דחיית תביעה של סלקום נגד לקוח

רקע

1. מונחת בפני תביעה כספית בסך 2,377 ש"ח.

2. חברת סלקום ישראל בע"מ (להלן: "התובעת") עוסקת במתן שירותי רדיו טלפון וכן במכירת מוצרי קצה עבור השימוש בשירות זה. לטענתה, מר דמתי דוד (להלן: "הנתבע") וגב' דמתי סימי (להלן יחדיו: "הנתבעים") צברו יתרת חוב לזכות התובעת בגובה סכום התביעה דנן. לאחר שכל ניסיונותיה של התובעת לגבות חוב זה מהנתבעים עלה בתוהו, נאלצה היא להגיש תביעה זו.

3. מנגד, הכחישו הנתבעים את החוב האמור מכל וכל. לטענתם, נמנו הנתבעים על לקוחות התובעת במשך תקופה ארוכה, מחודש מאי 2000. במהלך התקופה דנן, שילמו הנתבעים את חובותיהם לתובעת ללא רבב. כמו כן, בנוסף לארבעה מכשירים עבור כל בני הבית, רכשו הנתבעים שלושה מכשירים נוספים בעקבות גניבות.

4. יחד עם זאת, טענו הנתבעים כי באמצע שנת 2005 הוצע להם לעבור לחברה מתחרה של התובעת, כאשר היה מדובר בהצעה חסכונית יותר אשר תפחית את החשבונות החודשיים. במהלך התקופה דנן נשלח לנתבעים מכתב התראה מעורך דין להסדיר את החוב שנצבר בחודש דצמבר 2005.

5. אי לכך, בתחילת שנת 2006, פנה הנתבע יחד עם נציג החברה המתחרה אל אחד מסניפיה של התובעת בתל - אביב. במהלך פגישה משותפת עם נציגת התובעת, נבדקו כל הסכומים אשר התובעת "יכלה להעלות על דעתה" (סע' 5 לכ"ה). לאחריה  התבקש סכום אשר שולם על אתר על ידי הנתבע ובכך ראו הנתבעים את ההתקשרות בינם לבין התובעת כגמורה. הנתבעים הדגישו בכתב הגנתם כי מטרת הפגישה דנן נועדה לעניין זה ולעניין זה בלבד. כפי שנכתב בכתב ההגנה -

"שם ישבנו בענין סגירת התיק ע"ש דמתי סימי ודוד, על כל המכשירים, הקווים, וכל אשר "סלקום" ראתה לנכון לחייבנו."

6. משכך, לשיטתם של הנתבעים, הרי שאין הם חייבים דבר לתובעת ועל כן יש לדחות את התביעה נגדם.

7. תביעה זו הוגשה בהליך של 'סדר דין מהיר'. משכך, ותוך שים לב לגובהה של התביעה, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984.

דיון

8. בתאריך ה - 04/03/07 התקיימה בפני ישיבה מקדמית בתיק זה.

9. בישיבה זו, הבהיר ב"כ התובעת כי  הסכום אשר שולם על ידי הנתבעים בתחילת 2006, לא נועד ל "סגירת חשבון". נהפוך הוא, המדובר היה בתשלום ראשוני עבור חיבורם מחדש של המכשירים המצויים בידי הנתבעים ברשת התובעת. כמו כן, החוב המקורי עמד על מעל ל - 7,000 ש"ח. מכיוון שהנתבעים לא עמדו בהסדר דנן ולא חיברו מכשיר אחד בחזרה לרשת התובעת, נאלצה התובעת לנתק את המכשירים ולחייבם בחובם. כפי שאמר ב"כ התובעת -

"מאחר שהנתבע הביא לצורך התחברות מחדש 6 מכשירים ולא התחבר עם מכשיר נוסף שהיה ברשותו, נשאר חוב בגין מכשיר אחד נוסף ולפיכך ניתקה התובעת את המכשירים וחייבה בתשלומים."

10. הנתבע, אשר אינו מיוצג, התנגד לטענות ב"כ התובעת. הנתבע חזר על טענותיו ופירט להלן -

"מה שסוכם בכסף, נכנסו למחשב, מספר קו ומספר טלפון, אמרו שאם סוגרים את הקו היום מה שנשאר לך זה כך וכך תשלומים. וכך עוד טלפון, הגענו ל - 2,400 ש"ח וזה היה ההסדר והסגירה של כל הטלפונים. הבהרתי להם שאני רוצה סגירה כי אני כבר שייך לרשת אחרת. שילמתי ולצערי הרב לא ביקשתי אישור מהחברה. שולם ונסגר."

11. עקב טענותיהם הסותרות של הצדדים, לא נותרה כל ברירה והתיק נקבע לדיון הוכחות. בתאריך ה - 21/10/07 התקיים בפני הדיון בו העידו מטעם התובעת הגב' רוזנקרנץ עדי ומטעם הנתבעים, הנתבע בעצמו ומר נח שלמה, נציג החברה המתחרה ודודו של הנתבע.

12. עדותה של גב' רוזנקרנץ לקתה בחסר. הנ"ל לא הייתה הנציגה עמה דיברו הנתבע ומר נח כאשר הגיעו לסניפה של התובעת (ראה לעניין זה ת.א (ת"א) 706795/06 סלקום נ' לב, (פורסם בנבו)). כמו כן, עדותה הסתמכה על רשימות פנימיות במחשבי התובעת אותם התבקש בית המשפט להכיר כרשומה מוסדית. העדה אף הודתה בכך בחקירתה (עמ' 5לפרוטוקול, שורות 12-11)-

"ש. את בונה תאוריה על נתוני מחשב?

  ת. כן."

13. דו"ח הערות הוא בעצם רישום תמצות שיחות של נציגי התובעת על עניינים שונים ומגוונים  עם הלקוח.

14. אולם, לא הוכח בפני כי המדובר בתמצות של "אחד לאחד". יתרה מזו, נראה כי לכל נציג שירות טלפוני אשר ממלא את הפירוט דנן יש אוטונומיה מלאה לבחור מה הוא כותב בתרשומת. לדידי, אפשרית היא הטענה כי הנתבע ביקש מספר דברים או דבר מסויים אולם הנציג עימו דיבר, ניסח את הדברים שנאמרו בשפה מקצועית או פנימית אשר מאבדת מן התוכן של השיחה עצמה.