אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית תביעה וחיוב בהוצאות לדוגמא

דחיית תביעה וחיוב בהוצאות לדוגמא

תאריך פרסום : 08/12/2014 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה נצרת
46819-06-14
30/11/2014
בפני סגן הנשיא :
השופט אסף זגורי

- נגד -
התובע:
ו.א.
הנתבעת:
ל.א.
פסק דין
 

 

האם יש להתיר לתובע להוכיח תביעה "מתוקנת" לאחר שהוכח בפני בית המשפט כי הוא כיזב ביחס למרבית רכיביה?

 

א.        התביעה:

 

1.         בפני תביעה  הצהרתית-כספית בגדרה עותר התובע, מר ו.א. להורות כדלקמן:

 

1.1            ליתן פסק דין הצהרתי לפיו הנתבעת חבה במלוא החובות אשר הצטברו על הדירה ברחוב ***, החל מיום יציאתו מן הדירה בגין צו הגנה (להלן : "הדירה").

 

1.2            להורות על תיקון הרישום בחברת חשמל ביחס לכל חוב הנוגע לדירה.

 

1.3            ליתן צו המחייב את הנתבעת – היא אשתו בנפרד להשיב לו את מלוא הסכום ששילם לחברת חשמל בתוספת הצמדה וריבית.

 

ב.         רקע:

 

2.         הצדדים נשוא התובענה נשאו זל"ז כדמו"י בשנת 2002 כאשר אלו הם הנישואים השניים של הצדדים כאשר לכל צד ילדים מנישואים קודמים ואין לצדדים ילדים משותפים.

 

3.         הצדדים התגוררו משך נישואיהם בדירה שהייתה רשומה ובבעלות בלעדית של הנתבעת, כאשר התובע עתר במסגרת תמ"ש 10743-07-11 להצהיר עליו כבעלים של מחצית הזכויות בה. עתירתו זו של התובע נדחתה ובפרוטוקול הדיון מיום 20.11.12 הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן הדירה שייכת לנתבעת דכאן במלואה, אך עם זאת, היא חויבה לשלם לתובע כ-30,000 ₪  עבור רכישת מטלטלין. כך היו הסכמות הצדדים בפרוטוקול הדיון כפי שהן רלבנטיות לענייננו:

 

"לאחר ששמענו את דברי בית המשפט וניתנה לנו שהות לשקול הצעתו מחוץ לאולם הדיונים, מוסכם עלינו כדלהלן:

הנתבעת 1 מתחייבת בזה לשלם לתובע תוך 60 יום מהיום סך של 30,000₪ במזומן באמצעות באת כוחו לצורך רכישת תכולת דירה, הואיל והתובע מוותר על כל תכולת הדירה שנותרה בדירה ברחוב *** הידועה כגוש 17784 חלקה 131 (להלן: "הדירה")....

להבטחת ביצוע התשלום, יוטל עיקול ברישום בלשכת רישום מקרקעין על זכויותיה של הנתבעת 1 בדירה ובמידה והיא לא תעמוד בהתחייבותה האמורה לעיל, יהיה רשאי התובע לפעול בהליכים למימוש עיקול על כל המשתמע מכך.

הצדדים יעבירו פסק הדין לעו"ד ברינט והוא יעכב תחת ידו סך של 30,000 ₪ מתמורת כספי מכירת הדירה ככל שהיא תימכר בפרק זמן האמור לעיל ובטרם ביצעה הנתבעת 1 התחייבותה. ככל שיומצא לעו"ד ברינט אישור בדבר ביצוע התשלום, ביצוע התשלום האמור בסעיף 1 הרי שהוא יהיה פטור מעיכוב כספים נוספים כלשהם תחת ידו ויהיה רשאי לפעול בסוגיית מימוש המשכון על פי הוראות לשכת ההוצל"פ.

בכפוף לביצוע תשלום הנתבעת 1 כאמור בסעיף 1 להסכמות, מודיעים הצדדים כי אין להם יותר טענות ו/או תביעות האחד כנגד משנהו מכל סוג ומין."

 

ג.         טענות התובע:

 

4.         טען התובע, כי במהלך שהותו מחוץ לדירה (בעקבות צווי הגנה שניתנו כנגדו), לא טרחה הנתבע  לשלם עבור צריכת  החשמל וצברה חוב בחברת חשמל שהאמיר עד כדי 57,000 ₪.

