דונרשטיין נ' עוה"ד עופר שפירא ורז מנגל, מנהלי עיזבון יורם יוסיפוף ז"ל (בפש"ר) ואח'

1. לפנַי שתי בקשות למתן רשות לערער על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת א' לושי-עבודי) בפש"ר 39586-10-16 מיום 9.5.2018 ומיום 28.5.2018, שעניינן חקירת המבקש על-ידי המשיבים, המשמשים כמנהלי עיזבון בתיק פשיטת הרגל.

ההחלטות

2. המשיבים, עורכי הדין עופר שפירא ורז מנגל, מונו כמנהלי עזבונו של המנוח עו"ד יורם יוסיפוף ז"ל. מחקירות שביצעו עולה כי המנוח היה מעורב בעסקאות רבות, והותיר אחריו חובות בהיקף של מאות מיליוני שקלים. מנהלי העיזבון טוענים כי בין המבקש, מר שמואל דונרשטיין, לבין עו"ד יוסיפוף, התקיימו יחסים עסקיים רבים במהלך שנים ארוכות. בשל קשרים עסקיים אלו מעוניינים מנהלי העיזבון לחקור את דונרשטיין, בהתאם לסמכות הנתונה לבעלי תפקיד בהליך פשיטת רגל. הם פנו אליו במכתב ובו דרשו ממנו להתייצב לחקירה במשרדיהם בהקדם, בליווי מסמכים רבים בקשר לעסקיו עם המנוח.

3. דונרשטיין סרב להתייצב לחקירה. מנהלי העיזבון פנו לבית המשפט המחוזי בבקשה להורות לו להתייצב אליה; דונרשטיין מצדו הגיש בקשה לבית המשפט המחוזי לקבל זכות גישה ועיון בתיק 'נט המשפט'.

4. את עיקר בקשתו של דונרשטיין לעיון בתיק, דחה בית המשפט בקצרה. בהחלטתו קבע, כי "לא מצאתי מקום להיעתר לבקשתו הגורפת של המבקש לקבלת גישה מלאה לכל ההליכים המתנהלים בתיק זה. מאחר והמבקש הינו צד לבקשה 92 [בקשת מנהלי העיזבון לזמנו לחקירה – נ' ס'], אני מורה למזכירות לאפשר גישתו המלאה לבקשה זו בלבד".

5. זמן מה לאחר מכן החליט בית המשפט המחוזי בבקשת מנהלי העיזבון לזמן לחקירה את דונרשטיין. בהחלטה ציין בית המשפט המחוזי, כי דונרשטיין התנגד לחקירה מן הטעם שלשיטתו היא מיועדת לצורך איסוף ראיות לקראת נקיטה בהליכים משפטיים עתידיים נגדו, ולפי ההלכה הפסוקה אין לאפשר חקירה שכזו. דונרשטיין סבור כי מנהלי העיזבון הביעו בעבר את העמדה כי לעיזבון יש עילת תביעה טובה נגדו. כזאת ארע בעת שעו"ד שפירא ייצג בעבר את יורשי המנוח, וטען טענה זו בשמם במסגרת הליך פשיטת הרגל. לא זו בלבד, אלא שהמנוח עצמו הגיש נגדו בעבר תביעה אזרחית, אשר הופסקה לבקשת המנוח. בשל הליכים משפטיים נוספים שהתנהלו בין דונרשטיין למנוח נחשפו לפני מנהלי העיזבון כתבי טענות ותצהירים, ובמצב דברים זה אין להתיר להם לקיים את החקירה. דונרשטיין הוסיף כי יתכן שבתיק הפש"ר מצויים מסמכים נוספים שבאמצעותם ניתן לתמוך בעמדתו זו, אולם כזכור תיק הפש"ר לא נחשף לעיונו.

