דורי נ' מ. מ. זכרון יעקב

החלטה

על פי פסיקת ביהמ"ש העליון, לא ניתן לעקל ערבות בנקאית, שניתנה למטרה מסויימת (כפי המטרה בגינה הופקדה הערבות בה עסיקנן), שלא למטרה לשמה ניתנה הערבות ובוודאי לא לשם פרעון חוב אחר, שכן ערבות כזו אינה מהווה נכס של החייב.

בענין ע"א 2082/06 - זהבה בן עמי נ' עוה"ד מ. קידר - מפרק החברה ואח' . (לא פורסם, ניתן ביום 18.6.2007), לא התיר ביהמ"ש העליון מימוש כספי ערבויות בהבהירו:

"כאמור, הערבויות הינן התחייבויות של הבנק שעליו לקיימן בהתמלא התנאים שבהן. יתכן שניתן לבקש את עיקול הכספים שבידי הבנק, אם מדובר בכספים של החייבים [...] אולם, אין זהות בין הערבויות לבין הכספים שניתנו לבנק לשם הוצאתן" (שם, בסעיף 8 לפסה"ד) (ההדגשה אינה במקור).

לפיכך, אני דוחה את הבקשה.

אני מורה על החזרת הערבות הבנקאית בסך של 7,000 ₪, אשר הופקדה בבית משפט השלום בחיפה, כאמור בבקשת המבקש, לידי המבקש.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת בית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתנה היום, ג' ניסן תשע"ב, 26 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: