אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דבאח נ' דבאח

דבאח נ' דבאח

תאריך פרסום : 19/05/2013 | גרסת הדפסה
דמ"ר
בית דין אזורי לעבודה חיפה
951-04-12
05/05/2013
בפני השופט:
דניה דרורי

- נגד -
התובע:
עמאר מוחמד דבאח
הנתבע:
סאלח דבאח
פסק-דין

פסק דין

האם הועסק התובע על-ידי הנתבע כעובדו, ואם אכן כך – מהו שכרו המוסכם של התובע אצל הנתבע, והאם נותר חוב בגין שכר עבודה – אלה הן השאלות שבמוקד תביעה זו.

טענות הצדדים

1.התובע, אחיינו של הנתבע, טען בכתב תביעתו ובדיון שהתקיים בפני כי במהלך התקופה 12.3.2006 ועד 20.2.2008 הועסק בנגרייה שבבעלות הנתבע, דודו. עוד טען התובע כי שכרו המוסכם עמד על סך 5,000 ₪ לחודש, וכי ניהל רישום בדבר ימי עבודתו והשכר המגיע לו. לפיכך נטען כי בהתייחס לסכומים ששולמו על חשבון שכר העבודה, הרי שבתום תקופת העבודה נותר חוב בגין שכר עבודה העומד על 11,000 ₪.

2.מנגד, טען הנתבע כי בין הצדדים כלל לא התקיימו יחסי עובד ומעביד וכי התובע סייע לנתבע בנגרייה המופעלת על-ידו במסגרת עזרה משפחתית, כפי שהנתבע סייע לתובע בעזרה כספית למימון לימודיו ונסיעות. עוד נטען כי התביעה הוגשה תוך שיהוי ניכר ובעקבות סכסוך כספי ומשפטי שנתגלע בין הנתבע לאביו של התובע.

3.לפיכך, יש מקום להכריע בשאלות הבאות: האם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד, מהו שכרו המוסכם של התובע אצל הנתבע, והאם יש לחייב את הנתבע בתשלום שכר עבודה בהסתמך על רישומי התובע.

4.כל צד העיד לעצמו ולא הביא כל עדים נוספים שיתמכו בגרסתו.

דיון והכרעה

5.אקדים מסקנה לדיון ואציין כי לאחר שקילת עדויות הצדדים וראיותיהם מצאתי כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו, ויש לכן לדחותה.

6.שוכנעתי כי בין הצדדים אכן התקיימו יחסי עובד ומעביד. התובע העיד, ועדותו לא נסתרה, כי ביצע עבודות בנגרייה של הנתבע במהלך תקופה ממושכת, כי העבודות בוצעו בעסק השייך לנתבע ולצרכיו של העסק, וכי שולמה תמורה בגין סיוע זה, כפי שהעיד גם הנתבע (פרו: 12, ש: 1-2). עוד העידו שני הצדדים כי בתום התקופה בה ביצע התובע עבודות בנגרייה השייכת לנתבע – עבדו התובע והנתבע יחדיו בנגרייה השייכת לאביו של התובע (אחיו של הנתבע). סממנים אלה תומכים במסקנה כי הנתבע היה מעסיקו של התובע בעסק הנגרייה אותו הפעיל.

7.באשר לשכר המוסכם – הנטל להוכחת השכר המוסכם מוטל על העובד בנסיבות המקרה כאן, ושהתביעה מתייחסת לתקופה 3/2006 – 2/2008. בנטל זה לא עמד התובע, כפי שיפורט להלן:

א.התובע אמנם טען באופן לאקוני בכתב תביעתו כי השכר המוסכם עמד על סך 5,000 ₪ לחודש, אלא שבחקירתו הנגדית העיד התובע כי קיבל לעתים שכר יומי (פרו: 7, ש: 22), ולא נתן כל הסבר כיצד הגיע לכלל חישוב המסביר דרישה בסך 5,000 ₪ לחודש עבודה.