6. טענה נוספת טען דונרשטיין בבית המשפט המחוזי, והיא ששני בעלי התפקיד – עו"ד שפירא ועו"ד מנגל – מצויים בניגוד עניינים. עו"ד מנגל ייצג, עובר למינויו כמנהל עיזבון, את מר צבי נתנאל – נושה ויוזם הליך פשיטת הרגל. עו"ד מנגל טען בשמו של נתנאל כי המנוח המחה לידי נתנאל את זכויות התביעה שלו נגד דונרשטיין. משכך, יש לו אינטרס אישי וכלכלי בחקירתו ובהגשת תביעה נגדו. גם עו"ד שפירא מצוי בניגוד עניינים, שכן כאמור הוא ייצג את יורשי המנוח, שגם להם אינטרס בניהול תביעה נגדו. לבסוף טען דונרשטיין כי הזמנתו לחקירה נעשתה בחוסר סמכות, וכי היקף המסמכים שנדרש להמציא היה רחב ובלתי סביר.

7. מנגד, טענו מנהלי העיזבון כי אין יסוד לחששותיו של דונרשטיין. הם טרם גיבשו עמדה בנוגע להליכים משפטיים נגדו, אין בהליכים הקודמים שנוהלו בינו לבין המנוח כדי להעמידו בנחיתות דיונית בקשר לעתיד, ולא נוצר ניגוד עניינים מחמת הייצוג הקודם שנתנו למאן דהוא. סמכותם לביצוע החקירה נובעת מהוראות הדין ומנוסח כתב המינוי שניתן להם, וככל שיש לדונרשטיין השגות על היקף המסמכים שנתבקש להגיש, הוא יכול לבוא בדברים עמם. גם כונס הנכסים הרשמי סבר שיש להורות על חקירתו של מר דונרשטיין, תוך שמירה על זכויותיו והימנעות מהצגת שאלות שכל תכליתן היא לבסס תביעה נגדו.

8. בית המשפט המחוזי החליט לקבל את בקשת מנהלי העיזבון, והורה לדונרשטיין להתייצב לחקירה. בהחלטה נקבע כי סמכות החקירה מעוגנת בסעיף 18ג לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. לפי לשון החוק, סמכות זו מוקנית אמנם לכנ"ר, אולם בית המשפט מוסמך להעבירה לבעל התפקיד. חקירה מעין זו מצויה בליבת ההליך, שכן בלעדיה לא יוכל בעל התפקיד למלא את תפקידו כראוי. קל וחומר בענייננו, כאשר החייב עצמו נפטר, כך שנוצר קושי ממשי לבעלי התפקיד להתחקות אחר נכסי החייב ואחר נסיבות קריסתו הכלכלית. עם זאת, יש להקפיד על שמירת זכויותיהם של נחקרים פוטנציאליים; כחלק מהקפדה זו אכן נקבע בהלכה הפסוקה כי יש למנוע קיום חקירה על-ידי בעל תפקיד כאשר מטרתה היא לסייע בניהולה של תביעה קיימת או עתידית. בד בבד נקבע כי אין להימנע מראש מקיום חקירה רק משום שתוצאה אפשרית שלה תהא הגשת תביעה על-ידי בעל תפקיד, וכי רק כאשר קיימת ודאות גבוהה שבעל התפקיד עתיד להגיש תביעה במסגרת תפקידו, אין הוא רשאי לחקור את הנתבע העתידי.

9. בענייננו, קבע בית המשפט המחוזי כי אין די בראיות שהציג דונרשטיין על מנת לבסס את הטענה שלפיה מנהלי העיזבון גמרו בדעתם להגיש נגדו תביעה, וכי לשם כך מבוקשת החקירה. בית המשפט קיבל את טענות מנהלי העיזבון בקשר להעדר ניגוד עניינים בין פועלם הנוכחי, לבין ייצוג שייצגו בעבר. באשר להיקף המסמכים שנתבקשו, ציין בית המשפט כי גם אם נוסח דרישת המסמכים הוא רחב, הרי שהיה על דונרשטיין לבוא בדברים עם מנהלי העיזבון לגיבוש מתווה מוסכם למסירת מסמכים, וטוב יעשו מנהלי העיזבון אם ימסרו לדונרשטיין רשימה מפורטת של המסמכים הדרושים להם.