דחיית בקשת צד ג' לעיין במסמכי תיק בית משפט לענייני משפחה - פסקדין

העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים

1.         לפניי בקשת אלמוני מיום 17/9/13 לעיין במסמכי תיק בית המשפט דנן לרבות פסק הדין שניתן וזאת על מנת לאפשר למבקש להגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן על ידי מותב זה. כן עותר המבקש לעיכוב הליכים במסגרת תיק ההוצל"פ המתנהל בלשכת ההוצל"פ בפתח תקווה וזאת עד להכרעה בבקשה לביטול פסק הדין  כשתוגש. יודגש כי הבקשה הוגשה במעמד צד אחד.

2.         עפ"י הנטען בבקשה, המבקש, אלמוני, הינו הזוכה בתיק הוצל"פ בו החייב הינו המשיב 1 , שהוא הנתבע בתיק זה. לטענת המבקש בעקבות מעשים פליליים שביצע המשיב 1 במבקש בגינם הורשע ונידון למאסר חויב המשיב 1 בפיצוי כספי למבקש בסך של 5,000,000 ש"ח.

3.         לטענת המבקש, המשיב 1 והמשיבה 2 (אשת המשיב 1) בצוותא פועלים על מנת להבריח את רכושו של המשיב 1 לטובת המשיבה 2 / האישה, וההליך שנוהל בפני בית משפט זה במסגרת תיק זה למזונות אינו אלא למראית עין וכל מטרתו להבריח את רכוש המשיב 1 ולהימנע מתשלום חובו למבקש.

4.         עוד נטען על ידי המבקש, כי היות וההליכים בפני בית משפט לענייני משפחה הינם חסויים המבקש אינו יכול לדעת מהו פסק הדין וכפועל יוצא מכך אינו יכול לעתור לביטולו.

5.         עפ"י החלטתי מיום 17/9/13 נתנה הבקשה לתגובת המשיבים תוך 10 ימים תוך שציינתי שבקשה זו אינה מסוג הבקשות שיש לדון בה במעמד צד אחד תוך שציינתי כי ההליכים בבית המשפט מתנהלים בדלתיים סגורות. 

6.         ביום 20.10.13 ולאחר ארכה שנתבקשה הוגשה תגובת המשיבה 2 . עפ"י האמור בתגובתה המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענת המשיבה 2 היא נמצאת בסכסוך גירושין עם בעלה, המשיב 1, וזאת בעקבות ההליך הפלילי וגזר הדין. עוד לטענתה מסמכי הבקשה אשר הגיש המבקש ובניהם גזר הדין שניתן נגד המשיב 1 מדברים בעד עצמם ולא מצופה כי המשיבה, תמשיך בחיי הנישואין עם המשיב לאחר שהורשע ונגזר דינו בבית המשפט. לטענת המשיבה היא פועלת רבות לנסות ולקבל מהמשיב גט בהסכמה ולחסוך בכך הליכים מתישים ומסורבלים. עוד לטענת המשיבה וככל והמבקש מבקש לקבלת את תגובת המשיב לבקשה עליו לבצע מסירה למשיב באשר זה אינו מתגורר עם המשיבה. עוד נטען בתגובה כי פסק הדין שניתן הינו מידתי ולאחר שבית המשפט שקלל באפן מדוייק את הנסיבות והסכומים הדרושים לכלכלת המשיבה וילדיה. בית המשפט לא קיבל את התביעה במלואה וערך חישוב מדוייק, העומד במבחני הפסיקה והסכומים שנפסקו - נפסקו במשורה.   

מוסיפה וטוענת המשיבה 2 כי ההליך שהתנהל בפני בית משפט זה הינו חסוי, המשיבה 2 חשפה בפני ביהמ"ש סודותיה וייסוריה מהמשיב 1 ואין לחשוף אותם, המשיבה ניהלה ההליכים בעודה מצפה כי ההליכים יהיו חסויים כמקובל בהתאם לחוק ובהתאם לפסיקה תוך  שהמשיבה מפנה בתגובתה לפסק הדין של כב' השופט נצר סמארה יס (ת"א) 30910/03 [ פקיד שומה דן נ' פלוני ואח' [פורסם בנבו] , ניתן ביום  2/1/13. עוד נטען על ידי המשיבה 2 כי לצורך בקשה לביטול פסק דין אין צורך למבקש לעיין במסמכי התיק ויכול להגיש את הבקשה תוך ציון העילות לביטול פסק הדין.

7.         עפ"י החלטתי מיום 20/10/13 ובהתאם לתקנה 241(ג1) לתקסד"א ביקשתי את תגובתו המשלימה של ב"כ המבקש. ביום 28.10.13 הוגשה תשובת המבקש לתגובת המשיבה 2. על פי הנטען בתשובה, יש לאזן בין הזכות לפרטיות לבין זכותו של המבקש כי יתאפשר לו לבקש לבטל פסק דין שניתן בנסיבות של מרמה (תוך הצגת מצגי שווא לבית המשפט). לטענת המבקש בפסיקה נקבע במקרים זהים כי באיזון בין זכויות הפרט המבקש את העיון לניהול מיטבי של הליכים משפטיים לבין האינטרס הכללי והחיסיון היחסי של צדדים בתיק משפחה, יש לבכר את האינטרס הראשון וזאת בפרט כאשר מדובר בבקשת עיון פרטנית להבדיל מפומביות  כללית של ההליכים, לעניין זה מפנה המבקש לפסק הדין שניתן בת"א מחוזי (י-ם)  55969-12-12 היכל שלמה המרכז למורשת היהודית נ' ארלנגר ואח' [פורסם בנבו] , ניתן ביום 3.9.13.

            המבקש בתגובתו הפנה לתיקון מס' 42 לחוק ההצל"פ  ולפיו במקרה של בקשה לביצוע פסק אשר ניתן בנסיבות של מטרה להתחמק מנושים, רשאי בית המשפט ליתן לראש ההוצל"פ הוראות בעניין ביצוע פסק הדין ובין היתר לעכב את ההליכים. לטענת המבקש כל ענינו של ההליך שננקט ע"י בני הזוג הוא ניסיון המשך להברחת הנכסים בניסיון להתחמק מקיום פסק הדין אשר הרשיע את המשיב בעבירות פליליות ופסק כי עליו לפצות את המבקש בגין הנזקים הקשים שנגרמו לו. אם ביהמ"ש לא ייעתר לבקשה לא ניתן יהיה להגיש בקשה לביטול פסק הדין וכתוצאה מכך יועברו כספי מימוש נוספים לידי המשיב בעקיפין באמצעות תיק ההוצל"פ שפתחה המשיבה 2. עוד לטענת המבקש מהתגובה עולה כי המשיבה מבינה את זכותו של המבקש לבקש את ביטול פסק הדין אלא שהיא טוענת כי לצורך הגשת הבקשה אין צורך במסמכי התיק. המשיבה אשר טוענת טענות עובדתיות בוחרת שלא לתמוך טענותיה בתצהיר בהבינה את המשמעויות השונות של מתן תצהיר כוזב.

8.         בהחלטתי מיום 31/10/13 הוריתי כי " בטרם מתן החלטה יודיע ב"כ המבקש האם בוצעה מסירה למשיב 1 וככל שבוצעה יצרף אישור מסירה. כן יודיע ב"כ המבקש האם הוגשה בקשה לראש ההוצל"פ להפעיל סמכותו לפי ס' 12א לחוק ההוצל"פ ומדוע לא תוגש בקשה כזו- במקום הבקשה דנן?"

9.         ביום 3.11.13 הגיש המבקש תגובתו להחלטה מיום 31/10/13 ולפיה בוצעה למשיב 1 מסירה של הבקשה באמצעות השב"ס ביום 2/10/13. עוד עפ"י התגובה וביחס לאמור בסעיף 12 לחוק ההוצל"פ נטען ע"י המבקש כי יוכל לבחור את הנתיב המשפטי הרלוונטי, קרי בקשה לביטול פסק הדין ו/או בקשה לפי סעיף 12א לחוק ההוצל"פ רק לאחר שיהיו בידיו מלוא הראיות אותן הוא מבקש לקבל במסגרת הליך זה. עוד לטענתו של המבקש לא כל הסעדים הניתנים מכח בקשה לביטול פסק דין ניתנים גם במסגרת סעיף 12 א לחוק ההוצאה לפועל. בסעיף 2 (א) לתגובתו טען המבקש:

"במקרה של בקשה לביצוע פסק דין למזונות אשר הוגשה במטרה להתחמק מנושים רשאי רשם ההוצאה לפועל לפנות לבית משפט נכבד זה בבקשה למתן הוראות באשר לאופן ביצוע פסק הדין, וזאת מכח סעיף 12 א לחוק ההוצל"פ. ואכן לאחר קבלת מסמכי התיק וככל שיעלה הצורך בכוונת המבקש לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לפי סעיף זה" .

המתווה הנורמטיבי

10.        עקרון פומביות הדיון, קבוע בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה:

" בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק". 

עקרון זה, המהווה "אחד העקרונות החוקתיים המרכזיים שביסוד שיטת המשפט הישראלית" (ע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, 450 (1991)

מתן פומביות לדיון המשפטי אינו בא אך לספק את הסקרנות הציבורית ביחס למתרחש בבית המשפט, שכן מדובר באחד הכלים המרכזיים להבטחת תקינות ההליך המשפטי, בירור האמת וחתירה לכך שהצדק לא רק יעשה אלא גם יראה.

בפומביות הדיון יש גם כדי להעלות את אמון הציבור במערכת המשפטית, וכפי שנקבע בר"ע 176/86 פלונית נ' פלוני, פ"ד מ(2) 497, 499 (1986) "עיקרון זה מהווה גורם-בלעדיו-אין לאמון, שרוחש הציבור לרשות השופטת".