דחיית הסדר טיעון בעניינו של פלוני אשר הורשע בהריגה בעת היותו קטין

רקע:

1. הנאשם 1 (להלן: הנאשם) יליד אפריל 1992, שהיה קטין כבן 16 וחצי בעת ביצוע העבירות, הודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן ונקבע כי הוא ביצע את העבירות הבאות: תקיפה בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיפים 382(א)+ 379 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); הריגה- עבירה לפי סעיף 298 לחוק; נשיאת סכין שלא כדין - עבירה לפי 186 (א) לחוק, שיבוש מהליכי חקירה- עבירה לפי סעיף 244 לחוק.
2. יוער כי הצדדים בתיק זה הגיעו להסכמות אודות ניסוח כתב אישום מתוקן יותר מפעם אחת. לאחר התיקונים, הנוסח המחייב בסופו של יום, הוא הנוסח כפי שתוקן ביום 23.9.14, בכתב יד. זאת, בהסדר האחרון שנערך, עם הסכמה לעונש, ולאחר שהסנגור ובית המשפט הסבירו לנאשם כי בית המשפט אינו מחויב להסדר הטיעון.
3. במסגרת ההסדר, הצדדים הסכימו כי המאשימה תטען לעונש מרבי של 6 שנות מאסר,  הסנגור רשאי לטעון באופן "חופשי". עוד יוער כי בדיון שלפני המועד בו התקיימו הטיעונים לעונש, בית המשפט הודיע לצדדים כי הוא שוקל שלא לכבד את הסדר הטיעון, וביקש מהצדדים להיערך לטיעון בהקשר זה. בסוף הטיעון לעונש, אף ניתנה ארכה לסנגור להגיש בכתב טיעון נוסף בהקשר זה, אך טיעון נוסף לא הוגש.
4. מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי בתאריך 13.11.08 בבית ספר בו הוא לומד, שוחח הנאשם עם חברו הנאשם 2 (שכבר נידון) והשניים הסכימו להכות את מרעי א' (להלן: "המנוח"). הנאשם, בידיעת הנאשם 2, החביא בגרב מתחת למכנסיו, סכין בעלת להב באורך 18 ס"מ. בהמשך הגיעו הנאשמים וש.א- קטין נוסף, למכולת בה עבד המנוח, שם פנו הנאשמים למנוח והקניטו אותו, על השתייכותו הפוליטית והמשפחתית. זאת, כאשר ש.א. שומר מחוץ לדלת. המנוח ביקש מהנאשמים ומש.א. לצאת מהמכולת. הנאשם יצא, קרא לחבריו ז.א. ומ.א., שניהם קטינים, אשר עמדו בסמוך לשער בית הספר, וזאת על מנת שיעזרו לתקוף את המנוח. בהיותם במכולת, ביקשו הנאשמים מהמנוח להכין להם כריכים ולקחו מספר מצרכים. הנאשם 2,  אמר למנוח כי אין בכוונתו לשלם על המצרכים, בשל אופן הצבעתו הפוליטית של המנוח. בהמשך, ניגש הנאשם 2 למנוח ואחז בו מאחור, בחיבוק וחניקה. המנוח, בעודו תפוס כאמור, אחז בידו סכין מטבח קטנה, שהייתה על הדלפק ואשר שימשה להכנת כריכים. משהבחין הנאשם 2 בסכין, הרפה את אחיזתו במנוח. המנוח הצליח להשתחרר מאחיזתו של הנאשם 2 והחל במנוסה. הנאשם נתקל בגופו של המנוח, שביקש לברוח מהמכולת. אז, אחז הנאשם בסכין, אותה הוציא מהגרב מתחת למכנסיו, ומפחד שאחז בו, דקר בחוזקה רבה את המנוח דקירה אחת בצד שמאל בגבו. דקירה, שגרמה נזק חמור לותין ולריאה השמאלית, הביא לאובדן דם מאסיבי, ובעטיה נפטר המנוח זמן קצר לאחר מכן. הנאשמים והאחרים נמלטו מהמקום וזרקו את ילקוטי בית הספר בבור ביוב. הנאשם עצמו זרק את הסכין המגואלת בדם בוואדי, וכיסה בעפר.

תסקיר שרות המבחן לנוער:

1. מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם שהה בתיק זה במעצר מיום מעצרו הראשוני, 13.11.08, למשך כארבעה חודשים, לאחר מכן שוחרר לחלופת מעצר בצפון הארץ. מאוחר יותר, הועבר למעון נעול "נוף הרים", שם שהה כחודשים וחצי. אולם, בגין התנהגות לא הולמת במעון, הופסקה שהותו והוא הוחזר למעצר ב"כלא אופק" למשך חודשיים. אז, שוחרר לחלופת מעצר שוב בצפון הארץ, ומאוחר יותר בבית הוריו בעיירת מגוריו, תחת פיקוח האב, והותר לו לצאת לעבודה.
2. עוד יובא בתמצית, כי הנאשם היום כבן 22, בן למשפחה אשר מצבה הכלכלי סביר. אבי הנאשם בעל מוסך בעיירה, ואחיו הבוגרים עובדים בתפקידים שונים באותו מוסך משפחתי. האם הינה עקרת בית. הנאשם התפתח באופן תקין, ללא בעיות חריגות.  הנאשם למד בבית ספר על- יסודי. מבית הספר נמסר כי היה תלמיד בינוני, שקט וביישן, ללא בעיות התנהגות, עד למעצרו. אולם, בשונה מדיווח בית הספר, הנאשם עצמו דיווח שהושעה מבית הספר פעמיים, בגלל בעיות התנהגות שלו, ואף שתלמידים אחרים היו מציקים לו.
3. בנוגע למעורבות הנאשם בעבירה דנן, נמסר כי הרקע לעבירה היה סכסוך שהתגלע בין המנוח לבין אחד השותפים לעבירה. עלה מהתסקיר כי הנאשם, למעשה, אינו לוקח אחריות מלאה על העבירה, כלשונה בכתב האישום. עד כדי כך, כי בניגוד לעמדת ב"כ הצדדים, ביטלתי את ההודיה בכתב אישום בנוסח קודם ואף את הכרעת הדין (ראו ההחלטה מיום 23.7.14). בדיון מאוחר יותר, לאחר תיקון נוסף של כתב האישום, הנאשם הודה בעובדות המתוקנות, תוך מודעות ברורה לכך שניסוח זה הוא המחייב, למרות הדברים השונים שמסר לקצינת המבחן. אולם, עיון בתסקיר (שהוכן עוד קודם) מלמד כי הנאשם טען שהרקע לעניין הוא סכסוך עם נאשם 2, בניגוד לעולה מכתב האישום. באופן כללי, התסקיר מלמד על נטייה ברורה של הנאשם למעט באחריותו, למרות הזמן הרב שחלף מאז המעשה. מכל מקום, עולה מהתסקיר כי העבירה בוצעה בתקופה מתוחה, על רקע בחירות, וכאשר האינטרס הישיר של הנאשם בביצוע המעשים היה להוכיח כי הוא "גבר".
4. הצדדים הסכימו שיש להתעלם מאבחונים המאוזכרים בתסקיר, שנערכו לפני מספר שנים.
5. צוין בתסקיר, כי אביו של הנאשם ניסה להגיע ל"סולחה" עם בני המשפחה של המנוח. לדבריו, היו מגעים מתקדמים בעניין זה, אולם אלו נקטעו עקב רצח אחר שבוצע בעיירה, אשר פורש על ידי אבי הנאשם כנקמת דם, נקמה של משפחתו המורחבת של המנוח במשפחתו המורחבת של הנאשם. סיכומו של דבר, נוכח חומרת העבירה ותוצאותיה הקשות לשתי המשפחות, שירות המבחן נמנע מלבוא בהמלצה טיפולית. שירות המבחן סבור כי, במסגרת עונש מאסר ולאחר מתן גזר הדין, ניתן יהיה לשלב הנאשם בטיפול שיתמקד בהבנה של נסיבות המעשה והתנהגות בלתי צפויה ומסוכנת, שבאה לידי ביטוי במעשה העבירה. עוד צוין, כי הנאשם מבטא חרטה ורגשות אשמה ובושה, מפנים את תוצאות העבירה החמורה והשלכותיה (למרות שמיעט באחריותו כאמור). לבסוף, הומלץ להתחשב בגילו הצעיר של הנאשם והעדר רישום פלילי לחובתו, בעת הערכת הענישה המתאימה.

תסקיר "נפגע" אודות משפחת המנוח

1. הוגש תסקיר "נפגע עבירה" אודות משפחתו הגרעינית של המנוח. זאת, לאחר ראיון עם הורי המנוח, ואחיותיו. מטעמי צנעת הפרט, לא יפורטו הדברים כאן, אלא בתמצית שבתמצית. מתסקיר זה עולה כי נגרם למשפחת המנוח סבל רב. צוין כי המנוח היה הבן הבכור, כאשר מתוקף מעמדו זה, תפקידו במשפחה המסורתית היה מרכזי. בני המשפחה זוכרים אותו כנער מוכשר, חברתי ושמח, שאהב לעזור לזולת. המנוח היה יד ימינו של אביו, ועשה חיל בכל מעשיו. המנוח הוא אשר פתח את המכולת לפרנסת המשפחה, בקומת הקרקע של הבית, שם נהרג על ידי הנאשם, בהיות המנוח כבן 18 בלבד.
2. נמסר כי במשפחה זו נפטרו שני ילדים קודם לכן מחמת מחלות, דבר אשר נתקבל על ידי המשפחה כגזירת שמיים. נמסר כי, בניגוד למוות הטבעי עמו השלימו, מותו של המנוח נתפס על ידי המשפחה כ"רצח פוליטי" נתעב. זאת, לאחר שבן משפחתם המורחבת גבר, בבחירות המקומיות, על בן משפחת הנאשם. ה"רצח" בוצע, למרות שהמשפחה הגרעינית של המנוח לא הייתה מעורבת בפוליטיקה. לדברי המשפחה, רצח על רקע פוליטי הוא חריג בחברה הבדואית. מעבר לכך, המשפחה אינה שלמה עם הגדרת האישום כ"הריגה", תחת "רצח", ורואה בכך עוול, נוסף על העוול בעצם ביצוע "הרצח הפוליטי", על ידי חבריו של המנוח ללימודים, בני שכנים ומכרים וותיקים.