דבוש עמי נ' הרשות המוסמכת-חוק נכי רדיפות ה

פסק דין

זהו ערר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז- 1957. העורר, דבוש עמי ז"ל, נולד בשנת 1929 והתגורר בטריפולי בלוב בעת כניסת הגרמנים. העורר נפטר לאחר הגשת הערר ובטרם הספיק להעיד בפני הוועדה.

עיקרי ההצהרה של העורר:

אביו נלקח לעבודה במפעל צבאי לנעליים והמשפחה, "לפני ההריסות" (עמ' 3 לטופס התביעה), עברה לגריאן. העורר חלה בגלל תנאי התברואה הירודים ובני המשפחה חזרו לטריפולי ושהו בה בעת ההפצצות. העורר סיפר כי דוד שלו ומשפחתו נהרגו בהפגזה, אירוע שנחרת בזיכרונו כטראומתי במיוחד.

עוד אמר כי בזמן הנסיגה של החיילים הגרמנים מטריפולי, ניסו לדרוס אותו באמצעות טנק אך הוא הצליח להימלט.

העורר כאמור לא נחקר על ההצהרה.

עדות גב' רבקה גז אחות העורר:

חוזרת למעשה על דברי אחיה המנוח ומוסיפה כי לאחר שהדוד ומשפחתו נספו בהפגזה ואביה נלקח לעבודה, האם ברחה מטריפולי, בין היתר מחשש שחיילים יתנכלו לה כאישה.

העדה מאשרת כי המשפחה חזרה לטריפולי בטרם עזיבת הגרמנים וזאת מאחר ואחיה העורר חלה.

ב"כ העורר ביקש להעיד את אחיו של העורר, מר רמי דותן, אשר הגיש אף הוא תביעה למשיבה, נדחה ועררו נשמע בפני הוועדה בחיפה. התבקשו מספר דחיות עד למתן פסק הדין בעניינו של דותן. לבסוף ב"כ העורר ויתר על העדתו והסתפק, בהסכמת המשיבה, בהגשת פסק הדין, תיק הרשות ועדותו של דותן בפני הוועדה בחיפה.

דיון

א. עררו של דותן בו"ע חיפה 5436-10-10 נדחה. דותן טען לשתי עילות נרדפות: הלכת הפחד ואלימות נאצינל סוציאליסטית. העילה הראשונה נדחתה בשל סתירות בגרסת העורר וחוסר סבירותה ואילו העילה השנייה נדחתה מאחר ולא הוכח שהפגיעה שנפגע מאופנוע נהוג ע"י חייל גרמני, היתה תוצאה של תאונה או פגיעה מכוונת משום שזוהה כיהודי.

ב. בהצהרה בטופס התביעה של דותן ובעדותו בפני הוועדה בחיפה, הוא מגולל סיפור שונה לחלוטין מזה המסופר בהצהרת העורר. כך למשל, לדבריו, המשפחה ברחה לכפרים ערביים וחזרה לטריפולי רק אחרי צאת הגרמנים ב- 1943; אבי המשפחה נשאר כל העת עם משפחתו ודותן לא הזכיר כי נלקח לעבודה.

יצויין כי דותן נולד בשנת 1932 ואילו שנת הלידה הרשומה של אחותו רבקה גז היא 1939. הדעת נותנת כי דותן זכר טוב יותר את אשר עבר על משפחתו.

ג. הגרסה של העורר העולה מהצהרתו אינה מגלה עילת נרדפות על פי הלכת הפחד. האמור בהצהרה מלמד כי המשפחה ברחה, כפי הנראה, מפחד ההפצצות וחזרה לטריפולי לפני יציאת הגרמנים כדי להעניק טיפול רפואי לעורר. אגב, נסיבות אלה סותרות את האמור בהצהרה של דותן.

באשר לאלימות הנטענת, העורר לא נפגע מהטנק וקשה לקבל דבריו כי הטנק "רדף" אחריו בחוצות העיר כדי לפגוע בו.

ד. לאור כל האמור לעיל, עדויות האח והאחות אינן מסייעות לביסוס עילות הנרדפות להן טען העורר ז"ל ועל כן הערר נדחה.

מזכירות הוועדה תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין בשאלה משפטית בלבד.

ניתן היום, י"א סיון תשע"א, 13 יוני 2011, בהעדר הצדדים.