דסקל נ' גולדרייך ואח'

1.תביעת המבקש למחיקת הערת אזהרה הרשומה לטובתה של המשיבה על זכויותיו בנכס מקרקעין מסוים, כדי לאפשר לו למכור את זכויותיו בנכס לצד שלישי.

רקע עובדתי:

2.אקדים כי הנתונים העובדתיים הבסיסיים והרלוונטיים להכרעה הנדרשת כאן, שיפורטו להלן, אינם שנויים במחלוקת.

משום כך אין נפקות בעיני לכך שהם לא סופרו על ידי הצדדים לתובענה עצמה, אלא על ידי קרוביהם: המבקש – באמצעות אחיינו, מרדכי דסקל (להלן – "מרדכי"), המשיבה – באמצעות בעלה, אבי יעקב גולדרייך (להלן – "אבי", ככינויו במסמכים הנדונים).

יצוין כי תחילה הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם המבקש עצמו והמבקש, תושב ארה"ב, אף הגיע ארצה כדי להעיד אלא שמועד ההוכחות נדחה עקב פרוץ "הקורונה" והפגרה שבאה בעקבותיה ולאחר שהמבקש שב לארה"ב הוגש תצהיר עדות ראשית של אחיינו, מרדכי, המתגורר בארץ ושלדבריו היה מעורב בפרטי המקרה.

באשר לאבי, אין חולק שהוא היה מעורב בכל פרטי המקרה, לכל הפחות כמו המשיבה עצמה.

3.אלי פחימה (להלן – "פחימה") היה בעבר הבעלים הרשום של קרקע בהרצליה בגודל של כ-7.6 דונם, הרשומה בלשכת רישום המקרקעין בנתניה כחלקה x בגוש xx (להלן – "החלקה").

בשלב כלשהו רכשו ממנו האחים יחיאל וכתריאל ינקוביץ (להלן ביחד -"ינקוביץ" ובנפרד- "יחיאל" ו"כתריאל") שלושה דונמים מהחלקה (להלן – "חלקי ינקוביץ").

באותה עת החלקה היתה מיועדת לשימוש חקלאי, וינקוביץ רצו לקדם תכנית מתאר המשנה את ייעוד החלקה משימוש חקלאי לשימוש המיועד למגורים ולמסחר.

בעקבות פנייתם של ינקוביץ אל המשיבה, רכשה זו בסוף שנת 1996 מפחימה 1.67 דונם מהחלקה (להלן- "חלק המשיבה").

לדבריו של אבי, רכישת הזכויות בחלקה נעשתה עבורו ועבור המשיבה גם יחד ומטעמים שונים הן נרשמו על שם המשיבה בלבד.

יצוין כי החלקים של ינקוביץ (בפועל חלקי ינקוביץ נרשמו ככל הנראה על שמו של כתריאל) ושל המשיבה נרשמו במושע (וכך הם רשומים עד היום).

במקביל לרכישת המשיבה את זכויותיה בחלקה מפחימה, נעשתה התחייבות של ינקוביץ כלפי המשיבה ובעלה אבי, העומדת במרכז המחלוקת הנדונה כאן.