פסק דין
בפניי תביעה לתשלום הסכום של 362,800 ₪, על פיה עתר התובע לחייב את הנתבע, לקיים את התחייבותו לשלם את התמורה על פי הסכם שנכרת בין הצדדים בעל פה.
לאחר שמיעת העדים סיכמו באי כוח הצדדים בעל פה, ופס"ד זה ניתן לאחר דיון לגופו של עניין.
מבוא:
הנתבע הינו עו"ד במקצועו ויזם מקרקעין בעיסוקו, פעל לקדם וליזום בנייה על גג בבניין ברחוב בוקי בן יגלי 11 בתל אביב, ( להלן: "הבניין"). הנתבע פעל לרכישת הגג, ולעריכת הסכם עם בעלי הבניין, כך שניתן יהיה לבנות על גג הבניין שתי קומות, והבניין כולו יעבור שיפוץ כולל.
טענות התובע:
התובע טוען, כי בינו לבין הנתבע, עו"ד במקצועו ויזם נדל"ן בעיסוקו נכרת בשנת 2009 הסכם בעל פה, על פיו, יפעל התובע לקבלת והשגת הסכמת הגב' וינר ובן זוגה מר שניידר, שהיו בעלים של אחת מהדירות בבניין, ובתמורה להשגת הסכמתם לפרויקט, יקבל התובע, זכות לבניית דירה אחת בפרויקט תמורת תשלום עלויות הבנייה. התובע טוען, כי שווי הזכות הינו בסך של 1,000,000 ₪.
התובע טוען, כי את הזכות שקיבל מהנתבע המחה לטובת הגב' וינר ובן זוגה מר שניידר, בתמורה לסכום של 100,000 דולר.
התובע טוען, כי קיבל מהגב' וינר 50,000 דולר, והיתרה הייתה אמורה להשתלם עת קבלת היתר הבנייה. התובע טוען, כי למרות חלוף השנים, הנתבע לא קיים את התחייבותו, לא התחיל בביצוע הפרויקט, כאשר התובע מילא אחר כל התחייבויותיו על פי ההסכם שבין הצדדים. עוד טוען התובע, כי הואיל ועל פי מצג הנתבע, יש בידיו את הסכמת כל הדיירים בבניין למעט הסכמת בני הזוג, הגב' וינר ומר שניידר, הרי לאחר שמילא את חלקו בהסכם והשיג את הסכמת בני הזוג, הייתה מוטלת על הנתבע החובה להתחיל בביצוע הבנייה והקמת הפרויקט, וכי עליו לשלם את התמורה החוזית המוסכמת.
התובע טוען, כי מאחר והפרויקט לא יצא לפועל, הוא אמור להשיב לבני הזוג את הסכום ששולם לו, וכי על הנתבע לשאת בנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהפרת ההסכם עמו.
עוד נטען, כי ההתקשרות בין התובע לנתבע נעשתה באמצעות מתווך והתובע שילם למתווך דמי תיווך בסכום של 12,000 ₪ כדמי תיווך.
אשר על כן עותר התובע להורות על חיובו של הנתבע בתשלום סכום התביעה.
טענות הנתבע:
הנתבע מאשר, כי אכן היה הסכם בעל פה בין התובע לבין הנתבע, על פיו התחייב הנתבע להשיג את הסכמת בני הזוג לביצוע הפרויקט, וכי בתמורה לקבלת הסכמת בני הזוג לביצוע הפרויקט, הסכים הנתבע להעניק לתובע זכות לדירה אחת מהדירות שיבנו, כלומר את רכיב הקרקע, ועל התובע יהיה לשלם את עלויות הבנייה.
הנתבע מאשר, כי פנה לתובע באמצעות המתווך, מר צביאלי, כאשר האחרון סיפר לו כי הוא מכיר אדם שיוכל להשיג את הסכמת בני הזוג לפרויקט.
הנתבע טוען, כי ההסכם היה מותנה בתנאי מתלה, והוא ששאר הדיירים יתנו הסכמתם לביצוע הפרויקט וכי הפרויקט יצא לפועל.
הנתבע טוען, כי הדיירים האחרים לא נתנו הסכמה לביצוע הפרויקט ומשכך הפרויקט נכשל, ומשלא יצא הפרויקט לפועל לא התקיים התנאי המתלה.
הנתבע טוען, כי התובע אינו איש עסקים אלא איש איומים והפחדות, וכי הוא השיג את הסכמת בני הזוג באמצעות איומים.
טוען הנתבע, כי מאחר והתובע קשור לגורמים עברייניים הדיירים האחרים נבהלו וסירבו להמשיך בפרויקט, והפרויקט נכשל בגלל התובע.
הנתבע טוען עוד, כי התובע לא הוכיח שנגרם לו נזק כלשהו, ולא הוכיח את שווי התמורה הנטענת.