אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דוד נ' המוסד לביטוח לאומי

דוד נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 18/07/2013 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
42785-11-12
11/07/2013
בפני השופט:
רחל בר"ג-הירשברג – דן יחיד

- נגד -
התובע:
המוסד לביטוח לאומי
הנתבע:
לירון דוד

החלטה

1. לפניי בקשת המבקש (להלן: המוסד), לתיקון כתב הגנתו.

רקע עובדתי לבקשה

2. המשיבה, היא התובעת בהליך, הגישה תביעה נגד החלטת המוסד מיום 21.6.2012 שבה נדחתה תביעתה לגמלת שמירת הריון. הטעמים לדחיית התביעה, כפי שנמנו בהחלטת המוסד, הם שהפסקת העבודה לא הייתה בשל שמירת הריון, אלא מחמת סיום תקופת ההתמחות (בלימודי המשפטים – ר.ב.ה); שהמשיבה לא צברה תקופת אכשרה לפי סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: החוק) ושהמשיבה טסה לחוץ לארץ במהלך שמירת ההריון. בכתב התביעה טענה המשיבה, בין היתר, כי היא הפסיקה את עבודתה בשל הוראה רפואית לצאת לשמירת הריון ולא מחמת סיום ההתמחות. כן טענה כי בכל תקופת שמירת ההריון היא שהתה בארץ.

3. בכתב ההגנה טען המוסד כי על פי הרישומים המצויים בידו המשיבה הפסיקה לעבוד לאחר 'המועד הקובע' כהגדרתו בסעיף 58 לחוק וכן כי הפסקת עבודתה לא נבעה ממצב הנובע מההריון, אלא בשל סיום תקופת חוזה העבודה שלה אצל המעסיק.

4. ביום 26.2.2013 התקיימה ישיבה מקדמית בהליך בפני חברי כבוד סגן הנשיאה, השופט אברהמי, ובה נקבע כי הפלוגתה שבמחלוקת היא "באיזה נסיבות הופסקה עבודת התובעת. האם היא זכאית לקצבת שמירת הריון. ככל שכן לפי איזה שכר, הואיל ואין ספק שההתמחות הסתיימה בפועל ביום 27.2.2012...". בית הדין הורה למשיבה להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמה וזה הוגש ביום 18.4.2013.

5. ביום 19.5.2013 הגיש המוסד את הבקשה דנא ובה הוא עותר לתיקון כתב ההגנה מטעמו.

6. הבקשה – לטענת המוסד לאחר קבלת תצהיר המשיבה הועבר תיקה לבחינה מחדש והוחלט לקבל את טענתה לפיה הסיבה להפסקת העבודה נעוצה בשמירת ההריון. עם זאת הוברר, כך לטענת המוסד, כי המשיבה לא צברה תקופה בת 30 ימי שמירת הריון בין מועד הפסקת העבודה ביום 28.2.2012 לבין מועד הלידה ביום 26.3.2012. לפיכך ובהתאם לאמור בסעיף 59 לחוק המשיבה אינה זכאית לגמלת שמירת הריון.

7. תגובת המשיבה – המשיבה התנגדה לתיקון כתב ההגנה בשלב בו מצוי ההליך. לטענתה, טענת המוסד בכתב ההגנה המתוקן היא ממן הטענות שהמוסד היה יכול לבדוק בשלב מוקדם יותר. המוסד הוא גוף סוציאלי וככזה עליו להתנהל באופן תקין ולערוך את כל הבדיקות הנדרשות לצורך קבלת תביעות או דחייתן, וזאת על מנת שהמשיבה תוכל להתייחס לטענותיו מבעוד מועד. לחלופין ביקשה המשיבה כי ככל שתתקבל בקשת המוסד לתקן את כתב ההגנה, יראו את היום הקובע להפסקת עבודת המשיבה כיום 26.2.2012 שהוא היום בו קיבלה את ההוראה לצאת לשמירת הריון.

8. בתשובתו לתגובת המשיבה הוסיף המוסד כי כבר בהחלטתו מיום 20.6.2012 הוא עמד על כך שהמשיבה לא צברה תקופת אכשרה לפי סעיף 50 לחוק. כן טען כי בית הדין אינו יכול לקבוע את זכאות המשיבה בהתעלם מהקריטריונים הקבועים בחוק.

