פש"ר
בית המשפט המחוזי חיפה
|
842-07
12/04/2010
|
בפני השופט:
מנחם רניאל
|
- נגד - |
התובע:
עטרה דגן
|
הנתבע:
כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה
|
|
החלטה
פשיטת הרגל של החייבת בוטלה, ולפי החלטת השופטת הורוביץ מיום 9.7.09, היה על החייבת למלא תנאים שונים כתנאי לביטול פסק הדין הדוחה את הבקשה לפשיטת רגל. כפי שקבעתי ביום 26.10.09, החייבת לא מילאה תנאים אלה, ובהם תשלום הפיגורים והמצאת שוברים משולמים עד יולי 2009, אישורים על משלוח הודעות לנושים, דוחות מגובים באסמכתאות, הבהרה על אי התייצבות לאסיפת נושים, ואישור על סילוק או הקטנת החובות בדין קדימה. בבקשה שהגישה ה חייבת לאחר מכן, טענה שמילאה את כל התנאים ביום 7.1.10. כמו כן הגישה בקשה להקטנת התשלום החודשי.
אכן, התשלום ליולי 2009 שולם בסוף דצמבר 2009.הוגשו גם אישורי מסירה על הודעות לנושים ממחצית דצמבר 2009. הוגשו דוחות, שעל פניהם אינן נכונים. כך, בדו"ח לינואר פברואר 2009 נטען כי ההכנסות של בן הזוג לשני החודשים הם 4,589 ₪, כאשר ההכנסה לחודש אחד היא 4,589 ₪, לאחר שניתנה מפרעה של 800 ש"ח, כך ההכנסה החודשית היא למעשה 5,389 ₪. כראיה להוצאות הוגשו חשבונות לא משולמים. לחודש מרץ נטען ששכרו של בן הזוג הוא 4,089 ש,ח, אך סכום זה לא לוקח בחשבון מפרעה של 1,500 ש"ח, כך שהשכר הוא 5,589 ש"ח. הוגשו קבלות חלקיות על מזון וכן חשבון חשמל לא משולם כראיות יחידות להוצאות, ולא הוגשו מסמכים מאמתים להוצאות רבות נוספות נטענות, לרבות תרופות במאות שקלים. לחודש אפריל 2009 גם כן הוגשו בעיקר חשבונות לא משולמים כראיות להוצאות. לחודש מאי נטען שבן הזוג הרוויח רק 2,399 ש"ח, בלי להביא בחשבון מפרעה של 3,500 ש"ח, ושוב צורפו בעיקר חשבונות לא משולמים, ולא הוכח תשלום עבור תרופות. הדו הבא כולל הצהרה שבן הזוג הרוויח 5,5530 ש"ח, כאשר עולה מהתלוש שצורף שבנוסף לכך קיבל מפרעה של 2,500 ש"ח, ושוב הוגשו חשבונות לא משולמים, כאשר חלקם התראות בגין אי תשלום קודם. זה המצב גם לגבי הדוחות האחרים. מכאן, שהדוחות אינם דוחות שהוגשו כראוי המאומתים במסמכים.
החייבת הצהירה שלא קיבלה זימון לאסיפת נושים וגם בא כוחה הצהיר שלא קיבל זימון לאסיפת נושים. אשר לחובות בדין קדימה, החייבת צירפה פניות שלה, ותשובה ממס הכנסה מיום 13.7.09, לפיה ניתן יהיה לדון בבקשות לאחר הגשת דוחות שונים משנת 2005 ואילך. הוגשו דוחות חלקיים ואין שום טיפול נוסף לאחר יולי 2009 בחובות העבר. אין שום ראיה על הסדר כלשהוא באשר לחובות בדין קדימה. מכאן שהחייבת לא נקטה שום הליך של ממש להקטנת החובות.
מכאן, שהחייבת לא עמדה בכל התנאים לביטול פסק הדין מיום 9.7.09, גם לאחר המועד.
החייבת טוענת שנסיבות חייה חריגות במיוחד. היא חולת סרטן ומטופלת פסיכיאטרית, ומצבה הכלכלי קשה, מה עוד שהיא נאלצה לאחרונה לראות את אימה גוססת מול עיניה במיטתה. גופה בגד בה, נפשה הומתה ולא נותרה בפניה כל תקווה מלבד בקשתה. היא עמלה ושקדה על תיקון מחדליה והיא מגייסת פרוטות לרכישת תרופותיה, תוך שהיא נוהגת בתום לב, ועומדת כמיטב יכולתה בהוראות צו הכינוס. אני דוחה את הצגת הדברים על ידי החייבת. ראשית, למרות אורכות חוזרות ונישנות, החייבת אינה עומדת בתנאים שנקבעו לביטול פסק הדין המבטל את הליכי פשיטת הרגל. שנית, החייבת, שניהלה ומנהלת גן ילדים, לאורך כל התקופה, לא הגישה כל ראיה על היותה מטופלת פסיכיאטרית, לרבות הגשת קבלות על רכישת תרופות. אמנם, החייבת עברה כריתת רחם עקב גידול סרטני אך לשמחתנו הניתוח עבר בהצלחה והיא שוחררה מאישפוז ביום 17.4.09 ושבה לעבודתה כמנהלת גן ילדים שבבעלותה. גם לפני הניתוח וגם לאחריו, החייבת היתה פעילה בניהול גן הילדים. גם הצגת הדברים כאילו היא הגיעה לפת לחם אינה מתישבת עם העובדות שהיא הציגה. בעלה של החייבת מרויח 5,500- 6,000 ש"ח לחודש והיא עצמה מרויחה (על פי הצהרתה, ללא כל ראיות לכך) 4,500-5,000 ש"ח לחודש. הוצאותיה המוכחות קטנות בהרבה מהכנסות התא המשפחתי, ולמרות זאת אין היא משלמת את תשלומיה, שלפי ההכנסות וההוצאות, אין מקום להפחיתם. תתכבד החייבת, ותשלם לנושיה את חובם במסגרת ההוצאה לפועל. גם זו דרך לגיטימית לתשלום חובות.
לפיכך, לאחר שעיינתי בכל הראיות שהגישה החייבת במסגרת בקשתה לעיון מחדש ובטענותיה, אני דוחה את בקשתה לעיון מחדש ושב וקובע כי החייבת לא קיימה את התנאים שהוצבו לביטול פסק הדין אשר ביטל את הליכי פשיטת הרגל, והוא עומד בתוקפו.
ניתנה היום, כ"ח ניסן תש"ע, 12 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.