ב.גם רישום ימי העבודה שביצע התובע (ת/1)– אינו תומך במסקנה כי בין הצדדים הוסכם על משכורת חודשית, שכן היקף העבודה השתנה מחודש לחודש.

ג.התובע הסביר בעדותו כי אם היה מקבל במהלך תקופת העבודה שכר של 3,900 ₪ לחודש לא היה מגיש את התביעה וכי נקב בסכום של 5,000 ₪ משום שהנתבע סרב לשלם לו (פרו: 8, ש: 17-18). סתירה זו בין בסיס החישוב שנטען בכתב התביעה לבין עדותו התובע מחזקת אף היא את המסקנה כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להראות מהו השכר המוסכם אשר על בסיסו חושבה תביעתו.

ד.על אף שלטענת התובע הועסקו במקביל אליו אצל הנתבע עובדים נוספים (פרו:11, ש: 9-10) אשר יתכן והיו יכולים לתמוך בגירסתו באשר לשכר המוסכם או לדרך תשלום השכר – לא הובאו עדים אלה על-ידי התובע ולא ניתן הסבר מניח את הדעת לאי הבאתם – עובדה שראוי לזקוף אותה לחובתו של התובע.

8.באשר לתחשיב חוב שכר העבודה – התובע הגיש העתק רישום בכתב ידו עבור תקופת העבודה הנטענת, בה ציין את ימי עבודתו במהלך תקופת העבודה הנטענת וכן את הסכומים שנתקבלו על חשבון שכר העבודה בתקופה זו (ת/1), ומתוכן ביקש להסיק את חוב שכר העבודה הנטען.

לאחר שקילת טענות הצדדים לא מצאתי להסתמך על רישום זה, ואלה נימוקי:

א.בפני בית הדין לא הוצג הרישום המקורי, אלא העתק צילומי של עמודים 1-9 ממחברת בה ניהל התובע לטענתו את הרישום. בפתח הדיון מיום 2.5.2013 הוסבר כי אין בידיו של התובע את המסמך המקורי, משום שנמסר לב"כ ונאמר לו שנמצא ברכבו של ב"כ, אשר נשרף. לא הובאה בפני כל אסמכתא לאותו אירוע שריפה של המסמכים המקוריים. אי הצגת הרישומים המקוריים יש בה כדי לפגום באותנטיות של מסמך זה.

ב.במסמך ת/1 ישנם מספר רב של מחיקות ותיקונים. בתשובה לשאלה בעניין זה לא נתן התובע תשובות המניחות את הדעת וציין כי אינו זוכר ויתכן כי כלל אין מדובר בשינוי (פרו: 10, ש: 25). תשובה זו אינה סבירה בעיני לאור העובדה כי דבר המחיקות ברור ונגלה על-פני ת/1. ביצוע המחיקות והתיקונים אינו מאפשר להסתמך על מסמך זה כבסיס לחישוב הזכויות המגיעות לתובע לטענתו.

ג.התובע העיד כי ניהל רישום של ימי העבודה מדי יום, כך שבתום כל יום עבודה חזר לביתו ורשם אם עבד באותו יום (פרו: 6, ש:30-31). תשובה זו אינה מתיישבת עם הרישום החודשי שנוהל לכאורה עבור חודשים 6-7/07 (עמ' 8 בת/1) בהם צוין רישום עבור חודש שלם. כשנשאל התובע כיצד יתכן שבוצע רישום עבור חודש שלם, השיב כי כאשר היה מדובר בחודש מלא "לא צריך לרשום כל יום" (פרו: 7, ש: 29). תשובה זו אינה מתיישבת עם עמדתו כי הרישום נוהל מדי יום, וכן עם עדותו כי בתחילת החודש לא היה יכול לדעת שיעבוד חודש מלא (פרו: 8, ש: 1-3).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