דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום לתעבורה בתל אביב (כב' הש' נועה פראג-לבוא).

עת הרשיע ביהמ"ש את חברת "דן" המערערת, בעבירה של אי-עצירה בתחנה להורדת נוסע.

הערעור הינו רק על הכרעת הדין המרשיעה, אין ערעור על העונש. העונש שגזר ביהמ"ש קמא על המערערת הינו קנס בסך 4,000 ₪.

בפני בית משפט קמא באו, בין היתר, ראיות, לפיהן המתלונן, מר קאופמן מנחם, על פי עדותו, ביום 19.06.07 עלה לקו 40 של החברה המערערת בשעה 19:20 במקום מסוים ביפו, ובהגיעו לתל אביב לפני שתי תחנות, צלצל בפעמון המיועד לכך, אך הנהג, שנהג באוטובוס, לא שעה לצלצולים ולא עצר.

רק לאחר אותן שתי תחנות, משניגש הנוסע אל הנהג והעיר לו, עצר לו הנהג שלא בתחנה ואפשר לו לרדת.

לטענת המתלונן קאופמן מנחם, מדובר היה באוטובוס שמספרו הפנימי היה "458" ומסר לנו גם את מספרו החיצוני, דהיינו, מספר הרישוי של האוטובוס.

לישיבת ההוכחות הראשונה הביא עמו העד כרטיס בלוי שטען שהוא הכרטיס, אשר באמצעותו עלה לאוטובוס חוזר לביצוע העבירה הנטענת. בית משפט קמא אפשר למערערת לבדוק את הכרטיס, השלים את חקירתו הנגדית של העד רק בישיבה נפרדת.

לאחר שמיעת ראיות, חזרה בה התביעה מעבירות אחרות, אשר האשימה בה את המערערת, ולאחר סיכומים והלכת העדויות, הרשיע, כאמור, ביהמ"ש קמא, את המערערת בעבירה המצוינת לעיל.

בנמקו את הכרעת הדין, הסתמך ביהמ"ש לעניין הזה על עדותו של עד התביעה, אשר קבע לגביה:

"מהימנה עליי עדותו של עד תביעה 1, הנוסע, אשר האוטובוס לא עצר בתחנה לבקשתו. העד נחקר בחקירה נגדית ארוכה וממצה, ולא נמצאו סתירות לגרסתו".

בית משפט קמא, בהכרעת דינו, מתייחס לכך שעסקינן בעבירה של אחריות קפידה והתייחס לטיבה, וקבע כי המערערת לא הרימה בפניו את הנטל המוטל עליה להראות שפעלה ללא מחשבה פלילית או רשלנות וכי נקטה בכל האמצעים למניעת העבירה.

למצער, כך אמר ביהמ"ש קמא, אפילו לא זימנה ולא איתרה "דן" את הנהג של האוטובוס עובר למעשה הנטען, דבר שעד שלה אמר בעדותו שניתן לאתרו "תוך שנייה".

הכרעת דינו של בית המשפט קמא מבוססת על כך שמצא את עדותו של הנוסע אמינה, משכך, קשה עד מאוד יהיה לבית משפט של ערעורים להתערב בקביעות העובדתיות הללו, ובמקרה זה, הנני סובר כי אכן הדבר אפילו בלתי אפשרי.

הנני סובר שלא נפל פגם בהכרעת דינו של בית משפט קמא ולכן לא ניתן ולא מוצדק להתערב באותן קביעות.

המערערת יכלה, אם רצתה, על פי שעת האירוע, תאריכו ומספר הקו, את הנהג אשר נהג באוטובוס, גם אם מספרו אחר.

הערעור נדחה.

ניתנה והודעה היום כ"ה תשרי תשע"א, 03/10/2010 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי