דורון שביט בע"מ נ' מימון מלכה

פסק דין

בפני תביעה כספית שמקורה בבקשה לביצוע שטר שהוגשה בתיק הוצאה לפועל שמספרו

01-12341-49-5-01 ואשר ניתנה לנתבע רשות להתגונן.

תמצית טענות הנתבע

בבקשת ההתנגדות לביצוע השטר, אשר הפכה לכתב הגנה, הצהיר הנתבע, כי ההמחאה נשוא תיק זה ניתנה כביטחון לפירעון הלוואה של צד ג' ונעשה בה שימוש ללא הסכמתו. לטענתו, הוא לא קנה דבר בתמורה להמחאה זו, לא קיבל תמורה, היא לא נועדה להפקדה אלא לביטחון בלבד וקיים כשלון תמורה מלא. עוד טוען הנתבע, כי עבד שנים רבות עם התובעת, ולבסוף הבעלים שלה בגד בו והגיש את הבקשה לביצוע שטר למרות שאינו חייב דבר ובעצם הוא נפל קורבן.

בתצהיר עדות ראשית מטעמו הצהיר, כי הינו עוסק מורשה כיועץ ומלווה עסקים ולמיטב ידיעתו, התובעת באמצעות הבעלים דורון שביט (להלן : "דורון") עוסקת במתן הלוואות נושאות ריבית, זאת, למרות שאין לדורון היתר לעסוק בהלוואות חוץ בנקאיות. הוא החל ליטול הלוואות מהתובעת בשנת 2007 והוסכם בינו לבין התובעת שההלוואות תישאנה ריבית בשיעור 1% לחודש (12% לשנה) ומעבר לכך,לא הוסבר לו דבר לגבי שיעור הריבית.

לאור ההיכרות הטובה בינו לבין דורון ויחסי האמון ששררו ביניהם, הוא נתן לדורון 3 המחאות בסכום כולל של כ- 152,000 ₪ כביטחון להלוואות שנטל. סוכם ביניהם שדורון לא יממש את ההמחאות בשום מקרה ולא נערך ביניהם הסכם בכתב. לטענתו, נכון לתחילת שנת 2008 נטל מדורון הלוואות בסכום כולל של 152,000 ₪ והחזיר לדורון את החוב בתשלומים שכללו החזר קרן וריבית, פעמיים בחודש בהתאם לכרטסת הנהלת החשבונות של שתי חברות שבבעלות דורון, חברת ט.ג.ד הובלות בע"מ והתובעת. לכן, טוען התובע, כי על פי הכרטסות המצורפות לתצהירו, חובו לדורון לחודש אוגוסט 2008 עמד על 906 ₪.

לטענת הנתבע, בהתאם להסכמות עם דורון היה עליו לשלם בגין ההלוואה בסך 72,000 ₪ שנטל מדורון ביום 28.4.07 ריבית בשיעור 1% ל -24 חודשים ובסך הכל ריבית בסכום של 17,280 ₪ והלוואה זו שולמה עד ליום 28.4.09. בחקירתו טען כי קיימות העברות בנקאיות של התשלומים החודשיים ששולמו בגין הלוואה זו והכל סוכם עם דורון בעל פה. אביו של הנתבע נהג לערוך את החשבון לתשלום בכל חודש ולשלם על פי החישוב שערך.

בחקירתו השיב הנתבע, כי את חשבון הריביות על פי 1% לחודש ערך ללא מע"מ, אך אין לו מסמך להוכיח את התשלום. לטענתו, בגין ההלוואה בסך 80,000 ₪ שנטל מדורון ביום 18.1.08 היה עליו לשלם ריבית בשיעור 1% במשך 15.33 חודשים ובסך הכל ריבית בסך 12,264 ₪ ולטענתו הלוואה זו שולמה עד ליום 28.4.09.

לטענתו, היה עליו להשיב לדורון בגין שתי ההלוואות סך 181,544 ₪ סכום שנובע מקרן שתי ההלוואות בסך 152,000 ₪ וריבית בסך 29,544 ₪. על פי הכרטסת שילם לדורון 159,450 ₪ ולכן נותר חייב 22,094 ₪. משכך, כך הנתבע, על דורון להחזיר לו המחאה בסך 80,000 ₪ שהינו מחזיק.

