ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות פתח תקווה
|
20639-07-13
11/05/2014
|
בפני השופט:
אושרית הובר היימן
|
- נגד - |
התובע:
דוד דהן
|
הנתבע:
1. לימור קנטי 2. הראל חברה לביטוח בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
1. עניינה של התביעה שבפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 30.03.13.
2. לטענת התובע, בעת שנהג ברכבו בכביש מס' 5, שהינו כביש עם 5 נתיבים, ממזרח למערב, בנתיב הימני, הרכב שלפניו בלם בפתאומיות, בשל עומס תנועה, ועל כן בלם התובע גם כן. או אז, חש חבטה חזקה ברכבו, כתוצאה מהתנגשות של הנתבעת 1 ברכב. לטענת התובע, כתוצאה מן התאונה, נגרם לרכב נזק בשווי כולל של 7748 ₪. כן, עתר התובע כי הנתבעות תשפנה אותו בגין שכ"ט עו"ד והוצאותיו בניהול ההליך.
3. מנגד, טענת הנתבעת 1, כי היא זו אשר נסעה בנתיב הימני, וכי התובע עמד על השול השמאלי ולפתע החל נוסע לרוחב הכביש, כשהוא "חותך" את כל הנתיבים, מבלי לבדוק את תנאי הדרך, והתפרץ לנתיב נסיעתה. לטענת הנתבעת, כאשר נכנס התובע אל נתיב נסיעתה היא בלמה, אולם לא הצליחה למנוע את התאונה כליל, ורכבה נגע קלות ברכבו של התובע.
4. התובע חזר בפני על גרסתו, והדגים את אופן קרות התאונה. עוד הוסיף וציין, כי לרכבו מוצמד וו גרירה, וכי הנזק שנוצר לרכבו היה בפינה הימנית האחורית של הרכב.
5. הנתבעת גם היא חזרה על גרסתה וציינה כי הקפידה ליסוע בזהירות, באופן מיוחד, באותו היום הואיל ועל רכבה הותקן לראשונה מתקן אופניים והיא חששה בשל כך. עוד ציינה, כי הבחינה ברכבו של התובע כאשר זה החל לחצות את הנתיבים משמאל לימין. כן, מסרה כי לרכבה לא נוצר נזק, פרט לנפילת לוחית הרישוי.
6. לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני מעדיפה את גרסתה של הנתבעת וקובעת שאין להטיל אחריות לתאונה על הנתבעת.
בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותה הרהוטה, הבהירה והעקבית של הנתבעת והיא מהימנה עלי. יצוין לעניין זה, כי הנתבעת אף ציינה בפני עובדות שלא בהכרח מתיישבות עם האינטרס שלה, כגון העובדה שהבחינה ברכב התובע לראשונה כבר בעת שהחל לחצות את הכביש משמאל לימין.
שנית, הנטל מוטל על התובע ובמצב דנן של גרסה מול גרסה, אין בידי לקבוע כי התובע היטה את כף המאזניים לטובתו ומשלא עמד בנטל, דין התביעה להידחות.
שלישית, מצאתי ממש בטענת הנתבעות לפיה במידה ונגרם נזק לרכבו של התובע, היה צריך להיגרם נזק גם לרכב הנתבעת, דבר שלא ארע בפועל. לכך, יש להוסיף גם את הריחוק שבין מועד התאונה לבין מועד מתן חוות דעת השמאי, המנתק את הקשר הסיבתי שבין הנזקים שלהם התייחס השמאי לבין התאונה, בפרט שעה שהמדובר ברכב המשמש כמונית.
7. בנסיבות אלה, אני קובעת שיש לדחות את התביעה.
8. סוף דבר - התביעה נדחית.
בהתחשב בנסיבות העניין, ישא התובע בהוצאות משפט של כל אחת מן הנתבעות, בסך 500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.
בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.
ניתן היום, י"א אייר תשע"ד, 11 מאי 2014, בהעדר הצדדים.