דוד עזר נ' אמריקה -ישראל רמת אביב החדשה השקעות בע" ואח'

החלטה

1.לפני בקשה חוזרת מטעם נתבעת 1 - אמריקה ישראל – רמת אביב החדשה השקעות בע"מ (להלן: "אמריקה ישראל") ונתבע 2 – חיים אברהמי (להלן: "אברהמי") (להלן יכונו יחד: "המבקשים") לחייב את התובע – מר דוד עזר (להלן: "המשיב") בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם, בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "תקסד"א").

כן מבוקש לעכב את ההליכים נגדם עד להפקדת הערובה.

2.עפ"י כתב התביעה, המשיב הינו מתווך מקרקעין במקצועו, והוא עסק עד שנת 2004 בתיווך מקרקעין ובשיווק פרויקטים לבנייה משך כ- 30 שנה. בשנת 2002 הקים משרד לתיווך מקרקעין ולשיווק פרויקטים לבנייה בשכונת רמת אביב החדשה, תל אביב ולאור מצבו הכספי הקשה, החליט להכניס לעסק שותף, מר יוסף תמיר. בין המשיב לתמיר התגלעו חילוקי דעות, ההתקשרות ביניהם הופסקה וחלף זאת התקשר המשיב ביום 13.9.04 עם הנתבעת 1 – אמריקה – ישראל רמת אביב החדשה השקעות בע"מ (להלן: "אמריקה – ישראל"), בניהולו של הנתבע 2 – חיים אברהמי (להלן: "אברהמי") ב"הסכם לעבודה משותפת".

לטענת המשיב, בשלב המו"מ טענו בפניו אברהמי ונתבעים 4-5 כי במקום הסכם שותפות רגיל יערך הסכם למראית עין בלבד שכותרתו "הסכם לעבודה משותפת", כך ששמו של המשיב לא יופיע כבעלים או שותף, וההסכם אינו משקף את העובדה שמדובר בשותפות שווה. המשיב מציין כי הסכים לכך כדי להימנע מרדיפת הנושים.

ביום 26.9.04 נעשה הסכם נוסף לפיו אמריקה – ישראל תשלם לשותפו הקודם של המשיב, מר יוסף תמיר, סך של 100,000 ₪ עבור חוב החזר הלוואה או החזר השקעה וכן הוסכם כי תשלם חובות עסק בסך 84,000 ₪.

לטענת המשיב, ביום 24.10.04, שלושה שבועות בלבד לאחר שהחל העסק לפעול במתכונת חדשה, סולק המשיב מהעסק.

בעמ' 22 לכתב התביעה, סעיף (16), נפרשים על פני 7 עמודים עילות התביעה והסעדים הנתבעים מהמבקשים ומנתבעת 3 – פרידה אברהמי ז"ל ועזבונה9 (אשתו של אברהמי ששימשה כעובדת של אמריקה –ישראל); עילות של הפרת חוזה, רשלנות, הפרת חובת נאמנות.

בסעיף 182 לכתב התביעה מצוינים הסעדים המבוקשים, בין היתר, מבוקש לקבוע שהסכם השותפות בוטל כדין ולחייב את אמריקה – ישראל להחזיר למשיב את העסק והמשרד לרבות הרווחים ולחילופין, מחציתם; לחייב את אמריקה – ישראל ליתן חשבונות; לפרק את השותפות בין המשיב לאברהמי ולהורות על חלוקת רווחים שווה בין המשיב לאמריקה-ישראל; לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם למשיב סך של 14,000,000 ₪.

3.כב' הרשמת א' נחליאלי – חיאט בהחלטתה מיום 16.12.09 שניתנה בנוגע לבקשת נתבע 4 – עו"ד שמואל פרי ונתבע 5 – עו"ד עוזי גולן להפקדת ערובה מיום 15.10.09 (בש"א 19588/09) ובבקשת המבקשים ונתבעת 3 להפקדת ערובה מיום 15.9.09 (בש"א 17848/09), חייבה את המשיב בהפקדת ערובה בסך 50,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעים כולם, וכתנאי להמשך ניהול התובענה.