דיון והכרעה

9. תקנה 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כי בית הדין רשאי בכל עת להתיר לבעל דין לתקן כתב טענתו. תכלית ההוראה היא להעמיד להכרעת בית הדין את הפלוגתאות שהן סלע המחלוקת בין הצדדים ולכן היעתרות לבקשה לתיקון כתב טענות צריכה לנבוע מתכלית זו, ובלבד שלא יהא בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שאינו ניתן לתיקון בפיצוי כספי (דיון (ארצי) תש"ן/3-23 מדינת ישראל – מלמן פד"ע כא 360 (1990)). על כן נקבע כי, ככלל, ייטה בית הדין לנהוג באופן ליברלי במתן היתר לתיקון כתב טענות, אך לא באופן שישים לאל את סדרי הדין (בר"ע (ארצי) 14760-03-12 אפלברג – מכון היהלומים הישראלי בע"מ (15.7.2012)). בין היתר, על בית הדין ליתן דעתו למועד הגשת הבקשה ואם זו הוגשה בשיהוי.

10. לאחר עיון בטענות הצדדים דעתי היא כי יש להתיר למוסד לתקן את כתב ההגנה על מנת להעמיד על דיוקו את גדר המחלוקת שבין הצדדים. זאת לאחר שהמוסד חזר בו מעמדתו הראשונית שלפיה המשיבה המשיכה לעבוד לאחר המועד הקובע.

בראש יאמר שטענת המוסד במכתבו למשיבה מיום 21.6.2012 ולפיה המשיבה לא מילאה את תקופת האכשרה שנקבעה בסעיף 50 לחוק אינה ממן העניין, שכן הוראות סעיף 50 קובעות תקופת אכשרה לזכאות לדמי לידה ולא את תקופת האכשרה לשמירת הריון. זו האחרונה והרלוונטית לענייננו מצויה בסעיף 59 לחוק ומכאן שמדובר בטענה שהועלתה לראשונה לאחר שהמשיבה הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה.

11. עם זאת והגם שמדובר בטענה חדשה החלטתי, כאמור, להיעתר לבקשת המוסד לתיקון כתב ההגנה. כמבואר לעיל, השאלה הטעונה הכרעה בענייננו כפי שהוגדרה בישיבתו המקדמית של בית הדין היא זכאות המשיבה לגמלת שמירת הריון. הזכאות לגמלה נובעת, בראש ובראשונה, מהוראות החוק.

סעיף 59 לחוק קובע כי הזכאות לגמלה מותנית בכך שהמבוטחת שהתה בשמירת הריון במשך 30 ימים לפחות. תנאי עובדתי זה הכרחי לצורך קביעת הזכאות לגמלה ופירוש הדבר שבית הדין אינו רשאי לזכות מבוטח בגמלה מבלי שהתקיימו בו התנאים שנקבעו בחוק. ובעניין זה צודק המוסד. משכך לא ניתן לברר את ההליך בהתעלם מהשאלה אם אחד מתנאי הזכאות לגמלה התקיים במשיבה.

12. על כך אוסיף שגם אם צודקת המשיבה בטענתה שהמוסד יכול היה להעלות את הטענה החדשה כבר במסגרת כתב ההגנה הראשון, הרי שלא מצאתי שקבלת הטענה בשלב בו מצוי ההליך עלולה לגרום לה עוול שאינו בר פיצוי. בתוך כך היעתרות לבקשה לא תוביל להארכת ההליך, שכן ישיבת הוכחות בענייננו קבועה ליום 13.11.2013, וממילא יש למשיבה פרק זמן מספיק להגשת תצהיר משלים, ככל הנדרש. אין זאת אלא שהנזק שיגרם למשיבה מקבלת הבקשה ניתן יהיה לתיקון באמצעות פיצוי כספי.

כללו של דבר, לנוכח כל האמור בקשת המוסד מתקבלת במובן זה שכתב ההגנה המתוקן מתקבל לתיק.

13. משקבעתי כך נותר לדון בבקשתה החלופית של המשיבה ולפיה יש לקבוע כי 'המועד הקובע' בעניינה הוא יום 26.2.2012. אין בדעתי לקבוע בשלב מקדמי זה ובטרם נפרשה בפניי המסכת העובדתית במלואה מה הוא המועד הקובע בהתאם לסעיף 58 לחוק. אך משהועמדה המחלוקת על השאלה אם המשיבה צברה 30 ימי שמירת הריון, יוכלו הצדדים לטעון טענותיהם לעניין המועד הקובע במסגרת כתבי הטענות והסיכומים. בתוך כך רשאית המבקשת להשלים עדותה בעניין זה וככל הנדרש בחקירה ראשית עובר לחקירתה הנגדית או בתצהיר משלים, בעניין זה בלבד, אשר יוגש לא יאוחר מיום 15.10.2013.

14. סוף דבר – הבקשה לתיקון כתב הגנה מתקבלת. המזכירות מתבקשת לתייק את כתב ההגנה המתוקן בתיקייה המתאימה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