דוד בע"מ נ' ביאלוס ואח'

פסק דין

הצדדים בתיק זה הסכימו כי בית המשפט יפסוק לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984.

לאור מכלול העדויות והראיות שהובאו בפניי, לאחר עיון בכתבי טענות הצדדים ובתמונות הנזק ולאחר ששמעתי את העדים מטעם הצדדים, אני מקבל את התביעה ולהן נימוקי בקצרה:

לגבי מיקום המשאית בחרתי להעדיף את עדות התובעת על פני עדות הנתבע כי המשאית עמדה בצמוד למדרכה ולא בחניה כפולה, שכן הנתבע לא ידע להשיב על פרט זה, וכשנשאל על כך ענה כי אינו זוכר. זאת, לעומת עד התובעת שהעיד על כך באופן פוזיטיבי ועדותו לא נסתרה בחקירה הנגדית לגבי נקודה זו והיא עולה בקנה אחד עם כך כי המשאית פרקה סחורה ליד המרכול הסמוך.

עד התובעת חיכה לנהג ברכב לאחר סיום העבודה והפריקה, ועל כן אני מקבל את עדותו כי נהג המשאית כבר נכנס לרכב ומכאן שלא היתה לא סיבה לפתוח את הדלת לרווחה, אלא היא ככל הנראה נותרה פתוחה קמעה ונהג המשאית טרם הספיק לסגור אותה. הא ראיה כי הנתבע אמר בחקירה הנגדית כי לא ראה את הנהג אלא את הדלת, ובכך יש לתמוך בגרסת התובעת כי הנהג היה בתוך הרכב. לפיכך, שוכנעתי כי הוא לא פתח את הדלת במפתיע לעבר נתיב הנסיעה משמאל למשאית וגם לא היתה לו סיבה לעשות כן כשהוא כבר בתוך המשאית לאחר סיום העבודה.

נסיבות התאונה מתיישבות עם המסקנה כי הנתבע חלף ליד הדלת הפתוחה ללא שמירת מרווח מספיק ממנה וכך פגע בה.

על כן, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת 5,410 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 20.12.12, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט בשיעור 1,250 ₪.

ניתן היום, ד' ניסן תשע"ד, 04 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.