דואק נ' בית ג'נרל עלית מהנדסים בע"מ

החלטה

1.ביום 11.6.13 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה בהתאם להוראות תקנה 10 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז – 1976.

2.המבקשת הגישה בקשה לביטול פסק הדין מהטעם שלא נהוג ליתן פס"ד בהיעדר הגנה בבימ"ש לתביעות קטנות ומדובר בצעד חריג וחריף. בכתב התביעה שהתקבל אצל המבקשת בחודש אפריל 2013 לא צויין מועד הדיון וזה נמסר לידיה חודש לאחר מכן. הכנת כתב ההגנה לוקחת זמן של מספר שבועות וכתב הגנה הוכן והוגש לתיק ביום 18.6.13. המבקשת מתנצלת על האיחור בהגשת כתב ההגנה לתיק.

3.המשיב מתנגד לבקשה כמפורט בתגובתו שהוגשה לבית המשפט.

4.מאחר והמבקשת קיבלה זימון לדין ולא הגישה כתב הגנה במועד הקבוע בדין, היא אינה זכאית לביטול פסק הדין משיקולי צדק.

5.ברע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן (פורסם בנבו) קבע בימ"ש:

"כפי שציין בימ"ש קמא, קיימים שני שיקולים מנחים בבחינת בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות: הראשון, עניינו בסיבת אי ההתייצבות, האם מדובר במי "שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי?", או שמא עסקינן במי שלא התייצב מפאת צירוף נסיבות אומלל, בהיסח הדעת או מרשלנות במקרים אלה, בניגוד למקרה הראשון, תגבר נטיית ביהמ"ש לבטל את פסק הדין. השיקול השני, שעל-פי רוב נודעת לו חשיבות גדולה יותר, עוסק בסיכויי ההגנה (או התביעה, אם מדובר בתובע) של מבקש הביטול. על מבקש ביטול פסק הדין להראות, ברמה הלכאורית, שיש לו אינטרס בביטולו ושטיעוניו אינם עולים בגדר הגנת בדים, שכן אין תועלת בביטול פסק-דין אם אין כל סיכוי שתוצאתו תשתנה לאחר בירור ההליך. לצד שיקולים מנחים אלה, קיים שיקול נוסף, מעין שיקול על, והוא זכות הגישה לערכאות. זכות זו אינה מוחלטת ויש לאזנה, בין היתר, אל מול האינטרס הציבורי-מערכתי בניהול תכליתי ויעיל של מערכת המשפט.

אין לכחד כי למתן פסק דין בהעדר התייצבות עלולות להיות השלכות משמעותיות על בעל הדין שפסק הדין ניתן נגדו; זאת בלא שהתובענה בה ניתן פסק הדין התבררה במלואה ומבלי שלבעל הדין ניתנה ההזדמנות להוכיח טענותיו. משכך, ראוי שהשימוש בסנקציה זו ישמר למקרים קיצוניים בהם בעל דין הראה זלזול בוטה והתעלם מדעת מן ההליך, או במקרים בהם לא עלה בידו להצביע על סיכוי הגנה כלשהם. יהיו מקרים בהם סנקציה זו, של אי ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ומניעת גישה לערכאות, לא תהיה מידתית בהתייחס לכלל נסיבות המקרה, ולאיזון שבין סיבת אי ההתייצבות לבין סיכויי ההגנה. לעיתים יש גם לשקול במסגרת "משוואה" זו את האינטרסים המונחים על הכף. יצוין, כי הדברים יפים במיוחד למצבים בהם אי ההתייצבות היא של נתבע (או משיב בהמרצת הפתיחה), שאז מחיקת הגנתו נועלת בפניו את שערי ביהמ"ש באופן מוחלט. כשמדובר באי התייצבות תובע, יש בידי ביהמ"ש סנקציה פחות קיצונית, של מחיקת תובענתו, באופן שלא תיחסם דרכו לשוב ולהגישה. סנקציה אפשרית נוספת – פחותה בחומרתה – היא השתת הוצאות."

6.המבקשת הגישה כתב הגנה בתיק באיחור אם כי זה הוגש לפני שפסק הדין נמסר לידיה. איני מקבל את טענת המבקשת לכך שאין זה נהוג ליתן פס"ד בהיעדר הגנה ומדובר בסעד חריג וחריף. תקנה 10 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976, קובעת ההפך. יחד עם זאת, איני רואה בהתנהלותה של המבקשת שהביאה לאי הגשת כתב הגנה מטעמה במועד כמי שמתעלמת מדעת מההליך השיפוטי. כמו כן, מעיון בכתב ההגנה איני סבור שעסקינן במקרה של "הגנת בדים" וקמה למבקשת "הגנה לכאורה".

7.בכל הנוגע למועד הגשת הבקשה לביטול פסק הדין, בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) אין כל הוראה בקשר להארכת מועדים ולכן על בית המשפט לפעול בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה לפי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה (ר' ת"ק (נצ') 7640-11-08 ליביה נ' דקל (פורסם בנבו)). בעניינו אנו, הוגש כתב הגנה בתיק, אם כי הוגש באיחור, וכל זאת בטרם נמסר פסק הדין לידי המבקשת. הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה זמן קצר לאחר קבלת פסק הדין אצל המבקשת.

8.בנסיבות אלו ולאור "שיקול העל" של זכות הגישה לערכאות, הנני מורה בזאת על ביטול פסק הדין מיום 11.6.13, חרף התנגדותו של המשיב, בכפוף לתשלום הסך של 400 ש"ח, ללא קשר לתוצאות ההליך. הסכום יופקד בקופת בית המשפט תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום יופקד, פסק הדין יבוטל, המזכירות תקבע מועד דיון חדש ותזמן את הצדדים והמזכירות תעביר את הסכום שהופקד למשיב/תובע.

9.במידה והסכום לא יופקד במועד הנקוב לעיל, פסק הדין לא יבוטל.

ניתנה היום, כ"א אלול תשע"ג, 27 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.