דוד ואח' נ' ג'אברין ואח'

פסק דין

לפניי תביעה לשיפוי התובעים בגין נזקים אשר נגרמו לרכבם כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 29.04.10.

לטענת התובעים, במועד הנקוב, נסעה התובעת 1 בקריית חרושת בטבעון, כאשר בעת פנייה ימינה לנתיב הימני, הגיח לפתע מולה רכב הנתבעים, שהיה נהוג אותה עת ע"י הנתבעת 1, פנה שמאלה וסטה לתוך נתיב נסיעת רכב התובעים. עקב כך, ארעה התנגשות בין שני כלי הרכב שבעטיה ניזוק רכב התובעים בצד שמאלי קדמי.

לטענת התובעים, בנסיבות האמורות, האחריות המלאה לתאונה הינה לפתחה של הנתבעת 1 ומשכך, עליה ועל הנתבעת 2 – מבטחת רכבה – ביחד ולחוד, לשפותם בגין הנזק בהתאם לחוות דעת השמאי וכן, בגין ההוצאות ועוגמת הנפש אשר נגרמו להם, והכל בסך כולל העומד על 10,186 ₪.

לטענת הנתבעים, במועד הנקוב, נסעה הנתבעת 1 ברכבה תוך שמירה על נסיעה בתוך נתיבה. רכב התובעים אשר הגיח במהירות מהנתיב הנגדי, לא שמר על נסיעה בתוך נתיבו, סטה לנתיב רכב הנתבעת 1 ואגב כך פגע ברכבה. לטענתם, התאונה ארעה בעת כניסת רכב הנתבעים לתוך פנייה ו/או סיבוב. ועוד טוענים הנתבעים, כי האחריות לתאונה הינה לפתחה של התובעת 1 ומשכך, בדין נדחתה דרישתה לתשלום פיצוי בגין הנזק שארע לרכבה כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה. לאור האמור, לטענת הנתבעים יש לדחות את תביעתם של התובעים.

בדיון אשר התקיים בפני העידו הנהגות המערבות (התובעת 1 והנתבעת 1) אשר, בין היתר, הדגימו בפניי, כל אחת לגרסתה, את אופן התרחשות התאונה. כן הוצגו בפני תרשים המתאר את מקום האירוע לגרסת התובעת 1 (ת/1) וכן תמונות המתעדות את הנזקים לכלי הרכב השונים (ת/2, נ/1).

התרשמתי מן העדויות, עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בשלל הראיות אשר הונחו בפני.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט "מגמיש" את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובע, בהקשר זה, הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה, כאשר איש מהצדדים לא הביא אלא את עדותו שלו, הסותרת את עדות משנהו, ובהעדר דבר התומך דווקא בגרסת התובעים. כך שלא מצאתי טעם להעדיף את גרסת התובעים על פני גרסתם של הנתבעים.

גם אופי ומיקום הנזקים כפי שתועדו בשני כלי הרכב יכולים להשתלב הן עם גרסת התובעים והן עם גרסת הנתבעים.

יתרה מכך, התובעת 1 העידה בפניי כי בזמן התאונה היה עמה נוסע נוסף ברכב, אך מטעמים השמורים עמה היא בחרה שלא להזמין אותו למתן עדות בביהמ"ש. בנסיבות אלו, יש להחיל את ההלכה הפסוקה בנושא זה, ולפיה הימנעות צד מהבאת ראיות שבהישג יד העשויות לתמוך בגרסתו, ראוי כי תיזק לחובתו.

משום כל הטעמים שמניתי לעיל, כאשר כפות המאזניים מעוינות, אני מורה על דחיית התביעה.

לאחר ששקלתי ולפנים משורת הדין החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ד כסלו תשע"ב, 20 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.