דחיית בקשה לתיקון מעשה בית דין לגיטין

בפני בקשת אשה גרושה לתיקון "מעשה בית דין" לגיטין שנערך על ידי לפני כמעט תשע שנים.

הצדדים התגרשו בבית הדין בירושלים ביום י"ז סיון תשס"ב. בנוסחו הרגיל של "מעשה בית דין" לגיטין נאמר:

"ב[יום פלוני בשבת יום פלוני בחודש שנת פלונית] גרש הבעל [פלוני] את אשתו [פלונית] בגט פיטורין כדת משה וישראל. ועדים החתומים על הגט [פלוני ופלוני] ומותרת האשה להנשא לעלמא לבר מכהן לאחר צ"ב יום."

במעשה בית דין שבין בני הזוג הצדדים לתיק זה נוספה הערה: "הצדדים אסורים לחזור זל"ז ואסור לאשה להנשא ל[אלמוני]".

באת-כוח הגרושה דרשה שביה"ד ימחק את ההערה הנזכרת מהטעמים הבאים:

א. חריגה מסמכות - לדעת המבקשת אין סמכות לבית הדין לדון בנושא בעלה ובועלה כשהצדדים מסכימים לגט.

ב. לא התקיים דיון בנושא "בעלה ובועלה" ואין פרוטוקול לדיון.

ג. לא היתה החלטה בענין "בעלה ובועלה".

ד. אין לרשום במעשה בית דין הגבלה שלא נקבע בפסק דין שלפני גירושין, והוא צריך להיות חתום על ידי שלושה דיינים.

ביום א' בניסן תשע"א (5.4.2011) התקיים דיון בפני, אליו התייצבו המבקשת ובאת-כוחה, טו"ר רבקה לוביץ, וכן המשיב שהוא הבעל-לשעבר.

קודם לדיון הוגשה בקשה ע"י ב"כ האשה שלא לזמן עדים לדיון, בנימוק כי מדובר בשאלה משפטית בלבד.

מאחר ומעשה בית הדין נחתם על ידי בלבד וזאת ע"פ החלטה שלי כ"דן יחיד", והבקשה היא לתקן את תוכן הדברים שנכתבו שם, התקיים הדיון בפני בלבד כ"דן יחיד" [בעת הדיון ישב באולם גם הרב בנימין לוי דיין ההרכב, אך עסק בעבודה השוטפת של ביה''ד].

דין הבקשה להידחות.

אין כל בסיס משפטי לטענה בדבר "חריגה מסמכות" -  כאילו אין לבית הדין סמכות לדון בשאלת איסור האשה להינשא "לבעלה ולבועלה" כשהצדדים מסכימים לגט. זה לשונן של תקנות קנד-קנה לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל - התשנ"ג:

"גירושין בהסכמה

קנד.      בבקשה לגירושין, אף בהסכמת בני-הזוג, יתקיים דיון כמו במשפט רגיל ויינתן פסק-דין לגירושין. אך במקרה של שכיב-מרע רשאי בית-הדין לסדר את הגט בלי דיון מוקדם.

דיון בעניין גירושין

קנה.     בדיון, כאמור בסעיף הקודם, יברר בית-הדין את נסיבות המקרה וידרוש הוכחות כפי שימצא לנכון."

כפי שהוסבר בפסקי דין רבים, אין בתי הדין מסדרין גיטין אף אם הצדדים מסכימים על כך, בלא לקיים בירור מוקדם בכל הקשור לנסיבות מתן הגט. ראשית, יש לבדוק אם אכן כלה ונחרצה מאת הצדדים להתגרש או אם יש עילה אשר בגינה יש להתגרש. שבירתו של בית בישראל אינה ענין של מה בכך. "כל המגרש אשתו ראשונה, אפילו מזבח מוריד עליו דמעות" (גיטין צ ע"ב). שנית, יש לבדוק אם ההסכמה המוצהרת הינה הסכמה חופשית מתוך רצון טוב, על פי גדרי ההלכה, או שמא קיים אילוץ, לחץ או אונס אשר עלול לפגום בכשרותו של הגט. שלישית, מאחר ועד כה היו בני הזוג בחזקת איסור לעלמא עקב נישואיהם זל"ז, יש להסדיר בקביעה בת תוקף הלכתי את ענין היתרם של בני הזוג להינשא מעת מתן הגט ואילך.