 

5.         לדבריו, בשל רישום החוב על שמו, הוא נאלץ להגיע עם חברת חשמל להסדר ולשלם את החוב אף שכלל איננו התגורר בדירה נשוא החוב.

 

6.         עוד טען התובע כי הוא הוכרז כפושט רגל, אולם חוב זה לא נכנס במסגרת הליכי הכינוס וזאת נוכח תקופת צבירתו.

 

7.         כן טען התובע, כי הדירה נמכרה בסופו של יום במסגרת הליכי כינוס והנתבעת קיבלה את כספי התמורה אולם לא טרחה להסדיר את החוב לחברת חשמל.

 

8.         בנסיבות אלו סבור התובע, כי על הנתבעת להשיב לו את כספו במלואו.

 

ד.         טענות הנתבעת:

 

9.         בתורה טענה הנתבעת, כי עסקינן בתביעת סרק אשר מהווה נקמנות אישית וחיסול חשבונות בלבד על רקע סכסוכי הגירושין ואין בינה לבין המציאות ולא כלום.

 

10.        לדברי הנתבעת, התובע כלל אינו דובר אמת בתביעה הנוכחית בכל הנוגע לטענותיו כי שילם חשבונות חשמל בתקופה בה היה מורחק מהדירה.

 

11.        הנתבעת טוענת, כי  על פי המסמכים של חברת חשמל שצירף התובע עצמו לתביעתו, לא ברור מהיכן נצבר החוב של חברת חשמל ואיזה הסדר עשה הנתבע מול חברת חשמל. כמו כן, לדבריה התובע לא הוכיח כלל כי שילם את החוב הנטען ואיזה הסדר תשלומים ערך הוא מול חברת חשמל לפריסת החוב.

 

12.        הוסיפה הנתבעת, כי התובע אף לא הוכיח ששילם חשבון החשמל או חלק ממנו באמצעות כרטיס האשראי שברשותו ואף לא הציג קבלה בגין כך. לשיטתה, לתובע כלל לא היה כרטיס אשראי בשלוש השנים האחרונות.

 

13.        הנתבעת שבה וחזרה על גרסתה לפיה עסקינן בתביעה שמקורה בשקר אחד גדול ואשר הוגשה בחוסר תום לב מוחלט.

 

ה.        מועד יציאת הנתבע מהבית מכוח צווי הגנה קודמים:

 

14.        כאמור, בתביעה זו התובע מבקש לחייב את הנתבעת להשיב לו תשלומי חשבונות חשמל "ששילם" בתקופה בה היה מורחק מהדירה. לשם כך, יש לבחון באיזו תקופה מדובר והאם היא רצופה.

 

15.        זה המקום לציין, כי שיעור ניכר מבקשות צווי הגנה התברר בפני מותב זה.

 

16.        בדיון שנערך ביום 20/4/2011 בה"ט 17023-04-11 הסבירו הצדדים, כי חזרו לחיות יחד במסגרת צו הגנה קודם שניתן, אך המשיב הסכים להארכת צו זמני שניתן ביום 11/4/2011 למשך 3 חודשים. כך היו דברי הצדדים בפרוטוקול:

 

"המבקשת: זה נכון שהמשיב חזר לגור איתי בפעם הקודמת באמצע הצו. לאחר שביהמ"ש הפעיל לחץ רב, המשיב אמר שיהיה בסדר וילד טוב והנה אנחנו שוב פה. זה לא זה. הבית הוא שלי. קניתי את הבית בשנת 98 על שמי ועל שמו של הגרוש. בשנת 2002 התחלתי את היחסים עם המשיב. כרגע הגענו להחלטה שאנחנו צריכים להתגרש. אחרי החג אני הולכת לפתוח תיק.

המשיב: פעם שעברה חשבנו לחזור ובאמת חזרתי באמצע הצו הביתה, משפחה התערבו. אהבתי את אישתי, אני אוהב עד היום. עכשיו הגענו להסכמה שאנחנו נישאר ידידים טובים. אני הולך לדרך שלי. אם המצב מסתדר בינינו, מסתדר, אם לא, נישאר ידידים טובים. אני מסכים שאני אעזוב את הבית. אני מסכים לשלושה חודשים לעזוב את הבית."

 

17.        הלכה למעשה, מאז מתן צו זה, לא שב התובע להתגורר יחד עם התובעת לאור סדרת צווי הגנה שניתנו כנגדו (ה"ט 26604-06-11 ; 34067-09-11 ; 42889-12-11). הנה כי כן, ניתן לומר, כי התובע עזב את הדירה בסוף שנת 2010, חזר לחיות בה מספר חודשים ובחודש 4/2011 עזב סופית ללא שחזר מאז להתגורר עם הנתבעת.

 

18.        לפיכך, יש לבחון האם הוכיח התובע, כי שילם חוב או חשבונות חשמל ביחס לדירה אשר נוצרו החל מאפריל 2011 ואילך.

 

ו.          ההתדיינות הנוכחית, הפלוגתא, צווים לבירורה והממצאים:

 

19.        כבר בישיבת קדם המשפט העלתה הנתבעת טענתה כי התובע מוליך שולל את בית המשפט, כי כלל לא החזיק בכרטיס אשראי ולא שילם אגורה בגין חשבונות החשמל וכי אלה שולמו על ידה ו/או על ידי ילדיה הבגירים.

 

20.        התובע המשיך להחזיק בטענותיו כי הוא שילם מלוא התשלומים, כאשר ב"כ טוענת כך:

"בזמנו עשיתי חישוב לעניין תשלומי חברת חשמל, יצא 21,000 ₪ וזה החל מחודש 9/09. ביום 2/12/10 היה צו הגנה ראשון שהוצא. מחודש 12/10 התובע טוען ששילם את חשבון החשמל בבית בכרטיס אשראי של הדואר." (עמ' 1 שורות 14-16 לפרוטוקול).

            ובהמשך:

"אני מסכימה שיינתן פסק דין בכפוף לזה שחברת חשמל יתנו אישור בכתב שהתשלומים בריכוז התשלומים שולמו על ידי כרטיס אשראי של התובע, יינתן צו שכל התשלומים יחולו עליה והיא תשיב את מה שהוא שילם. חלק מהתשלומים לא בכרטיס אשראי, הוא לא יכול להביא את כל הקבלות משנת 09 שהוא שילם, אבל החוב על שמו, הנתבעת לא שילמה, והיה לו חוב במועצה מקומית והם הגיעו להסדר. לשאלת בית המשפט למה הוא לא פנה להעביר את החוזה על שמה, אני משיבה שכפי שאנו יודעים עד היום הצדדים לא התגרשו, היא לא הופיעה פעמיים לסידור גט, זה הצדדים וזה אורח החיים שלהם, הוא שילם כדי שלא ינתקו חשמל" (עמ' 2 שורות 1-8 לפרוטוקול, ההדגשה שלי א.ז.)

 

21.        התובע אף נחקר על ידי בית המשפט ומסר כדלהלן:

"התובע, משיב לשאלות בית המשפט:

ש.      היית בהליך פשיטת רגל?

ת.      כן.

ש.      האם פרטת שחוב חברת חשמל בגדר החובות שלך.

ת.      לא. כי לא ידעתי. היו לי הרבה דברים לא ידעתי מה אני עושה. כי חשבתי חברת חשמל במועצה לא כוללים בזה.

ש.      מאיפה אתה יודע?

ת.      עובדה שהיא שילמה את חוב המועצה, לפי מה שהיא אמרה.

ש.      למה לא פרטת בדוח פשיטת רגל.

ת.      הוא אמר שאתן לחוקר את הדברים שלי, נתתי מה שיכולתי, החשמל הייתי משלם כמו שצריך. לא הייתי צריך. גם המועצה.

ש.      אז לא היה חוב בחברת חשמל?

ת.      לא היה לי חוב. שילמתי כל הזמן. אם היא שילמה, למה בשנת 2010 כאשר אחי נפטר היא באה לשבעה ואמרה שצריך לשלם את החשמל כי החשמל מנותק, ויש לי עדים לזה.

ש.      חוץ מזה איך שילמת את יתר התשלומים.

ת.      כאשר בא תשלום שילמתי. פעם שילמתי בכרטיס אשראי, פעם בקבלה.

ש.      היית מוגבל באמצעים, איך היה לך כרטיס אשראי.

ת.      שילמתי. זה של הדואר. יש לי חשבון בדואר שאני כך עובד והייתי עם כרטיס באותו חשבון בנק דואר.

ש.      מה מס' החשבון.

ת.      4039289.  זה החשבון שלי וזה כל הזמן החשבון שלי.

ש.      שם היה לך כרטיסי אשראי.

ת.      כן.

ש.      אתה שילמת את כל התשלומים? והיא לא שילמה כלום.

