דגנית ואח' נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 16.7.12 בבני ברק.

2. לטענת התובעים, ביום האמור נהגה התובעת 1 ברכב ונסעה במסלול השמאלי מתוך שלושה נתיבים. התובעים טוענים כי רכב הנתבעים אשר נסע במסלול השמאלי, התפרץ לפתע שמאלה לנתיב נסיעתה של התובעת 1 בעוצמה רבה ודחק אותה שמאלה. התובעת 1 טענה כי לאחר התאונה יצאו הנהגות המעורבות מן הרכב ונוכחו לדעת כי הרכב נבלם כאשר הוא עומד מעל הקו המקווקו שמפריד בין שני שנתיבים.

3. הנתבעים טענו כי הנתבעת 2 נהגה ברכב בנתיב האמצעי, כאשר לפתע התובעת 1 אשר נסעה בנתיב השמאלי, סטתה למסלול נסיעתה של הנתבעת 2 ופגעה בדופן שמאל של רכבה.

4. בדיון שנערך בפני העידו התובעת 1 והנתבעת 2, הם הנהגות המעורבות בתאונה.

דיון:

5. התובעת 1 חזרה בפני על גרסתה לפיה נסעה בנתיב השמאלי מתוך שלושה נתיבים. התובעת טענה, שהנתבעת אשר נסעה בנתיב האמצעי סטתה לנתיב נסיעתה ושני הרכבים התנגשו ונעצרו. התובעת טענה כי בעת העצירה ציינה בפניי הנתבעת כי פס ההפרדה היה מתחת לרכב הנתבעים. התובעת טענה כי הנתבעת כנראה נסעה מעט מאחוריה וסטתה ופגעה ברכבה. התובעת הכחישה את גרסת הנתבעים לפיה התובעת היא שסטתה למסלול נסיעת הנתבעת וכי הנזקים ברכב מוכיחים גרסה זו.

6. הנתבעת 2 גם היא חזרה על גרסתה וציינה כי נסעה יש בנתיב האמצעי ולפתע שמעה רעש במראה ואז נחבט רכבה. הנתבעת טענה כי לאחר התאונה הבינה כי התובעת שנסעה מאחוריה סטתה למסלולה ופגעה בו כך שלבסוף נעצר רכבה בקדמת רכבה של הנתבעת. הנתבעת הכחישה את גרסת התובעת לאופן קרות האירוע וטענה כי מיקום הנזקים ואופן נפילת המראה פנימה תומך בגרסתה.

7. לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני קובעת שאין להטיל אחריות לתאונה על הנתבעת.

כידוע, המוציא מחברו עליו נטל הראיה. קרי, הנטל מוטל על התובעת.

במצב דנן של גרסה מול גרסה, אין בידי לקבוע כי התובעת הטתה את כף המאזניים לטובתה ומשלא עמדה בנטל, דין התביעה להידחות.

בהעדר חוות דעת שמאי לעניין זה, לא מצאתי לנכון לקבוע כי מיקום הנזקים עולה בוודאות בקנה אחד עם גרסת התובעת או לחילופין עם גרסת הנתבעת, שכן אין הדבר בגדר ידיעה שיפוטית.

8. בנסיבות אלה, אני קובעת שיש לדחות את התביעה.

סוף דבר:

9. התביעה נדחית.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישאו התובעים בהוצאות משפט בסך 400 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ל' שבט תשע"ג, 10 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.