אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דוסטרי ואח' נ' נתור -יוניטל מישראייר תעופה ותיירות בע"מ

דוסטרי ואח' נ' נתור -יוניטל מישראייר תעופה ותיירות בע"מ

תאריך פרסום : 08/09/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
16042-03-13
01/09/2013
בפני השופט:
אבי כהן

- נגד -
התובע:
1. יעקב דוסטרי
2. לילי דוסטרי
3. בני בארי
4. מרים בארי
5. רצון דמתי
6. יפה דמתי

הנתבע:
נתור -יוניטל מישראייר תעופה ותיירות בע"מ ח.פ. 51-148313-3
פסק-דין

פסק דין

בפניי תביעה קטנה אותה הגישו התובעים נגד הנתבעת ביום 10/03/13. בתביעה נתבע פיצוי כספי בסך 30,000 ₪ בגין אי עמידת הנתבעת במה שהובטח לתובעים בהסכם לטיול מאורגן בארה"ב ועגמת נפש שנגרמה להם, כדבריהם, כתוצאה מכך.

בכתב התביעה נטען כי הנתבעת לא עמדה בתנאים שהובטחו לתובעים במסגרת הטיול ולכן על הנתבעת לפצות את התובעים בגין הנזקים הבאים: 1. עיכוב של שש שעות בטיסה מבולטימור לאורלנדו. 2. מלון לא ראוי, שאינו עומד ברמה שהובטחה לתובעים. 3. נסיעה של יומיים ללא מיזוג אויר באוטובוס, עקב תקלה. 4. שינוי מסלול הטיול. בנוסף טענו התובעים, כי הפיצויים שניתנו להם בגין העיכוב בטיסה ובגין רמת המלון הירודה, הם עלובים ולא ראויים.

בכתב ההגנה נטען כי הנתבעת משמשת כמתווכת בין הנוסעים לבין ספקי השירותים כגון בתי מלון, חברות תעופה ומדריכי טיולים. כן טענה הנתבעת טענות לגבי כל ראש נזק בנפרד: לגבי העיכוב בטיסה, טענה הנתבעת כי הנתבעת אינה המוביל האווירי וכי הסיבה לעיכוב הטיסה הייתה תנאי מזג אויר בעייתיים, שהנתבעת אינה אחראית להם. בנוסף, תובעים 1 + 2 פוצו ישירות מהנתבעת על העיכוב בטיסה, וסכום הפיצוי לשאר התובעים הועבר מהנתבעת אל סוכנויות הנסיעות דרכן הזמינו את הטיול, כאשר סכום הפיצוי נקבע ע"י חברת התעופה ולא ע"י הנתבעת. לגבי רמת המלון, בו שהתה הקבוצה באורלנדו, טענה הנתבעת כי הנתבעת לא יכולה להיות אחראית לתקלות בתחזוקת המלון משהשירותים הניתנים במלון אינם בשליטתה והאחריות היא של המלון, כאמור במסמך "תנאי השתתפות בטיול ומידע כללי" (להלן: "מסמך תנאי ההשתתפות"). זאת ועוד, הנתבעת דאגה לפצות את התובעים בארוחת ערב על חשבונה, עקב תלונות על המלון. לגבי נסיעה באוטובוס ללא מיזוג אויר, טענה הנתבעת כי מדובר בטענה קטנונית מצד התובעים וכי אין אפשרות לנתבעת לצפות מראש תקלה במיזוג האויר של האוטובוס ואינה אחראית לתקלות העלולות להיגרם במערכת מיזוג האוויר, כאמור במסמך תנאי ההשתתפות. כמו כן, טענה הנתבעת כי המדריך פעל בכל דרך אפשרית לתיקון התקלה. לגבי שינוי המסלול, טענה הנתבעת כי לא הייתה לנתבעת אפשרות לדעת על סגירת דרך 17 המילין ומשהתברר למדריך כי לא ניתן לנסוע דרכה, שכנע את נהג האוטובוס לנסוע דרך חלופית שהנוף בה יוצא דופן ביופיו. לסיום טוענת הנתבעת, כי התובעים לא מפרטים כיצד הגיעו לסכום התביעה המופרז, בגין התקלות המינוריות הנ"ל.