ת.      לא שילמה כלום. אף פעם בחיים שלה לא שילמה. כשאחי נפטר, בשבעה היא באה ואמר שאין חשמל לילדים  והיא הוציאה אותי מהשבעה כדי לשלם את החוב. וגם חוב במועצה היא שילמה לפי דרך בית המשפט" (עמ'  3 שורה 11 עד עמ' 4 שורה 5 לפרוטוקול ההדגשה שלי א.ז.)

 

22.        ואילו הנתבעת העידה כך:

 

"הנתבעת: זה תשלומים חודשיים לפי הצרכים האישיים של הבנאדם. בשנת 99 אני שילמתי בכרטיס אשראי שהוא אישי שלי של בנק פועלים, ישראכרט, או שלי או של אחד הילדים. גם לילדים יש ישראכרט בבנק יהב, יכול להופיע א.נ., א.ס. או א.ל.. התובע לא שילם כלום. הוא לא יכול לטעון שהוא שילם את החשמל, כי אני יכולה לטעון. התשלומים האלה שולמו בכרטיס אשראי שלי ושל ילדיי, על שוטף..... המזל שלנו שאנו יכולים להוכיח שזה שולם בכרטיס שלי. נניח אם שילמתי במזומן, איך יכולתי להוכיח שאני שילמתי? אבל פה אני אוכל להוכיח שזה שולם בכרטיס אשראי. מקומם אותי מה שהתובע אומר, יש לי אפס סבלנות לאנשים שמשקרים במיוחד שזה בא על חשבון המדינה. התובע היה באיחוד תיקים מזה 20 שנה. מעולם לא היה לו כרטיס אשראי. אני חייתי איתו 9 שנים ומעולם לא היה לו כרטיס אשראי. כל עוד אין בנק, הוא לא יכול להחזיק כרטיס אשראי. אני לא ראיתי אצלו כרטיס כזה. ככה שלבוא לטעון בפני שופט שכרטיס אשראי שלו זה אותי מקומם. לא מבינה את המגוחכות של אנשים כאלה שמביאים אותי למצב כזה, להגיע לבית המשפט להוציא כספים." (עמ' 2 שורה 24 עד עמ' 3 שורה 5 לפרוטוקול).

 

23.        לאור דברי הצדדים הפכה הפלוגתא בין הצדדים לבירור עובדתי פשוט לכאורה, שעה שכל שנדרש היה לברר באמצעות חברת החשמל וחברת כרטיסי האשראי, באמצעות איזה כרטיס אשראי שולמו חשבונות החשמל בגין הדירה. לפיכך ניתן ביום 04/09/14 צו לחברת חשמל ומורה לפרט את פרטי החוב של המבקש וכן לפרט את מיהות הגורם ששילם החוב ביחס לדירה. כן ניתן צו לבנק הדואר המורה להמציא פירוט תשלומים באמצעות כרטיס אשראי שהחזיק, ככל שהחזיק, התובע החל משנת 2010 ועד ינואר 2013 ועוד ניתן צו המופנה לחברת ישראכרט המורה לה להמציא פירוט עסקאות ביחס לכרטיס אשראי שהיה רשום על שמה של הנתבעת בין 2010 עד ינואר 2013.

24.        בעקבות הצו, צורף אישור מחברת חשמל המאשר, כי בוצעה החלפת רישום לקוח/חוזה משמו של התובע (מר ו.א.) לשמה של הנתבעת (גב' ל.א.) וזאת ביום 05/02/13. בעקבות מכתב זה שצורף על ידי ב"כ התובע, הרי ברור שהצטמצמה תקופת הבירור שבמחלוקת לכשנתיים (4/2011 עד 2/2013 והרי מרגע שהחוזה על שם הנתבעת שוב לא יכול התובע לטעון ששילם חשבונות החשמל של הדירה או כי חוייב בגינם).

 

25.        ביחס לתקופה זו שבמחלוקת, הוכח כי רוב מכריע של תשלומי חשבונות חשמל נעשה באמצעות כרטיס האשראי של הנתבעת ובני משפחתה. לביסוס קביעה זה מפנה בית המשפט לנספחים שצירפה הנתבעת להודעתה מיום 20/10/14 ולתשובת חברת "ישראכרט" ביחס לכרטיסים מהם שולם חשבון החשמל (בפרט כרטיס שמסתיים בספרות 6562 ע"ש בנה של הנתבעת, כרטיס המסתיים בספרות 8618 ע"ש בתה של הנתבעת וכרטיסים המסתיימים בספרות 1715 או 0210 ע"ש הנתבעת).

