דוידסון נ' יקבי שילה בע"מ ואח'

החלטה

1.עניינן של התביעה והתביעה שכנגד, הסכם שנחתם בין הצדדים בקשר להפעלת יקב.

התביעה הינה בעיקרה תביעה לביטול הסכם שביטל את הסכם המייסדים המקורי שנכרת בין הצדדים ואשר לפיו חלק מהתשלום המגיע לתובע/הנתבע שכנגד (להלן – דוידסון) מאת הנתבעת/התובעת שכנגד (להלן – היקב) צריך היה להעשות ביין מבציר 2005.

2.בפניי בקשה מטעם היקב למתן הנחיות כיצד לפעול לגבי היין, המצוי בחביות ביקב, והעומד לרשות דוידסון אשר מסרב לקחתו.

3.לטענת היקב, המשך החזקת היין עד לסיום ההליך העיקרי כרוך בעלויות נכבדות, והחביות בהן הוא מאוחסן דרושות ליקב לצורך תהליכי ייצור היינות, במיוחד עתה כאשר מתקרבת עונת הבציר.

4.דוידסון מתנגד לבקשה וטוען כי מדובר למעשה בבקשה למתן פסק דין בתביעה העיקרית במסווה של בקשה למתן הנחיות.

עוד נטען, כי היקב החזיק את היין במשך 3 שנים ואין כל סיבה דחופה למסירת היין דווקא כעת, למעט רצונו להתעלל עוד בדוידסון, להלחיצו ולהשפילו.

5.לאחר עיון בטענות הצדדים, אין בידי לקבל את טענת דוידסון לפיה מדובר למעשה בהכרעה בהליך העיקרי, ואני קובעת כדלקמן:

(א)לאור העובדה כי המשך ההליך העיקרי, שאמור היה להתקיים ביום 17.8.10, נדחה בשלב זה למועד שטרם הוסכם בין הצדדים, לאור הימצאו של היקב בעונת הבציר, וכן לאור הטענות לפיהן עלול היין לאבד מאיכותו ומערכו - נראה שקיים צורך דחוף בהקטנת הנזק.

(ב)עקב מצבו של דוידסון, כפי שהצטייר בדיון שהתקיים בפניי ביום 29.6.10, ולאור האמור לעיל – נראה שבשלב זה הדרך הטובה להקטנת הנזק תהיה, כמוצע על ידי היקב, ביקבוק היין על ידי היקב ביחד עם ביקבוק היין שלו, והמשך איחסונו בבקבוקים ולחלופין – מכירתו לצד ג' תוך שמירת תיעוד מדוייק לגבי נתוני המכירה המתייחסים ליין זה להבדיל מהיין של היקב.

יצויין, כי אין בפתרון זה כדי להשפיע על ההכרעה הסופית בתיק העיקרי, אלא יש בו הקטנת הנזק בלבד.

(ג)אם יסרב דוידסון לשאת בהוצאות הביקבוק של היין "שלו" – מוצע שהביקבוק ייעשה לאלתר על חשבונו של היקב.

במקביל, ניתן בזאת היתר ליקב לתקן את התביעה שכנגד בהתאם.

(ד)שאלת ההוצאות בשל הליך זה תישקל בסיומו של ההליך העיקרי.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' אלול תש"ע, 15 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.