יצוין כי בכתב התגובה שהוגש ביום 23/07/13, הוסיפו התובעים רכיב נוסף, שלא צוין בכתב התביעה/ בתצהירים המצורפים אליו, לפיו שילם כל אחד מהתובעים סכום של 20$ עבור נסיעתם בדרך החלופית (בה נסעו במקום דרך 17 המילין).

ביום 28/08/13 נערך דיון בפניי בתביעה. לדיון התייצבו כל התובעים, נציג הנתבעת ומדריך הטיולים מטעם הנתבעת. בדיון העידו 3 עדים: מטעם התובעים- תובע 1 ותובע 4 ומטעם הנתבעת- מדריך הטיול הרלוונטי.

לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים והתרשמתי מעדויות העדים, אני מוצא לפסוק כך (בתמציתיות, עפ"י הוראות הדין):

דין התביעה להידחות.

אתייחס לכל ראש נזק בנפרד:

עיכוב בטיסה- כפי שנטען על ידי הנתבעת וכפי שנכתב גם בכתב ההגנה, אין הנתבעת אחראית למזג האוויר, משכך, אינה אחראית גם לעיכוב בטיסה. במסמך תנאי ההשתתפות, שצורף לכתב התביעה אף מובהר כי האחריות לעיכוב בטיסות מוטלת על המוביל האווירי. חברת התעופה היא זו שהייתה אחראית לפצות את התובעים וזו החליטה על גובה הפיצוי בגין העיכוב. לו התובעים מעוניינים להשיג על גובה הפיצוי, היה עליהם לפנות לחברת התעופה. מצאתי לקבל את גרסת המדריך לפיה, הוצע לכל תובע לקבל פיצוי של 50$ בכפוף לחתימה על כתב ויתור כלפי הנתבעת בגין הטיסה בלבד ולא בגין הטיול כולו, כפי שטוענים התובעים. לא סביר שהנתבעת תדרוש מכל הקבוצה לחתום על כתב ויתור לגבי כל הטיול, כאשר הפיצוי שהוצע הוא עבור העיכוב בטיסה בלבד ולא סביר שכל הקבוצה הייתה מסכימה לחתום על כתב ויתור המתייחס לכל הטיול. בנוסף, בעדותו, אמר המדריך שעבר בין כל חברי הקבוצה שהסכימו לקבלת הפיצוי בתמורה לחתימה על כתב הויתור, למעט תובעים 5 + 6 שאמרו שאינם מעוניינים בפיצוי ולא מתכננים לתבוע. מצאתי להאמין לגרסתו גם בעניין זה. הנתבעת אף צירפה לכתב ההגנה את הקבלות בגין הפיצוי לתובעים 3-6 מחודש 10/12 ולגבי הפיצוי לתובעים 1+2 אין מחלוקת ששולם.

מלון לא ראוי- במהלך העדויות תובעת 6 הציגה בפני המדריך, בעיה כללית בבתי המלון במהלך הטיול, כאשר למעשה בכתב התביעה מצוין בית המלון באורלנדו בלבד, שלדברי התובעים היה ברמה נמוכה מזו שהובטח. המדריך, בעדותו לא הסכים לדברי התובעים בדבר רמת המלון הנמוכה אך הודה כי הייתה בעיה עם דלת חדרם של הזוג בארי וזכר כי היו תלונות על ריח לא נעים בחדרים ועל כך שהחדרים אינם נקיים. המדריך לא הכחיש שהיו תלונות בבית המלון באורלנדו. מהפיצוי שניתן ע"י הנתבעת אף ניתן ללמוד כי היו תלונות מצד הקבוצה על בית המלון. יחד עם זאת, אין בכך כדי להצביע על רמת המלון, מנקודת המבט של הנתבעת, שכן ייתכן שמבחינת השירותים שמספק המלון (כאמור בדף האינטרנט של בית המלון, המצורף כנספח ה' לכתב ההגנה) ואף מנסיון של אירוח קבוצות קודמות ע"י הנתבעת, באותו בית מלון, רמתו הייתה בהתאם למה שהובטח לתובעים במסמך תנאי ההשתתפות. כך נקבע בעניין זה בת"א (שלום פ"ת) 4289/95 רוסו נ' הלפיד בע"מ, עמ' 45 (פורסם בתקדין 23/08/1998): "משבדקו הנתבעות בדרכים הפתוחות בפניהן, לפי מדריך המלונות הרשמי, את דירוג המלונות שנבחרו, כמלונות מדרגת תיירות ראשונה (כפי שעולה מנ/3 שצורף לתצהיר מר בכרך), לא ישאו עוד באחריות באם השירותים שניתנו לא עמדו במלוא ציפיותיהם". בנוסף, במסמך תנאי ההשתתפות מצוין מפורשות כי תחזוקת המלון וטיב השירותים הניתנים בו אינם מצויים בשליטתה ולכן אינם באחריותה, אלא באחריותו של בית המלון. נראה כי התקלות המפורטות בכתב התביעה, עלולות לקרות בכל בית מלון. מדובר בתקלות קטנות שהנתבעת לא יכולה הייתה לדעת עליהן מראש ואינן בשליטתה, ומשכך גם אינן באחריותה ובכל זאת הנתבעת הייתה נכונה לפצות עבורן ואף עשתה כן בהזמנת הקבוצה לארוחת ערב על חשבונה. לעניין זה נקבע כך בת"ק (ת"א) 12974/02 אשורי ואח' נ' הדקה ה-90 בע"מ, פסקה 10 (פורסם בדינים 24/04/03): "גם בהנחה שהיו ליקויים מסוימים במלון, אם באספקת המים או בנקיון החדרים, הרי שסוכנות הנסיעות כמו גם הספק, אינם אחראים לליקויים בתפעולו של המלון.... בנסיבות הענין לא הוכח כאמור כי הנתבעת או צד ג', התרשלו בבחירת המלון או הפרו התחייבות כלשהי שנטלו על עצמן כלפי התובעים, לפיכך דין התביעה להידחות".

נסיעה ללא מיזוג אויר- מעדויות התובעים עולה כי המדריך היה יוצא מן הכלל ועשה כל שביכולתו במהלך הטיול. בכתב ההגנה מתוארות פעולות המדריך לאחר גילוי התקלה במיזוג האויר ועולה כי המדריך עשה מאמץ רב בכדי לטפל בה ולמצוא אוטובוס חלופי ובכך כאמור במסמך תנאי ההשתתפות. כמו כן, במסמך הנ"ל מצוין כי הנתבעת אינה אחראית לתקלות שעלולות להיות במיזוג האויר והדבר סביר בהחלט במקרה שבו מתרחשת תקלה פתאומית במיזוג האויר. עולה כי יום לפני כן מיזוג האויר פעל ומשכך לא היה באפשרות המדריך לדעת מראש כי תהיה תקלה במיזוג האויר ומשהתגלתה התקלה, נעשו כל המאמצים לתקנה.

שינוי מסלול הטיול- תחילה יצוין כי בתצהירים המצורפים לכתב התביעה קיימות גרסות שונות בנוגע לשינוי המסלול: בתצהיר של תובעים 3 + 4 צוין כי לא ניתן היה לנסוע בדרך זו עקב שיבושים בכביש, בתצהיר של תובעים 1 + 2 צוין כי הדרך הייתה סגורה עקב תערוכת מכוניות ובתצהיר של תובעים 5 + 6 כלל לא נזכר ראש נזק זה. לדברי תובע 5 בעדותו, שמע מהשוטרים שהיו במקום כי הנתבעת קיבלה הודעה מראש על כך שדרך 17 המילין סגורה לנסיעה. מכתב ההגנה עולה כי המדריך לא ידע, לפני הגעת האוטובוס למקום, על כך שהדרך סגורה לנסיעה. מצאתי להאמין לגרסת המדריך שלדבריו, ירד לבדו מהאוטובוס בכדי לשלם דמי כניסה ולא לגרסת תובע 5, לפיה שאר הנוסעים ירדו גם הם, (לא סביר שכל הקבוצה תרד מהאוטובוס לשם תשלום כניסה למקום) ומשכך וגם משהדבר לא הוזכר בכתב התביעה ובתצהירים, מצאתי לא לקבל את גרסת תובע 5 לפיה שמע את שוטרי המקום אומרים כי הנתבעת קיבלה מראש הודעה על סגירת הכביש, מה גם שלא נשמעת לי סבירה הגרסה כי הנתבעת קיבלה הודעה מראש על סגירת הכביש. כמו כן, לא נראה לי סביר שאם המדריך היה יודע על סגירת הכביש, עדיין היה מחליט לנסוע דרך שם ולבזבז זמן מהטיול. נראה כי למדריך / לנתבעת לא הייתה אפשרות לדעת מראש על סגירת דרך 17 המילין ומשכך אינני מוצא לנכון להטיל אחריות על הנתבעת. זאת ועוד, נראה כי משהתברר למדריך על סגירת הכביש, פעל באופן סביר וראוי כדי למצוא דרך חלופית שתהיה לשביעות רצונה של הקבוצה.