 

26.        בדיקת דפי חשבון חברת חשמל שצירף התובע מעלה, כי תשלומים שלא שולמו בכרטיס אשראי, אלא במזומן בתקופת המחלוקת (4/2011 עד 2/2013) הם תשלומים המגיעים כדי סך של 1,600 ₪  בלבד וזאת לפי הפירוט דלהלן:

            5/5/2011 – 100 ₪

            15/5/2011 – 120 ₪

            25/9/2011 – 200 ₪

            10/11/2011 – 200 ₪

            27/11/2011 – 180 ₪

            7/12/2011 – 200 ₪

            25/12/2011 – 200 ₪

            5/9/2012 – 200 ₪

            28/11/2012 – 200 ₪

            סה"כ 1,600 ₪

 

27.        מכל אלה עולות מפורשות הקביעות המתבקשות להלן:

27.1.     התובע לא שילם ולו תשלום אחד בכרטיס אשראי על שמו כנטען על ידו בפני בית המשפט בדיון שנערך ביום 28/9/14.

27.2.     כל התשלומים באמצעות כרטיסי האשראי נעשו על ידי הנתבעת ו/או בני משפחתה.

27.3.     תשלומי מזומן ביחס לתקופת המחלוקת הם ביחס לסכומים המצטברים כדי 1,600₪ בלבד.

 

28.        תובע הגון, היה אמור בשלב זה להודיע לבית המשפט, כי ככל הנראה נפלה טעות חמורה מצדו בהגשת התביעה או בחישוביו השונים ולעתור לדחיית התביעה תוך בקשה כי לא יחוייב בהוצאות משפט.

 

29.        אך מה עשה התובע דנן? לא זו בלבד שלא חזר בו מתביעתו, אלא בא בטענות כנגד הנתבעת ובאת כוחה.

 

30.        התובע טוען, כי אמנם הנתבעת הוכיחה ששילמה תשלומים רבים בכרטיס אשראי אך ישנם תשלומים ששולמו במזומן והוא יוכיח שהוא זה ששילם אותם. בנוסף טענה ב"כ התובע, כי הנתבעת נהנתה מכך שהתובע נקלע להליכי פש"ר כך שחלק גדול מהחוב הועבר "לחובות אבודים" ולכן התביעה מוצדקת.

 

31.        טענות אלה אין בידי לקבל ומוטב שלא היו מועלות כלל:

 

31.1.           ראשית וביחס לטענת הנתבע, כי הנתבעת נהנתה מכך שהחוזה והחוב היו על שם הנתבע והופנו ל"חובות אבודים", הרי אין מדובר כלל על החובות הנוגעים לתקופת המחלוקת של תביעה זו אלא לחובות שהצטברו עד 2009 כאשר הצדדים חיו יחד וממילא הייתה זו חובתו של התובע לשלם תשלומי החשמל (או לפחות בחלקם).

 

31.2.           בהתאם לצו אשר ניתן לחברת חשמל הומצאו נתונים שמפאת חשיבותם להכרעה שבפניי אצטטם במלואם:

"בבדיקה שנערכה במשרדנו נמצא, כי ריכוז החשבון שנמסר לך וצורף למסמכי בית המשפט שנשלחו אלינו איננו מדויק בגין פעילות חשבונאית שנעשתה בגין הפקת החשבון.

לפיכך להלן פירוט החוב:

חוב הלקוח במקום הצרכנות נושא חוזה מס' 2453764 ליום 24.09.09 הינו 17,692.69 ₪ חוב זה הועבר למקום צרכנות נושא חוזה מס' 4704304, בו הותקן מת"מ בחוזה זה שולם עבור  החוב  סכום של 3771.24 ₪ בלבד. יתרת החוב הינה עבור מקום הצרכנות נושא חוזה 2453764 הינה 13,921 ₪.

בהתאם למסמכים אותם הציג בפנינו מר ע. מבית המשפט הועבר החוב הנ"ל לאבודים ללא תשלום נוסף בגינו." (ההדגשה שלי א.ז.)

 

31.3.           שנית, "נשתכחה" מב"כ התובע הצהרתה לפרוטוקול הדיון מיום 28/9/14 לפיה הסכימה שיינתן פסק דין בכפוף לזה שחברת חשמל יתנו אישור בכתב שהתשלומים בריכוז התשלומים שולמו על ידי כרטיס אשראי של התובע. הטענה הנוכחית כי תשלומים שונים שולמו במזומן, היא טענה כבושה, סותרת הסכמה דיונית והצהרה לפרוטוקול של ב"כ התובע ואין לקבלה.

