דורון נ' שמחי ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 20.6.12 בפתח תקווה.

2. לטענת התובע, נסע ברחוב מסקין בפ"ת, כאשר לפתע רכב הנתבע יצא ממקום חניה המקביל למדרכה מצד ימין וגרם לפגיעה ברכב התובע בחלקו השמאי קדמי. אז התובע בניסיון לחמוק ולמנוע את הפגיעה, עלה עם רכבו על אי תנועה בצד שמאל עם שני הגלגלים השמאליים.

3. הנתבעים הגישו כתב הגנה ובו טענו כי הנתבע 1 נסע באיטיות ברח' מסקין הצר. רכב התובע הגיח מאחור במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך ובחוסר זהירות פגע ברכב הנתבעים.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד התובע וחזר על גרסתו לפיה נסע בכביש במהירות 40-50 קמ"ש. לפתע, הנתבע אשר חנה בצד ימין התפרץ לכביש ללא איתות. התובע הספיק ללחוץ על הבלם ולסובב את ההגה שמאלה עד שעלה עם שני גלגלים על אי התנועה.

5. נהג הנתבעת העיד וטען, בניגוד לגרסתו בכתב ההגנה ובהודעתו לחברת הביטוח, כי אותת, הסתכל במראה ולאחר שהבחין כי הדרך פנויה יצא במהירות איטית. הנתבע טען כי לפתע הגיח התובע במהירות ופגע ברכבו.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעים בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של התובע והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה נסע באיטיות בכביש, כאשר לפתע הנתבע אשר יצא ממקום חניה התפרץ לכביש וגרם לרכבו לנזק.

שנית, גרסת הנתבע אינה עקבית ועל כן אינה מהימנה בעיני. בכתב ההגנה ובהודעתו לחברת הביטוח טען הנתבע כי נסע בכביש והתובע הגיח מאחוריו במהירות ופגע ברכבו. ברם, בדיון שנערך בפני הודה הנתבע כי יצא ממקום חניה, ובכך אישר למעשה את גרסתו של התובע לאופן קרות התאונה.

בנוסף, בהעדר חוו"ד מומחה, אין בידי לקבל את טענת נציג הנתבעת לפיה מיקום הנזקים מעיד על מהירות נסיעתו של התובע בעת קרות התאונה.

משקיבלתי את גרסת התובע לאופן קרות התאונה, סבורה אני כי היה על הנתבע להבחין באמצעות המראה ברכב התובע הנוסע בכביש ולהמתין עד שהכביש יהיה פנוי בטרם יציאתו ממקום החניה.

בנוסף, לא מצאתי מקום להטיל על התובע אשם תורם לקרות התאונה, שכן מרגע שהבחין התובע ביציאת רכב הנתבע, עשה כל שניתן ע"מ למנוע את הפגיעה ואף עלה על אי תנועה במקום לשם כך.

באשר לנזק הנתבע בגין עוגמת נפש והוצאות מצאתי מקום להתערב בו ולהפחיתו משבתביעות קטנות עסקינן.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבעים לשלם לתובע סך של 11,487 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 18.11.12, ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישאו הנתבעים בהוצאות משפט בסך 500 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד בתוך 15 ימים.

ניתן היום, א' ניסן תשע"ג, 12 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.