המשיב הגיש ערעור על החלטת כב' הרשמת א' נחליאלי – חיאט דלעיל (ע"ר 23996-01-10). בפס"ד שניתן בבימ"ש זה ביום 21.6.11 ע"י כב' הש' ע' צ'רניאק בוטלה החלטת כב' הרשמת א' נחליאלי - חיאט מיום 16.12.09. פסה"ד ניתן בהסכמת הצדדים, שקיבלו את המלצת ביהמ"ש, תוך שצוין כי "בהתייחס לגובה סכום התובענה ולמספר הנתבעים, אין תועלת רבה בערבון זה".

4.נתבעים 4 ו -5 הגישו ביום 19.12.2012 בקשה חוזרת לחייב את המשיב בהפקדת ערובה. הבקשה נבחנה על ידי לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם המשיב ובהחלטתי מיום 3.2.14 חייבתי את המשיב בהפקדת ערובה במשורה בסך 50,000 ₪, במזומן או ערבות בנקאית, להבטחת הוצאות נתבעים 4 -5.

5.הבקשה שלפני הוגשה ביום 31.12.12.

המבקשים טוענים בבקשה שלפני כי אברהמי נענה לבקשת המשיב לדחות את המועד להגשת תצהיר עדות ראשית מטעמו הואיל וברור כי אין בידי המשיב הוכחות ועדויות היכולות להוכיח את תביעתו, משך 6 השנים האחרונות המשיב מציג עובדות שקריות וסיכויי התביעה כלפי המבקשים מועטים עד קלושים. עוד נטען כי המשיב מנסה בכל דרך להגיש תביעות סרק ופועל באופן שיטתי בהתשה בלתי פוסקת של ביהמ"ש והצדדים.

בבקשה מבוקש כי סכום הערובה לא יפחת מ- 220,000 ₪ הואיל ועד כה העלויות המשפטיות הגיעו לסכום של כ- 150,000 ₪ ועד לסיום התיק יאלצו המבקשים להוציא סכום נוסף של כ- 70,000 ₪.

6.המשיב הגיב לבקשה ביום 23.1.13 וטען כי יש לדחותה.

לטענתו, אין בבקשה כל נימוק ומועלות בה אותן טענות שכבר הועלו בבקשה הקודמת של המבקשים משנת 2009, שכבר נידונה והוכרעה. המשיב מבקש לראות בתגובתו לבקשת נתבעים 4 ו- 5 ובמסמכים שצורפו שם, גם תגובה לבקשה דנן וטוען כי דינה של הבקשה להידחות על הסף מחמת מעשה בית דין והשתק פלוגתא. כמו כן, יש לדחות על הסף את הבקשה עקב כך שפסק הדין בערעור ניתן בהסכמה דיונית עם הנתבעים. לחילופין, אין כל שינוי נסיבות מהותי המצדיק את הגשת הבקשה. לטענתו, בבקשה נטענו טענות עובדתיות מבלי שצורף תצהיר לתמיכה בטענות אלה כנדרש. כמו כן, למשיב יש סיכויי הצלחה בתביעה. המשיב מוסיף וטוען כי משמעות הבקשה היא ניסיון למנוע מהמשיב את זכותו החוקתית לפנייה לערכאות שיפוטיות.

7.התשובה לתגובה הוגשה ביום 24.2.14.

בתשובה לתגובה המבקשים טוענים כדלקמן:

מסיבות כלכליות נבצר מהמבקשים להמשיך ולשלם שכ"ט לבא כוחם הקודם ועל כן, לא נעשתה מאז כל פעולה ע"י המבקשים על מנת לקבל החלטה בבקשה. הם לא קיבלו לידיהם את תגובת המשיב ורק לאחרונה לאחר שפנו לבא כוחם הנוכחי, הוא מצא את החלטת ביהמ"ש מיום 31.12.12 והתברר להם כי המשיב חויב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות נתבעים 4 ו- 5 בהתאם להחלטת ביהמ"ש בבקשה 54. המבקשים עותרים ליתן החלטה המחייבת את המשיב לתת גם להם ערובה כספית בסכום שלא יפחת מ- 50,000 ₪ להבטחת הוצאותיהם.