דור-און יגאל נ' פקיד שומה

החלטה

בפסק דינו מיום 6.1.2013 (רע"א 492/12 + רע"א 3476/12 + רע"א 3812/12 יגאל דור און נ' מס הכנסה פקיד שומה) החליט לדון בבקשת הערעור כאילו ניתנה הרשות לערער ולקבל את הערעור. בית המשפט העליון החליט לקבל את הערעור וקבע כי החלטת בית משפט זה, נשוא בקשת רשות הערעור, בטלה וכי השומה לפי מיטב השפיטה שהוציא המשיב למבקש בטלה גם היא. בסופו של פסק הדין קבע בית המשפט העליון כי: "המשיב ישא בהוצאות המבקש ברע"א 492/12; המבקשות ברע"א 3476/12; והמבקשת ברע"א 2812/12 – כל קבוצה בסכום של 30,000 ₪ בגין שני ההליכים". המבקש מבקש כי ייפסקו לו הוצאות בבית משפט זה בקשר עם ערעור המס אשר נקבע כי הוא מתקבל. המשיב טוען כי משמעות הדברים דלעיל היא כי בית המשפט העליון פסק הוצאות משפט לטובת המבקש בגין ההליכים שהתנהלו בבית המשפט העליון ובבית משפט זה. המבקש טוען כי בית המשפט העליון פסק הוצאות בגין שני הליכים שהתקיימו לפניו – בקשת רשות ערעור והערעור גופו.

תקנה 511(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקסד"א") קובעת כי: "בתום הדיון בכל הליך, יחליט בית המשפט או הרשם, לענין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט (להלן – הוצאות) לטובת בעל דין אחר, אם לאו". תכלית החיוב ההוצאות היא לשפות את בעל הדין בשל התקיימות דיון בהליך, אשר בגינו צמחו לו הוצאות. לפי תקנה 416(ב) לתקסד"א, ניתן לראות את נימוקי הבקשה לרשות ערעור כנימוקי הערעור. בפסקה 9 לפסק הדין נאמר כי: "לאחר שעיינו בטיעוני הצדדים החלטנו לדון בבקשות כאילו ניתנה הרשות לערער, וכאילו הוגשו ערעורים על פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעורים". בכך איחד בית המשפט העליון את שני ההליכים – בקשת רשות ערעור והערעור – ודן בהם במאוחד. משאוחדו באופן פרוצדוראלי ההליכים בבית המשפט העליון, והצדדים לא נדרשו לקיים דיון נוסף או להגיש נימוקי ערעור נוספים, הרי שלא קמו להם הוצאות בגין שני הליכים שנוהלו לפני בית המשפט העליון, אלא בגין הליך אחד בלבד. משכך, ודאי שבית המשפט העליון לא פסק הוצאות בגין שני הליכים שנוהלו לפניו, שכן צמחו למבקש הוצאות רק בגין הליך אחד שהתנהל לפני בית המשפט העליון, אלא פסק הוצאות בגין שני הליכים שהתנהלו בשתי הערכאות – בבית המשפט העליון ובבית משפט זה. בד בבד משבוטלה ההחלטה שיצאה מלפני בית משפט זה, היא מושא פסק הדין בבית המשפט העליון, בוטלו ההוצאות שנקבעו בה לטובת המשיב. משמע, הוצאות בקשר עם ההליכים בבית משפט זה נקבעו בפסק דינו של בית המשפט העליון. משקיים פסק דין סופי וחלוט של בית המשפט העליון בעניין הוצאות המשפט, אין בית משפט זה רשאי לפסוק הוצאות נוספות לטובת המבקש.

הגם שהבקשה מזכירה בכל הכבוד, אמרת שפר נוספת מפי שחקן הבייסבול Yogi Berra על זו שצוטטה בידי בית המשפט העליון בפסק דינו: "I always thought that record would stand until it was broken." , אני קובע כי כל צד יישא בהוצאותיו .

ניתנה היום, ח' אדר תשע"ג, 18 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.