דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ נ' קרש ואח'

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה.

המשיבה הגישה תביעה כספית לפיצויי בגין נזקים שנגרמו לרכבה. התביעה הוגשה כנגד מר סמי קרש (להלן: סמי) שלטענת המשיבה נהג ברכב וגרם לנזקים. כנגד המבקש דנא הוגשה התביעה משום שהתיר לסמי את השימוש ברכב וחב עקב כך בנזקים שנגרמו.

המבקש וסמי לא התגוננו כנגד התביעה. בהתאם, ניתנו נגדם פסקי דין. פסק הדין נגד סמי לא בוטל והפך חלוט. המבקש עותר בהליך זה להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגדו.

על פי הבקשה שהגישה המשיבה למתן פסק דין נגד המבקש, בוצעה המסירה בכפר ג'דיידה לידי אשת המבקש- מהא אשר סירבה לחתום על אישור המסירה, כעולה ממנו.

המבקש טוען כי הוא מתגורר למעלה מעשר שנים בעיר נהרייה. טענה זו נתמכה בספח תעודת הזהות של המבקש שעודכנה במשרד הפנים כבר בשנת 1993. עוד נאמר כי עצם היות המבקש בעלי הרכב אינו מקים נגדו כל עילת תביעה וכי האחריות לנזק מוטלת על המזיק, קרי – סמי.

במועד הדיון נחקר המבקש על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה. לאחר ששקלתי את הטענות הגעתי למסקנה כי יש לבטל את פסק הדין מתוך חובת הצדק הגם שלטעמי סיכויי ההגנה של המבקש מוטלים בספק. להלן אנמק עמדתי.

תקנה 477 לתקנות סדר הדין קובעת כי ההמצאה תהא ככל האפשר לנמען עצמו. תקנה 481 לתקנות אלה קובעת כי באין אפשרות למצוא את הנמען, ניתן להמציא את כתב התביעה לבן משפחה המתגורר עם הנמען ונראה כי מלאו לו 18. משמע, תנאי לאפשרות לבצע המצאה לבן משפחתו של הנמען הוא כי ייעשה ניסיון להמציא תחילה את כתב התביעה לנמען עצמו ורק אם אין אפשרות לעשות זאת, ניתן להסתפק בהמצאה לבן משפחה. במקרה דנא הומצא לכאורה כתב התביעה ישירות לידי אשת הנתבע בג'דיידה ולא נראה ממסמכי הבקשה לפסק הדין כי נעשה ניסיון כלשהו קודם לכן להמציא את כתב התביעה למבקש עצמו באופן אישי. במצב דברים זה דומה כי נפל פגם בהמצאת כתב התביעה (השווה: ע"א 483/65 רבקה ארנולד נ' צבי צ'רנוב, פ''ד כ(2) 215 (1966)). בנסיבות אלה יש לטעמי מקום לבטל את פסק הדין מתוך חובת הצדק.

כפי שצוין לעיל, דומה כי סיכויי ההגנה של המבקש אינם מבטיחים. המבקש טוען כי הוא אך בעלי הרכב ובכך, מן הסתם, אין כל עילה לחייב בגין מעשה נזיקין שנגרם באמצעות הרכב. אלא שבטענה זו לא דק המבקש פורתא. בכתב התביעה מיוחסת למבקש אחריות לא בשל היותו בעל הרכב אלא בשל היותו מעבידו של סמי ומתיר השימוש ברכב. בצדק טוענת ב"כ המשיבה כי היות פסק הדין בעניין אחריותו של סמי חלוט מהווה ראיה בעלת משקל לאחריותו לתאונה. ברם, נוכח מסקנתי בדבר ביטול פסק הדין מתוך חובת הצדק פטור אני מלהידרש לנושא.

במסגרת הדיון הסכימה ב"כ המשיבה כי ככל שפסק הדין יבוטל יש מקום להעברת הדיון בתובענה אל בימ"ש בקריות.

לסיכום: פסק הדין מבוטל מתוך חובת הצדק כמפורט לעיל. מזכירות בימ"ש תראה להעביר את התיק אל בימ"ש השלום בקריות. כתב הגנה יוגש על ידי המבקש תוך 45 יום מקבלת החלטה זו. אין צו להוצאות בשים לב לתוצאה אליה הגעתי.

ניתנה היום, כ"ו ניסן תשע"ב, 18 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.