תשלום עבור דרך חלופית (מצאתי להתייחס אליו למרות שנזכר לראשונה בכתב התגובה ולא בכתב התביעה, כפי שהיה ראוי וכפי שמתחייב מן הדין)- מעדותם של שני העדים מטעם התובעים, עלו תשובות סותרות כאשר נשאלו מדוע ראש נזק שצוין בכתב התגובה (20$ ששולמו על ידי כל אחד מהתובעים למדריך עבור נסיעה בדרך החלופית לדרך 17 המילין), לא נזכר בכתב התביעה. תובע 1 אמר בעדותו שהדבר לא נטען בכתב התביעה משום שלא זכר זאת כשהכין את כתב התביעה אך התברר לו בדיעבד משיחה עם חבריו. תובע 5 אמר בעדותו כי לא ציינו את ראש הנזק הנ"ל משום שלא רצו לפגוע בכבודו של המדריך. מעבר לכך שהסברי שני התובעים סותרים, הם גם לא מספקים הסבר סביר: נראה כי התובעים זכרו פרטים כה רבים מהטיול ולא סביר שדווקא התשלום עבור הדרך החלופית נשמט מזיכרונם, בטח לא כאשר שינוי המסלול גרם להם, ככל הנראה, לכעס. בנוסף, לא ברור איזו פגיעה יש במדריך, בגילוי התשלום עבור הדרך החלופית שכן סביר להניח שלא מדובר בכסף שלוקח המדריך לכיסו, אלא סכום הנדרש ע"י חברת האוטובוסים. בכתב התגובה, הזכירו התובעים סכום של 20$ ששולם עבור כל אדם וכך גם תובע 5 אמר בעדותו. תובע 1 לעומת זאת, הזכיר בעדותו סכום של 35$ לזוג, כאשר לא סופק כל הסבר לשוני בסכום. נוכח האמור לעיל ונוכח הדברים החיוביים שמסרו התובעים על המדריך, המעידים בין היתר, על אמינותו, מצאתי לקבל את גרסת המדריך, לפיה לא דרש מהתובעים לשלם עבור הנסיעה בדרך החלופית.

באופן כללי, התרשמתי כי עדותו של המדריך מטעם הנתבעת מהימנה. המדריך לא ניסה לייפות את פני הדברים, הוא הודה שהיו מספר תקלות ואף תיאר אילו תלונות הועלו ומה נעשה כדי לפתור אותן. בנוסף, המדריך אמר בעדותו כי הטיול היה סטנדרטי ובהתחשב בכך שהוא בעל ניסיון בתחום ובכך שבכל טיול ייתכנו תקלות כאלו או אחרות, מצאתי להאמין לו. זאת ועוד, סביר שאילו היו דברים כה חריגים באותו טיול, אנשים נוספים היו מצטרפים לתביעה זו או מגישים תביעה נפרדת.

יש לציין כי התובעים לא צירפו לכתב התביעה את מכתב סיכום הטיול, אותו שולח המדריך לכל חברי הקבוצה אחרי הטיול ושבו מתואר כל הטיול מנקודת מבטו של המדריך. אי צירוף מכתב זה מהווה מחדל ראייתי של התובעים, הפועל לחובתם. היה ראוי שהתובעים יגישו מסמך זה, שיכול היה ללמד באופן מהימן ומנקודת מבטו של המדריך (להבדיל מזו של התובעים) על תקלות שהיו, ככל שהיו, במהלך הטיול.

סיכום

התביעה נדחית.

התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ ובנוסף, 400 ₪ שכר עדות שנפסקו לעד הנתבעת (מדריך הטיול).

ניתן לבקש רשות ערעור לפני בית המשפט המחוזי בתל אביב, בתוך 15 יום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