פסק דין
1.התובע והנתבעים הם שכנים בבניין משותף הממוקם ברח' פיק"א 13 טבריה. בין הצדדים התנהל הליך קודם בתיק אזרחי 2089/98 (שלום טבריה), וביום 28.8.01 ניתן בו פסק דין ע"י כב' סגן הנשיא (כתוארו אז) השופט אטרש (להלן: "פסק הדין").
2.בתביעתו הנדונה טוען התובע כי הנתבעים לא מקיימים את הוראות פסק הדין, וממשיכים להסיג את גבולו, להיכנס לשטחו, ולהפריע לו ולמשפחתו ולפגוע בפרטיותם. בכתב התביעה מפרט התובע את ההפרות של הנתבעים, והחריגות שהם מבצעים לתוך שטחו לטענתו.
3.התובע הגיש בקשה לצו מניעה זמני. בדיון שהתקיים ביום 11.11.09 סוכם על איחוד הדיון בצו המניעה הזמני עם צו המניעה הקבוע בתביעה העיקרית, וכן סוכם כי ימונה מומחה מטעם בית משפט שיקבל את תוכניות הבנייה, המפות, הסכם הפשרה בתיק הקודם, פסק הדין, וכל המסמכים הנוגעים לרבות התמונות, שייפגש עם הצדדים בשטח ויחווה דעתו בשאלות המקצועיות השנויות במחלוקת.
4.אכן מונה המהנדס סוהיל סאבא אשר קיבל את המסמכים, ביקר בשטח, נפגש עם הצדדים ונתן את חוות דעתו שנתקבלה ביום 21.1.10. נקבע דיון במעמד הצדדים לאחר קבלת חוו"ד והצדדים הסכימו כי יטענו טענותיהם בעל פה ובית המשפט ייתן פסק דין.
הצדדים אכן העלו את טענותיהם לגבי כל הטענות והמרכיבים שבכתב התביעה.
5.אתייחס לטענות הצדדים בנוגע לכל מרכיב ומרכיב בתביעה של התובע, בהתאם לסדר שנקבע בחוו"ד של המומחה מטעם בית משפט, כאמור להלן:
א.הגדר בחזית הדרומית: המומחה קבע שהמדובר בגדר מבטון בגובה כ-60 ס"מ עם פתח לכיוון שטח התובע ומאחוריה גדר תיל אשר סוגרת את המעבר לכיוון שטח התובע, והיום המעבר סגור בין שטח הנתבעים לשטח התובע. התובע טען כי הנתבעים הפריעו לקבלן שלו ולכן הוא מבקש לחייב אותם בהוצאות שגרמו לו. הנתבעת טענה כי הם פעלו בהתאם לפסק הדין ושמו גדר הפרדה ואם התובע מבקש גדר יותר יפה, שישים על חשבונו.
אינני רואה כל צורך ליתן כל הוראה בעניין זה, היות והוכח בפניי כי הוקמה גדר וכי המעבר בין חלקות הנתבעים לתובע, סגור.
ב.בלוני הגז: באשר לבלוני הגז נקבע בפסק הדין כי מותר לתובעים להשאיר את בלוני הגז במקומם וכי יש להעתיק את הגדר החיה של הנתבעים לצד השני של הבלונים כדי לאפשר גישה אליהם משביל הכניסה לדירתו של התובע. על פי קביעת המומחה הנתבעים לא פעלו בהתאם לפסק הדין, ולא העבירו את הגדר החיה לצד השני של הבלונים, אלא שסובבו את בלוני הגז ב-90 מעלות, תוך שפניהם לכיוון הכניסה של דירת התובע ועשו נישה לבלוני הגז בגדר החיה, וכיום הגדר החיה כמעט שוכבת על גדר הרשת ומעקמת אותה ובלוני הגז שקועים בתוכה, וההרגשה היא הרגשת צפיפות, לפי קביעת המומחה. המומחה קובע כי הנתבעים צריכים להביא מבעל המקצוע שהעתיק את בלוני הגז אישור על כך שהעבודה נעשתה באופן מקצועי ובטיחותי.
תגובת הנתבעת בעניין זה הייתה כי בעלה אינו מוצא את בעל המקצוע שהעביר את הגז, ואין לה בעיה לפנות לחב' גז שיעתיקו את הבלונים למקום שבו היו.
ברור כי הנתבעים לא פעלו בהתאם לפסק הדין. אני מורה לנתבעים לפנות לחב' גז מוסמכת תוך 14 יום שיחזירו את בלוני הגז למקום שהיו ובאותה תנוחה בה היו, וכן להזיז את הגדר החיה מאחורי בלוני הגז, ומחוץ למעבר הגישה של התובע לדירתו.
ג.מזגן בשטח התובעים: התובע טוען כי הנתבעים התקינו ללא ידיעתו או הסכמתו מזגן בחצר הפרטית שלו בחזית הדרומית. המומחה קבע כי אכן המזגן נמצא בשטח התובע, ויש להעביר אותו לשטח המיועד לנתבעים. הנתבעת התייחסה לעניין זה, ומסרה לה כי לא איכפת לה לעלות את המזגן עד לתקרה שלה.
אני מורה לנתבעים להעביר את המזגן שלהם מהחזית הדרומית לתקרת הדירה שלהם, תוך 14 יום.
ד.מתקן כביסה:התובע טוען כי הנתבעים התקינו מתקן כביסה עבור הדיירים בדירת הקרקע שלהם בסמוך לחצר של התובע בתוך השטח של התובע.
המומחה מאשר כי אכן מתקן הכביסה והחבלים נמצאים בשטח השייך לתובע . הנתבעת טענה בעניין זה כי אם יש צורך היא תוריד את המתלה למרות שלדעתה זה לא אמור להפריע, וזו סתם קטנוניות מצד התובע.
אני מורה לנתבעים לסלק את מתלה הכביסה אשר שייך לדירת הקרקע מחצר התובע.
ה.מנדף (וונטה): התובע טוען כי הנתבעים התקינו מנדף הפונה ישר לחצר התובע בחזית הדרומית של המבנה, וכל ריח השירותים ממלא את ביתו בסירחון נוראי. המומחה קבע כי המנדף מהשירותים בדירות התחתונות, השייכים לנתבעים, אכן פונה לשטח התובע, ע"י צינור פלסטיק בתוך קיר הבלוקים, אך הדבר אינו אמור להפריע לתובע כיון שהפתח מכוון לשטח פתוח. בעניין זה טען התובע כי זה מכוון לפתח שלו, והוא עתיד לבנות שם. הנתבעת טוענת כי זה לא מפריע לתובע וזה נמצא בחוץ בגובה 3 מטר מהרצפה.
אינני מוצאת לנכון ליתר כל הוראות בעניין זה.
ו.חלונות לכיון שטח התובעים: התובע טוען כי הנתבעים קיבלו היתר למחסן בקומת הקרקע, אך הפכו את המחסן לדירה והשכירו לאנשים ופתחו שני חלונות לכיוון חצר התובע בחזית הדרומית.