דיין דויד נ' בנק מרכנתיל דיסקונט סניף אלנבי ואח'

החלטה

בפניי ארבע בקשות של הנתבעים 2 ו- 3 לסילוק התביעה על הסף, אליהן הצטרף גם הנתבע 1 בהודעה נפרדת מטעמו.

הבקשה הראשונה היא לסלק את התביעה על הסף מחמת העדר עילה לגופה של התובענה (להלן: "הבקשה הראשונה").

הבקשה השניה היא לסלק את התביעה על הסף מחמת העדר עילה אישית לתובע (להלן: "הבקשה השניה").

הבקשה השלישית היא לסלק את התביעה על הסף משום שלא ניתן אישור להגשתה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (להלן: "הבקשה השלישית").

הבקשה הרביעית היא לסלק את התביעה על הסף מחמת התיישנותה (להלן: "הבקשה הרביעית").

עסקינן בתביעה כספית לתשלום 10 מליון ₪, שעניינה נזקים שנגרמו כביכול לתובע על ידי הנתבעים, אשר פעלו על פי הנטען בכתב התביעה כדי לנשל את התובע מתפקידו ומעמדו בחברת נופרם הנדסה פיתוח ובניה בע"מ (להלן: "החברה"). יצויין כי החברה בנתה פרוייקט דירות במבשרת ציון, בליווי פיננסי של הנתבע 1, אך בשל סכסוכים שונים בין בעליה, מונה לחברה מנהל מיוחד, הוא הנתבע 2. לטענת התובע, הנתבע 3, עו"ד ממשרדו של הנתבע 2, מילא בפועל את תפקיד המנהל המיוחד.

הבקשה הראשונה

הנתבעים 2 ו- 3 (להלן: "הנתבעים") טוענים כי התביעה אינה מגלה עילה לגופה של תובענה, שכן הטענות הנטענות כלפיהם אינן נתמכות בדבר ואין בהן כל ממש. מוסיפים הנתבעים וטוענים כי התובע עצמו הוא שביצע את כל העוולות של זיוף ומירמה שהוא מייחס להם.

דין הבקשה להדחות. עסקינן בטענות הגנה לגופו של ענין ולא בטענות בדבר העדר עילה. המבחן לענין העדר עילה הוא האם, בהנחה שיעלה בידי התובע לבסס בראיות את כל הנטען בכתב התביעה, הוא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו. לענין זה אין מקום לבחון את טענות הההגנה של הנתבע לגופו של ענין, שהרי טענות אלה צריכות להבחן לאחר שמיעת הראיות בתיק. יישומו של מבחן זה לעניננו מעלה כי התביעה מגלה עילה, שהרי אם יעלה בידי התובע להוכיח בראיות את כל טענותיו כלפי הנתבעים, הוא יהיה זכאי לקבלת פיצוי בגין נזקיו, ככל שיעלה בידיו להוכיחם.

הבקשה השניה

הנתבעים טוענים כי התביעה נעדרת עילה אישית, שכן הנזקים הנטענים בכתב התביעה נגרמו לחברה, ולא לתובע עצמו.

על כך משיב התובע כי נגרמו לו נזקים אישיים כמפורט בס' 178- 179 לכתב התביעה, וכי בכל מקרה, נזקים שנגרמו לחברה משליכים באופן ישיר גם עליו, בהיותו בעל מניות ומי שהשקיע מכספו האישי ואף העניק הלוואת בעלים לחברה.

דין הבקשה להתקבל בחלקה.

עיון בכתב התביעה מגלה כי ישנם נזקים שעל פי הנטען נגרמו לתובע באופן ישיר. כך למשל, ס' 161 לתביעה מפרט נזק אישי בסך 2,000,000 ₪. ס' 169 לתביעה מפרט נזק אישי בסך 1,530,000 ₪. ס' 178 ו- 179 לתביעה מפרטים נזק אישי בסך 3,000,000 ₪.

מאידך, ישנם סעיפים בהם נטען במובהק לנזקים שנגרמו לחברה. כך למשל, פרק ה' של כתב התביעה (ס' 72- 159) דן כל כולו בנזקים שנגרמו לחברה. אינני מקבל את הטענה כאילו עומדת לתובע עילת תביעה אישית בגין נזקים שנגרמו לחברה. התובע איננו רשאי לבצע הרמת מסך ולנכס לעצמו את זכות התביעה בגין נזקים שנגרמו לחברה, גם אם הוא נמנה על בעלי השליטה בה. שומה היה על התובע להצביע, כיצד ניזוק באופן אישי וישיר מחמת מעשי הנתבעים, כפי שאכן עשה בפרק ו' לכתב התביעה. למעשה התובע עצמו ערך הפרדה ברורה בין נזקים שנגרמו לחברה, לבין נזקים שנגרמו לו אישית, ולא בכדי הכתיר את פרק ו' לכתב התביעה בכותרת "נזקים אישיים שנגרמו לתובע כתוצאה ממעשי הנתבעים."

בנסיבות אלה, יש למחוק מכתב התביעה את כל הסעיפים בהם נתבע פיצוי בגין נזק שנגרם לחברה, לרבות את ס' 72- 159 לכתב התביעה.

הבקשה השלישית

הנתבעים טוענים כי שומה היה על התובע ליטול את אישורו של בית המשפט המחוזי בירושלים בטרם הוגשה התביעה נגדם, בהיותו בית המשפט שלפירוק, בשים לב לכך שהנתבעים מונו לתפקיד על ידי אותו בית המשפט, ובהתאם להלכה הפסוקה לפיה הגשת תביעה אישית נגד בעל תפקיד מטעם בית המשפט טעונה אישור של בית המשפט הממנה.

דין הבקשה להדחות.