לטענתו, בפגישה שהתקיימה בינו לבין דורון ובנוכחות אביו של הנתבע, טען לפתע דורון,

כי הכרטסת משקפת רק החזר ריבית ולא החזר קרן ולכן, לגרסת דורון, נותר הנתבע חייב את קרן ההלוואות בסך 152,000 ₪. בכך לטענתו, הפר דורון את כל ההסכמות אשר היו ביניהם.

לפנים משורת הדין, הסכים הנתבע לשלם לתובע סכום נוסף של 30,000 ₪, אותו שילם עד חודש אפריל 2009. למרות זאת, בחודש יולי 2009 הפקיד דורון המחאה על סך 75,544 ₪ שמועד פירעונה היה ליום 18.7.08 והמחאה זו לא כובדה. במקביל הפקיד דורון המחאה שנייה על סך 2,544 ₪ שבוטלה על ידי הנתבע עקב הפרת ההסכמות על ידי דורון וביום 8.9.09 פתח דורון, בשם התובעת, תיק הוצל"פ בגין שתי ההמחאות.

טוען הנתבע, כי בפתיחת תיק ההוצל"פ גרם לו דורון נזק בכך שעיקל את חשבונות הבנק שלו,

הבנק ביטל את כרטיסי ומסגרות האשראי שלו, עסקאות נעצרו והוא נתבע על ידי הבנק כתוצאה מהעיקולים. עסקו של הנתבע קרס ונצברו חובות רבים.

עוד טען הנתבע בחקירתו, כי אינו מנהל כרטסת הנהלת חשבונות, את החשבוניות שקיבל מהתובעת רשם במחשב של העסק ובסוף כל חודש העביר לרואה החשבון אשר הגיש אותן למע"מ. על החשבוניות שמסר לו דורון לא הזדכה מעולם כיוון שהיה מדובר בהלוואה פרטית.

בחקירתו הופנה הנתבע לחשבונית נספח ג' לתצהיר אנה גורביץ, מנה"ח בתובעת והוא השיב, כי לא ראה חשבונית זו שבה רשום "ריבית בגין דחיית שיק על סכום 76,990", הוא אינו יודע מי ראה אותה ואף לא בדק אם הועברה לרוה"ח שלו. לגבי חשבונית נספח ד' לתצהיר אנה גורביץ השיב, כי כתוב שהינה על סך 2,964 ₪ ששולם בגין דחיית שיק של 85,544 ₪ וגם אותה לא ראה. לדבריו, ראה רק את החשבוניות ששולמו פעמיים בחודש לפי סכום שנקבע ולא היה מדובר בריבית בגין דחיית שיק.

הנתבע אישר בחקירתו כי קיימת חשבונית לפיה שילם 2,668 ₪ שהם 3% מסכום השיק בסך 76,990, וכי התשלום השני הינו בסך 2,964 ₪ שהם 3% מסכום השיק השני. אלא שלטענתו, הצ'קים על סך 75,544 ₪ ו-76,990 הינם לביטחון בלבד. הייתה יתרה של 85,000 באחד מהצ'קים, והוא העביר 10,000 ₪ במזומן.

הנתבע בחקירתו הסביר כך:

"יש את התשלומים החודשיים ששולמו על חשבון קרן וריבית. מכל התשלומים האלה יורד במהלך הזמן מהקרן והיה לתובעת שיק על סך 85,544 ₪. ברגע שהורד מהקרן בבת אחת, בנוסף לתשלומים החודשיים שממשיכים הורד בבת אחת 10,000 ₪ בהעברה בנקאית במזומן ואז התובעת באמצעות דורון החזיק השיק בסך 85,440 ₪ שיתרת הקרן לפני החישובים של התשלומים החודשיים ירדה ל-75,000 ופשוט החלפנו לו את השיק. 75,544 ₪ (זה לא יתרת החוב) אלא סכום שעומד לא לבטחון ולא לפרעון אלא כהסכם פנימי שלנו עם דורון בעל פה. אני שילמתי תשלום חודשי .... ההסכם שלי עם דורון אומר שהוא לא מפקיד את השיק אלא שומר אותו. סוכם שישולם קרן וריבית מידי חודש וכשבאים לסכום הכללי זה מתקזז." (ע' 6 שורות 1-9 לפרוטוקול).