואף רשם את מספר הטלפון. לדבריו, עוד במעמד קבלת השיק הנ"ל הזהיר את הנתבע כי באם לא יפרע גם את השיק השני ידרוש את פירעונם של שני השיקים.

למרות זאת,גם השיק הנ"ל חולל ולמרות דרישותיו מהנתבע נעלם האחרון ולא פרע את מלא חובו. גרסת התובע נתמכה חלקית בעדותו של בנו -סעאד ששימש עד ההגנה . האחרון הודה כי הכיר את הנתבע מזה 5 שנים וכשהגיע לבקש ממנו לקבל הלוואה היפנה אותו לאביו ,שמסר בידיו כספים כנגד שיק .

8.גרסתו הנגדית של הנתבע מכחישה ונוגדת לחלוטין את גרסת התובע.