פסק דין
בפניי תביעה/בקשה לאישור עיקול על פי תקנה 378 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. המשיבות שנותרו בתיק הינן אור הגנוז – מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (המשיבה 1 בבקשה, להלן: נתבעת 1) ורשב"י אור הגנוז אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (המשיבה 6 בבקשה, להלן: רשב"י).
א. רקע:
התובעת הגישה תביעה בסדר דין מקוצר (תא"ק 1160-04-09) כנגד חברת "אור הגנוז פרויקטים בע"מ" (להלן: החייבת), על סך של 417,582 ₪, בגין 9 שיקים שנמסרו לה בתמורה לרכישת מוצרי דגים, במהלך שנת 2008. החייבת לא הגישה בקשת רשות להתגונן וניתן כנגדה פסק דין על ידי כב' הרשמת א. אבו אסעד, ביום 17/05/09. בכתב התביעה צוין כי השיקים נשוא פסק הדין נמסרו לתובעת, במקום 5 שיקים דחויים אחרים שנמסרו לתובעת במהלך 11/08 (בסך של 187,954 ₪) הכל לפי בקשת מנהל החייבת, מר אברהם סופר.
ביום 2/4/09, במסגרת התביעה הנ"ל, נעתרה כב' הרשמת א. אבו אסעד לבקשת התובעת, למתן צווי עיקול זמניים על זכויותיה ו/או נכסיה של החייבת המצויים, בין היתר, אצל: הנתבעת 1; אצל עו"ד שמעון מוני עזורה, המשמש כבא כוחם של המשיבות 1 ו-2 בהליך דנן; ואצל חברת בר-כל רשתות בע"מ (להלן: "בר כל").
ביום 07/04/09 הודיע עו"ד עזורה לבית המשפט, כי הוא אינו מחזיק בכספים של החייבת, אם כי הוא מחזיק (יחד עם עו"ד אחר), בנאמנות, כספים של "מוסדות אחרים", ביישוב "אור הגנוז".
בהחלטתה של כב' הרשמת א. אבו אסעד מיום 05/05/09, הורחב צו העיקול הזמני, גם על נכסים שבידי רשב"י. ביום 10/05/09 הודיעה רשב"י (באמצעות עו"ד עזורה), כי אין בידיה כספים ו/או זכויות של הנתבעת. ביום 14/05/09, מסרה הנתבעת 1 הודעה דומה, (גם כן באמצעות עו"ד עזורה).
בעקבות האמור לעיל, ביום 20/05/09 הגישה התובעת תביעה זו לאישור העיקולים הזמניים הנ"ל מיום 2/04/09. התביעה הופנתה במקור כנגד 7 מחזיקים נטענים, אולם במהלך הזמן הסתיים הדיון כלפי כולם, פרט לנתבעת 1 ורשב"י.
בעת הגשת הבקשה/תביעה, המחזיקה היחידה שהגישה כתב הגנה במועד, הייתה המחזיקה 3, בר כל רשתות בע"מ (להלן: "בר כל"), אשר טענה, בין היתר, כי אינה מחזיקה בנכסי הנתבעת וכי היא רכשה, ביום 09/03/09 את כל הציוד, הפעילות והזיכיון בשני מרכולים, כאשר התמורה (בסך של למעלה מ-700,000₪) הועברה בין היתר, לרשב"י (ולחברה נוספת בבעלות מר סופר בשם אפיקי ים סחר בע"מ). הנתבעת 1 ורשב"י, לא הגישו כתבי הגנה במועד.
ביום 03/09/09, בהעדר הגנה, ניתן פסק דין חלקי, בו אושר צו העיקול הזמני (בין היתר) כנגד הנתבעת 1 ורשב"י אשר ניתן, במסגרת תא"ק 1160-04-09. הנתבעת 1 ורשב"י הגישו (באיחור רב), בקשה לביטול פסק הדין הנ"ל, וביום 1/08/10 נעתרתי לבקשה זו, לביטול פסק הדין החלקי , בכפוף לתשלום הוצאות.
במסגרת ניהול הליכי תיק זה, התובעת הגישה בקשה לצו עיקול זמני על כספים/זכויות/נכסים של הנתבעות, שבידי מספר מחזיקים ("בר כל", עו"ד עזורה ועו"ד שחר ולנר). ביום 12/8/10, כב' הרשמת ר. אייזנברג, נעתרה לבקשה זו וניתן צו עיקול זמני, במעמד צד אחד.
ביום 31/8/10 הודיעו עו"ד עזורה ועו"ד ולנר הודיעו כי הינם מחזיקים כספים בחשבון נאמנות לטובת רשב"י. בעוד בכל הקשור לנתבעת 1, אין הם מחזיקים בנכסים ו/או כספים המגיעים לה.
ביום 5/10/10 הודיעה "בר כל" (בהודעה מתוקנת), כי מכוח הסכם השכירות מיום 9/03/09 היא חבה לרשב"י בסך כולל של 259,220 ₪, כאשר היא שומרת לעצמה את הזכות לקזז מסכום זה חוב כספי בגין דמי שימוש חודשי בחשמל. ביחס לנתבעת 1 ציינה "בר כל" כי היא אינה מחזיקה בנכסים שלה.
ביום 16/09/10 הגישו הנתבעת 1 ורשב"י, בקשה לביטול צו העיקול הזמני, תוך שהן חוזרות בין היתר, על טענתן כי הן אינן מחזיקות בכל זכויות/כספים/נכסים השייכים לחייבת. ביום 2/11/10 כב' הרשמת א. אבו-אסעד דחתה בקשה זו.
ההוכחות בתיק דנן, נשמעו ביום 6/3/11. מטעם התובעת העידו מר מנחם כרמל, מנכ"ל "בר כל" ומר יצחק ששון – מנהל המכירות של התובעת. כן הוזמן להעיד מר אברהם סופר – ששימש כמנהלה של החייבת העיקרית. מטעם הנתבעות העיד מר אברהם אדוק – ששימש, בין היתר, כחבר בוועד של רשב"י מאז הקמתה והננו גם בעל תפקיד בנתבעת 1.
בסיכומיה, צמצמה התובעת את טענותיה כך שהינה חוזרת בה מתביעתה כנגד רשב"י (סעיף 15 לסיכומיה).
ב. דיון והכרעה:
אישור עיקול – כללי:
מטרתו של צו העיקול היא "תפיסת" נכסי החייב, על מנת להבטיח פירעון של חוב פסוק, בעוד שהתובע יזכה בתביעתו כנגד החייב. על פי תקנה 374 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בית המשפט או הרשם, "רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק ...".