דומיקאר בע"מ נ' כהן

פסק דין

התובעת היא חברה להשכרת רכבים אשר אחד מרכביה נפגע במהלך תאונה ונגרמו לו נזקים (להלן "התאונה"). לטענת התובעת רכבה נפגע מרכב שבו נהג הנתבע.

מטעם התובעת העיד נהג רכב התובעת במועד התאונה. לטענתו עת שנהג ברכב התובעת, הגיע לרמזור ובלם את רכבו בפתאומיות מאחר והבחין רק ברגע האחרון שאור הרמזור התחלף לאדום. בעקבות בלימה פתאומית זו, רכבו של הנתבע שנסע אחריו לא הספיק לבלום ופגע בחלקו האחורי של רכב התובעת. לטענתו בכל מקרה הרכב שבו נהג לא הספיק לעבור את קו העצירה בצומת (פרוט' עמ' 1 ש' 17 – 20, עמ' 2 ש' 7 -8).

הנתבע העיד ומסר גרסה שונה לאופן קרות התאונה. הנתבע נהג ברכב ועת שהגיע לרמזור נעצר. הרכב של התובעת נסע לפניו וחצה את הצומת ברמזור אדום. באמצע הצומת הרכב של התובעת נעצר והחל בנסיעה לאחור ופגע בחלק הקדמי של הרכב בו נהג הנתבע. לרכב בו נהג הנתבע לא נגרם נזק (פרוט' עמ' 3 ש' 21 – 27).

מדובר בגרסה מול גרסה. הנני מעדיף את גרסתו של הנתבע על גרסתו של נהג רכב התובעת, וזאת מכל הסיבות שלהלן :

א.עיון בתמונות הפגוש האחורי של רכב התובעת לאחר התאונה, ואשר הוגשו לתיק בית המשפט במועד הדיון, מלמד שמדובר בנזק מינורי שמתבטא בהיתלשות חלקית ביותר של הפגוש האחורי. הדבר מתיישב יותר עם נזק שנגרם לפגוש של רכב במהלך נסיעה איטית לאחור לעבר רכב שמאחוריו המצוי במצב של עמידה, מאשר עם רכב המקבל מכה פתאומית מאחור מרכב שנוסע אחריו. באם התאונה אירעה כפי גרסתו של נהג התובעת ניתן היה לצפות שייגרם נזק חמור יותר לפגוש האחורי של רכב התובעת ממה שנראה בפועל בתמונות;

ב.לרכב הנתבע לא נגרם נזק ;

ג.הנתבע טען שנהג רכב התובעת התקשר אליו מספר פעמים לאחר התאונה בנימה מתריסה ומאיימת עקב כך שדיווח שהתאונה קרתה בעקבות נסיעה לאחור של נהג רכב התובעת, וביקש ממנו מספר פעמים לשנות את גרסתו (פרוט' עמ' 3 ש' 26 – 31). נהג רכב התובעת אישר שהתקשר לנתבע יותר מפעמים על מנת לומר לו "אתה לא מתבייש" בשל האופן שבו דיווח על קרות התאונה. כמו כן נהג רכב התובעת אישר שהנתבע הודיע לו שהוא מטריד אותו וכי בכוונת הנתבע להגיש כנגדו תלונה במשטרה (פרוט' עמ' 2 ש' 20 – 21, 31). פניותיו הטלפוניות של נהג רכב התובעת לנתבע, לאחר קרות האירוע, וכל זאת על מנת להשמיע באוזניו של הנתבע את הסתייגויותיו לגבי הדיווח שמסר הנתבע על אופן קרות התאונה, אומרות דרשני. יש בפניות החוזרות הנ"ל כדי להעיב על אמינות גרסתו של נהג רכב התובעת.

משקבעתי שהנני מעדיף את גרסת הנתבע על פני גרסת נהג רכב התובעת לאופן קרות התאונה, ברי

כי האשם לקרות התאונה רובץ באופן מלא לפתחו של נהג רכב התובעת.

לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

התובעת תשלם את הסכומים שלהלן :

א.לנתבע – סך של 400 ₪ בגין הוצאותיו עבור יום הדיון שהתקיים ב- 7.8.11.

ב.לבא כח הנתבע – שכר טרחת עו"ד בסך של 1,200 ₪.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

המזכירות תעביר העתק פסד הדין לצדדים.

ניתן היום, ח' אב תשע"א, 08 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.