ת"א
בית משפט השלום ירושלים
|
7686-06
25/02/2014
|
בפני השופט:
תמר בר-אשר צבן
|
- נגד - |
התובע:
1. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ 2. אליהו חברה לביטוח בע"מ 3. ביטוח חקלאי אגודה שיתופית 4. רון וייס 5. המגן חברה לבטוח בע"מ 6. כלל חברה לביטוח בע"מ
|
הנתבע:
1. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ 2. אליהו חברה לביטוח בע"מ 3. ביטוח חקלאי אגודה שיתופית 4. רון וייס 5. המגן חברה לבטוח בע"מ 6. כלל חברה לביטוח בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
בדיון שהתקיים היום, הסכימו הצדדים להסדר דיוני, בהתאם להמלצת בית המשפט, שעל-פיו פסק הדין בתובענה הנדונה, לרבות בהודעה לצדדים השלישיים, יינתן על דרך הפשרה לפי סמכות בית המשפט לפסוק בדרך זו בהתאם לסעיף 4(ג) בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, וזאת לאחר שמיעת טיעונים קצרים של כל אחד מהצדדים.
עוד ביקשו הצדדים כי תינתן החלטה המורה על פטור מתשלום יתרת אגרת המשפט.
בהתאם להסכמה זו ולאחר שמיעת טיעונים מפורטים של באי-כוח הצדדים וכן לאחר בחינת הראיות מטעם הצדדים (ובעיקר אלו שאליהן הפנו במהלך טיעוניהם), ניתן פסק-דין כלהלן.
1.התאונה הראשונה מיום 25.6.2003
המחלוקות בעניין תאונה זו מעלות שאלות עובדתיות ומשפטיות לא מעטות שהעיקרית שבהן היא השאלה, על מי מבין המבטחות-הנתבעות (למעט הנתבעת 3, ביטוח חקלאי, שאינה קשורה לתאונה זו) יש להטיל את החובה לפצות את התובע בגין נזקיו כתוצאה מתאונה זו. בקשר לתאונה זו עולות גם שאלות עובדתיות באשר לגובה הפיצוי שהתובע זכאי לו בגין נזקיו, בעוד שישנו חסר במסמכים להוכחות חלק ניכר מטענותיו.
מאחר שהוסכם כאמור, כי פסק הדין יינתן על דרך הפשרה, לא ראיתי לנכון להכריע בכל אותן שאלות ונראה כי יהיה זה נכון לפסוק על דרך הפשרה, תוך שקלול והערכה של סיכויי הטענות של כל אחת מהנתבעות הרלוונטיות להתקבל, אילו נשמעו הוכחות ואילו אותן שאלות היו מוכרעות לגופן. לצד זה, נשקלה הסכמת הצדדים בעניין דחיית התביעה נגד הנתבעת 5 (המגן), הגם שהסכמה זו לא הייתה מלאה. שכן התובע והנתבעות 1 ו-2 (אבנר ואליהו) התנו את הסכמתם בכך שלא יחויבו בהוצאותיה של הנתבעת 5, בעוד שנתבעת זו עמדה על כך שמי מבין צדדים אלו יחויב לשאת בהוצאותיה. מנגד, שקלתי גם את הטעמים שעמדו ביסוד הגשת התביעה נגד נתבעת זו, כפי שפורטו בטיעוני באי-כוחם של הצדדים. כן נשקל שיעור הנכות שנקבע לתובע בגין תאונה זו (5%). כמו כן, בקביעת סכום הפיצוי נשקל גם מרכיב הוצאות כל הצדדים בשל ריבוי ההליכים, הדיונים, כתבי הטענות, הבקשות והתגובות שנדרשו להם בתובענה זו.
בהתאם לכך, סכום הפיצוי שישולם לתובע בגין תאונה זו יהיה סכום כולל בסך של 30,000 ₪, כלהלן:
מחצית מסכום זה, סך של 15,000 ₪, ישלמו הנתבעות 1 ו-2 (אבנר ואליהו).
מחצית מסכום זה, סך של 15,000 ₪, תשלם הנתבעת 6 (כלל).
התביעה נגד הנתבעת 5 (המגן) תידחה ללא צו להוצאות.
2.התאונה השנייה מיום 22.9.2006
בעניין תאונה זו שקלתי בין השאר, את העובדה שלתובע לא נותרה כל נכות כתוצאה מתאונה זו. כן נשקלה העובדה שהנתבעת 3 (ביטוח חקלאי) נגררה לניהול תביעה ארוכה, מורכבת וסבוכה, הגם שכל אותם הליכים מורכבים כלל לא נגעו לתאונה השנייה ואף נראה כי לא הייתה הצדקה להשארתה בתביעה.
לפיכך לאחר קביעת גובה הפיצוי שהתובע זכאי לו בניכוי הוצאותיה של הנתבעת 3 (ביטוח חקלאי), תשלם נתבעת זו לתובע סך של 1,000 ₪.
3.פטור מיתרת אגרת המשפט
בתיק הנדון התקיימו שמונה דיונים, שהאחרון שבהם התקיים היום. דיון זה נקבע לישיבת הוכחות אך כאמור, משהסכימו הצדדים להסדר הדיוני, לא היה עוד צורך בשמיעת הוכחות. בחינת שבעת הדיונים שקדמו לדיון היום מעלה כי התקיימו לפני שלושה שופטים שונים, קודם שהתובענה הועברה להמשך שמיעתה לפניי רק לאחרונה (רק הדיון היום התקיים לפניי). עוד עולה כי בחלק מאותם דיונים לא התקיים קדם משפט מהותי, אלא היו אלו מעין תזכורות. בנוסף לכך, חלק מהצדדים (חלק מהנתבעים והצדדים השלישיים) צורפו רק במהלך ניהול ההליכים ולאחר שהתקיימו חלק מהדיונים הנזכרים. בנסיבות אלו, נראה כי אמנם ישנה הצדקה להורות על מתן פטור מתשלום יתרת אגרת המשפט.
לפיכך, כל הצדדים החייבים בתשלום יתרת אגרת המשפט, פטורים מתשלומה.
4.התביעה נגד הנתבע 4 (רון וייס) וההודעה לצדדים השלישיים
תביעות אלו תידחנה ללא צו להוצאות.
5.הוצאות העדים שהתייצבו לדיון היום