 

31.4.           שלישית, הוכח במסמכים ובמופתים, כי התובע לא שילם ולו תשלום אחד בכרטיס אשראי בניגוד לעדות שמסר לבית המשפט במהלך הדיון. משמע, עסקינן בתובע שלא הצהיר אמת לפחות פעמיים: פעם אחת כשהגיש התביעה ואימת אותה בתצהיר וטען כי נאלץ לשלם 57,000 ₪ לחברת חשמל (סעיף 5 לכתב התביעה), ופעם שנייה כאשר טען ששילם בכרטיס אשראי.

 

32.        עולה בפניי השאלה, האם יש כלל מקום להמשיך בבירור התביעה, שכעת "תוקנה" ועומדת על סך 1,600 ₪ או שמא יש לחסום התובע מלבררה בשל העובדה שהוכח כי לא אמר ולא הצהיר אמת בפני בית המשפט.

 

33.        משוכנע אני, כי אין כל מקום להיענות לתובע להמשיך בבירור התביעה ויש לדחותה כעת בהיותה תביעה כוזבת, קנטרנית, טורדנית, וכאשר התובע לא מסר אמת לבית המשפט;

 

33.1.     כאמור, בעוד שבסעיף 5 לכתב התביעה שגובה בתצהיר של התובע נטען כי הוא שילם לחברת חשמל 57,000 ₪ בגין חוב חשמל לדירה, התברר, כי ביחס לתקופת המחלוקת, לא שילם התובע אגורה (לפחות לא בכרטיס אשראי ומיד יובהר כי אין ליתן אמון מראש בטיעון כי שילם במזומן).

 

33.2.     עוד הובהר, כי התובע הצהיר בפני בית המשפט, כי היה באמתחתו כרטיס אשראי באמצעותו שילם חשבון החשמל ולא הובאה כל ראיה מטעמו לקיומו של כרטיס אשראי שכזה, הגם שניתנו צווים מתאימים להמצאת אסמכתא על כך.

 

33.3.     זאת ועוד, במועדים הרלוונטיים לקיום החוב, התובע היה מצוי בהליכי פשיטת רגל וככזה נאסר עליו להחזיק בכרטיס אשראי.

 

33.4.     אם אכן היה חוב לחברת חשמל תוך כדי הליכי הפש"ר, היה מחוייב התובע לעדכן את בית המשפט של פשיטת רגל ואת הכונס הרשמי. אלא שעיון בדיווחים שמסר מעלה כי לא כלל כל אמירה לעניין חוב לחברת חשמל.

 

33.5.     בנוסף ראוי לציין כי התברר עוד שהתשלום לחברת חשמל נעשה בתקופת המחלוקת באמצעות כרטיס שנטען מדי חודש (מת"מ – מונה תשלום מראש) ולכן לא רק שאין זה סביר, אלא אין כל היגיון להניח או לאפשר טיעון ולפיו בעיצומו של הסכסוך בין הצדדים ותוך כדי הליכים בבקשת צו הגנה התובע "דאג" התובע לטעון הכרטיס עבור חשמל בדירה של הנתבעת שעה שלא התגורר שם, שעה שהכרטיס כלל לא בידיו, שעה שנאסרה עליו כניסה ליישוב ושעה שהוא מנהל מאבק משפטי סוער עמה.

 

33.6.     אם לא די בכל האמור, הרי שהתובע והנתבעת הגיעו להסכמות במסגרת הליך התביעה הרכושית אותה הגיש התובע ואותן פירטתי לעיל. בהסכמות אלו לא העלה התובע כל טענות בדבר חוב לחברת חשמל על אף שהסכמות היו בנובמבר 2012 כשנתיים לאחר מועד עזיבת התובע את הבית ולאחר שלכאורה הצטבר חוב בחברת חשמל. בהסכמות אלה אף נרשם, כי לצדדים אין תביעות או טענות הדדיות.

 

33.7.     יוצא איפוא, כי זולת העובדה שהחוב בחברת חשמל נרשם על שם התובע, הוא לא הוכיח ולא יכול להוכיח דבר בעניין תשלום החשמל על ידו.

 

ז.         הוצאות משפט והערה לסיום:

 

34.        משקבענו, כי דין התביעה להידחות וכי עסקינן בתובע שכיזב בתצהיריו ובעדותו יש לבחון סוגיית הוצאות המשפט. אומר כבר כעת, כי אין מדובר במקרה בו יכול בית המשפט להסתפק בפסיקת הוצאות לטובת הנתבעת בלבד. המדובר במקרה הטוב במחדלים ובהתנהגות חסר תם לב של התובע ובמקרה הפחות טוב באמירת כזב מכוונת, בהצהרות שקר שכל מטרתן להביא לעשיית עושר ולא במשפט ולפגוע בנתבעת. כל האמור נעשה אגב ניהול הליך "חינם", ללא שהתובע משלם אגרת משפט ו/או שכר טרחת עורך דין שעה שהוא מיוצג (ולא בפעם הראשונה, השנייה, השלישית וכיו"ב) על ידי הלשכה לסיוע משפטי. ועל כל אלה יש להוסיף כי ניהול ההליך גזל זמן שיפוטי, בין במסגרת דיון פרונטלי ובין במסגרת צווים שניתנו ולא פחות מ-16 החלטות. הכל כשיכול היה בית המשפט לנתב זמן שיפוטי יקר לטובת משפחות וסכסוכים אחרים.

 

35.        מקום שבעל דין מקבל ייצוג חינם באמצעות הלשכה לסיוע משפטי ונמצא כי אינו דובר אמת וכי תביעתו נדחית בהיותה כוזבת, כפי שבמקרה שבפניי, ראוי שאותו בעל דין יידרש להשיב גם לאוצר המדינה את הכספים שהוצאו בגין ייצוגו וכן יחוייב בהוצאות משפט לדוגמא. במסגרת הבקרה שעורכת הלשכה לסיוע משפטי, יש להניח, לצפות ולקוות, כי תדע לאתר הנקודה הארכימדית במהלך ייצוג שניתן לבעלי דין, בה ראוי כי לפחות המייצגים יידעו להיזהר באופן הייצוג של בעלי הדין או באופן המשך בירור ההליך.

 

36.        על אפשרות של חיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה מכוח תקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 עמד בית המשפט העליון לא אחת (רע"א 1514/06 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' שאול (24/4/2006, פורסם במאגרים)) בקובעו:

 

"הרציונל שמאחורי הוצאות לטובת אוצר המדינה אף מוביל למסקנה שהביטוי "הארכת דיון" שבתקנה 514, מחייב פרשנות מרחיבה. תחולתו היא לגבי מקרה בו בעל דין גורם לבזבוז זמן שיפוטי בלא הצדקה, אף אם אין מדובר בדיון בעל-פה ואף אם אובדן הזמן הוא בעצם היזקקותו של בית המשפט להליך. במאמר מוסגר נוסיף, כי אפשר שהשימוש במונח "הוצאות" במקרה זה אינו מדויק, במיוחד על רקע ההבדל ברציונל, לעומת המקרה השכיח של "הוצאות" הצד שכנגד.... "

 

37.        אציין, כי הנתבעת עתרה להשית הוצאות משפט גם לפתחה של ב"כ התובע בטענה, כי "התביעה שקרית.. וגם ב"כ התובע ידעה כי התובע לא אומר נכון והתרשלה בהגשת התביעה הנ"ל" (סיפה לבקשה מיום 20/10/14). ב"כ התובע מחאה על טיעון זה של ב"כ הנתבעת והסבירה בתגובתה מיום 9/11/14, כי אין לגלגל לפתחה הוצאות משפט כלשהן, שעה שהתביעה עודנה מוצדקת ופסיקת הוצאות משפט לחובת עורך דין ניתנת לעתים נדירות ובמשורה על פי פסיקת בית המשפט העליון. לגבי דידי, השאלה היחידה היא בעניין זה, היא האם ידעה ב"כ התובע, כי שולחה אינו אומר אמת ובכל זאת הגישה תביעה והודעות מאומתות בתצהיר מטעמו לבית המשפט. שכן על עורך הדין חובה לבדוק את כתבי הטענות ותצהירים שהוא עורך ומגיש לבית המשפט. מה גם שעורך הדין מצווה לעזור "לבית המשפט לעשות משפט" (סע' 54 לחוק לשכת עורכי הדין). עורך הדין אמנם צריך לייצג את לקוחו ולטעון בשמו אולם כפי שאסור לעורך דין להשמיע בפני בית המשפט דברים שהוא יודע אל נכון כי דברי שקר המה כך הוא גם לא יוכל להתכסות בטענה שהוא שליחו של אחר.

            בד"א 17/94 פלוני נ' לשכת עורכי הדין - ועד מחוז חיפה, פדי"מ תשנ"ה חוברת 3 עמ' 148 בעמ' 150 נקבע כדלקמן:

 

 "אין עורך דין נדרש לקבל על עצמו אחריות לאמיתותם של דברים אשר נמסרים לו מפי הלקוח. איש אינו יכול לבוא בטענות לעורך דין, אם הוא מעלה על הכתב בתום לב דברים הנאמרים לו על ידי לקוחו וכאשר הוא מעביר את הדברים בשם אומרם לצד שכנגד או לכל גורם אחר, אך אין בכך כדי להוות היתר לעורך דין להעלות על הכתב ולהוציא מתחת ידיו דברים אשר הוא יודע או אשר חייב היה לדעת, כי אין בהם אמת."

 

38.        ראוי, כי גם עורך דין המקבל ייצוג לידיו של בעל דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי, ייזהר מלהגיש התביעה, מקום שהוא יודע שהצהרת שולחו הינה הצהרה כוזבת (והרי כל כתב תביעה ובקשה בבית משפט לענייני משפחה מאומתים בתצהיר). לא כל שכן, כאשר הדברים מתבררים ככאלה תוך כדי ההליך. על עורך הדין להישמר מלהיות "יועץ משפטי ומייצג שבוי" של שולחו ולסייע לו להצהיר כזב בפני בית המשפט, דבר שמשבש עשיית הצדק וחקר האמת. הייצוג אינו מקדש את כל האמצעים ועורך הדין הוא קודם כל עורך דין ורק אחר כך מייצג. כעורך דין החב חובות אמון ראשונות במעלה לבית המשפט, חייב עורך הדין בבקרה פנימית אמיתית ומקום שמודע הוא לכך ששולחו מצהיר הצהרה כוזבת, הוא לא יכול להמשיך לייצגו ו/או להעביר הצהרה זו לבית המשפט כפשוטה.

 

39.        במקרה שבפניי, אין לבית המשפט די כלים לבחון האם ב"כ התובע הייתה מודעת לכך, בעת הגשת התביעה, כי שולחה (התובע) אינו אומר אמת ואין כל מקום להניח כך.

 

40.        עם זאת, בהחלט יש לתמוה על עמדתה של ב"כ התובע כפי שהוגשה ביום 9/11/14 ובה, תחת חזרה מהאמור בתביעה ולכל הפחות התנצלות בשם שולחה, על אי אמירת אמת מצד שולחה בתביעה ובמהלך הדיון שנערך, עמדה על המשך ניהול ההליך ובירור התביעה ו/או מתן פסק דין הצהרתי, חסר כל חשיבות מעשית מבחינת שולחה והכל כשהצהירה לפרוטוקול הדיון שתסכים למתן פסק דין על יסוד קבלת מסמכי חברת חשמל וחברות כרטיסי האשראי, כמבואר לעיל בהרחבה.

 

41.        ויחד עם כל זאת, ובשעה שמדובר בייצוג מטעם הלשכה לסיוע משפטי ובתקווה כי הדבר ישמש תמרור אזהרה ברור דיו, וכאשר ממילא לא נמסרה אזהרה לב"כ התובע קודם פסק הדין לעניין האפשרות של השתת הוצאות אישיות, לא ינתן צו שכזה.

 

 

 

42.        אשר על-כן, ובשעה שאני קובע, כי התובע ניסה להוליך שולל את בית המשפט באמצעות טענות עובדתיות כוזבות, גרם לבזבוז זמן שיפוטי יקר, להוצאת משאבי המדינה בגין ניהול ההליך ובגין ייצוגו (במנוי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב – 1972) ולמען הדבר ירתיע היטב את התובע ו/או בעלי דין אחרים מלנקוט בהליכי סרק מסוג זה, אני מורה כדלהלן:

 

42.1.     אני דוחה את התביעה.

 

42.2.     אני מחייב התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לדוגמא בסך 10,000₪.

 

42.3.     אני מחייב את התובע לשלם לאוצר המדינה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪ נוספים.

 

43.        המזכירות תעביר פסק הדין לצדדים, למרכז לגביית קנסות ולראש הלשכה לסיוע משפטי במחוז צפון ותסגור את התיק.

 

ניתן היום, ‏יום ראשון ח' בכסלו התשע"ה, 30 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.

 

 

 

 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