דומיקאר בע"מ נ' ברדה ואח'

פסק דין

התובעת, חברה להשכרת רכבים, הגישה תביעה נגד הנתבע 1 בשל נזקי רכוש שנגרמו לטענתה, בתאונת דרכים מיום 5.11.09.

לטענת התובעת הנזקים נגרמו בשל נהיגה רשלנית של הנתבע 1 שהיה מבוטח אצל הנתבעת 2.

טענות הצדדים:

על פי טענת עדת התובעת, גב' ברגר נירית, הנתבע 1, נהג מונית, ופגע ברכבה תוך נסיון לעוקפה מצד שמאל.

לטענתה היא פנתה אל הנתבע 1 בעת התאונה, אך הוא הכחיש שפגע ברכבה וטען כי רק המראה פגעה וכי לא נגרמו נזקים.

לטענת העדה, היא רשמה את מספר הרישוי של המונית, ולאחר התאונה היא בחנה את רכב התובעת ומצאה את הנזקים המופיעים והניכרים בת/2.

לטענת הנתבע 1, הוא אינו זכור כי היה מעורב בתאונה כלשהי כנטען בכתב התביעה וכנטען על ידי נהגת רכב התובעת.

לטענתו ככל הנראה מדובר בטעות בזיהוי, לכל הפחות.

דיון:

נהגת התובעת עומדת על טענתה וכן העידה כי מיד לאחר התאונה רשמה את מספר הרישוי של רכב הנתבע והביאה אותו לקצין רכב בחברה ואף פנתה למשטרה על מנת לקבל פרטיו של הנתבע.

לתמיכה בעדותה יש לציין כי הנתבע העיד שהוא בעל מונית.

לאלו יש להוסיף כי הנתבע קושר עצמו לאזור בו ארעה התאונה, ואישר כי במועד התאונה יתכן והיה באזור התאונה באזור תל – אביב וכי זה מקום עבודתו היום יומי.

אל מול כל אלה, עומדות כנגד העובדות הבאות:

האחת, ההודעה על קרות התאונה, נמסרה רק ביום 23.3.10, כ-4 חודשים לאחר התאונה (ראה ת/1).

השניה, לא הוצגה לי כל ראיה של פניה למשטרה או טופס מתאים.

השלישית, גם בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה נכתב, כי חוות הדעת (שנערכה ביום 24.3.10) מתיחסת לתאונה מיום 23.3.10 ולא לתאונה מיום 5.11.09.

וכן נהגת רכב התובעת לא זיהתה את הנתבע.

כך גם לא הוצגה לי הפתקית אותה רשמה נהגת רכב התובעת או אישור כי אכן היא העבירה את הפתקית כנטען על ידה מיד לקצין הרכב וזה רשם את מספר רכב הנתבע (כאמור דוח התאונה הוא מיום 23.3.10).

לטעמי, אין גם לזקוף לחובתו של הנתבע 1 את אי זכירתו את האירוע המדובר, ואין ליחס לעובדה כי הנתבע 1 טוען כי אינו זוכר אירוע כזה כדי להוות ראיה שאירוע כזה קרה אך הוא אינו זוכרו.