דוד נ' ברנר ואח'

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה כספית כנגד הנתבעת זהר ברנר וכנגד הנתבעת 2 – המבטחת של הנתבעת.

2. בכתב התביעה עותר התובע כי ביהמ"ש יחייב את הנתבעות לשלם לו סך של 8,000 ₪ (להלן: "סכום התביעה").

3. ביום 18.1.11 אירעה תאונה בה היה מעורב קטנוע מס' רישוי 69-892-23 (להלן: הקטנוע), נהוג ע"י התובע.

4. מאידך, בתאונה היה מעורב רכב פרטי מס' רישוי 54-925-18 (להלן: רכב הנתבעת), נהוג ע"י הנתבעת 1.

5. בדיון מיום 27.6.12 הופיע התובע וטען כי נוכח נסיבות התאונה כפי שאלו פורטו על ידו , המסקנה המתחייבת כי החבות לאירוע נופלת על כפתי הנתבעות, ועל כן על הנתבעות כאחד לשלם את סכום התביעה.

מאידך, טענו הנתבעות כי תרחיש התאונה שונה לגמרי מגרסת התובע, באופן שהאחריות לאירוע נופלת על כתפי התובע.

6. התובע סיפר בעדותו הראשית כי הוא רכב על הקטנוע בצומת כפ"ס לפני הפניה שמאלה לרח' טשרניחובסקי, מכיוון רעננה לכפר סבא. הכביש באיזור מחולק ל-5 נתיבים: 3 ישר ו-2 שמאלה. שלושת הנתיבים הימניים היו פקוקים. התובע מתאר כי הוא נסע בין כלי הרכב וכאשר הגיע למבוי סתום, השתחל בין 2 כלי רכב ונעמד בזווית של 90 מעלות תוך שהוא הסתכל שמאלה כדי לראות אם יש רכב אשר מגיע מכוון רעננה . משלא ראה רכב מגיע, התחיל לצאת, ולפתע הגיח רכב הנתבעות במהירות ופגע בו. בחקירתו הנגדית, מדגיש התובע כי הוא ראה את רכב הנתבעת עומד עמידה מוחלטת בשורת כלי רכב בפקק.

7. הנתבעת 1 סיפרה בעדותה כי היא עמדה ברמזור אדום בצומת אמדוקס בכוון נסיעה מרעננה לכפר סבא, בנתיב השמאלי ביותר במטרה לפנות שמאלה לכפר סבא. האור ברמזור התחלף לירוק, והיא החלה בנסיעה שמאלה כאשר לא היה אף לא אחד לפניה. כאשר החלה בנסיעה שמאלה הקטנוע הגיח מימינה ופגע בה בצד הימני-קדמי של הרכב.

8. במחלוקת שבין הצדדים, לא השתכנעתי מגרסת התובע. נהפוך הוא, הנתבעות הצליחו להטיל ספק העולה כדי 51% בנכונות הגרסה של התובע. עפ"י גרסת התובע עצמו עולה כי האחרון מודה ש"השתחל" בין כלי רכב באופן מסוכן כך שהנתבעת לא הייתה יכולה לראותו.

9. לפיכך, דין התביעה להדחות וכך אני מורה. אין צו להוצאות.

ניתן היום, יא' אב תשע"ב, 30 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: