ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
5296-12-11
24/06/2012
|
בפני השופט:
איטה קציר
|
- נגד - |
התובע:
שוש יערה דאי
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
|
החלטה
זוהי תביעה להכיר באירוע ספציפי מיום 2.10.10 כתאונת עבודה וכן בגין פגיעה בעבודה על פי עקרון המיקרוטראומה.
להלן עובדות המקרה:
1.התובעת ילידת 25.4.55.
2.התובעת עבדה במאפיה בדוכן הנמצא בגן שמואל במשך כ-5.5 שנים.
3.בתאריך 2.10.10 החלה התובעת את עבודתה כרגיל בשעה 06:00 בבוקר.
4.סמוך לשעה 10:00 בבוקר הרימה התובעת קרטון מלא בבצקים מתוך עגלת סופרמרקט השוקל בין 10 ל-12 ק"ג. תוך כדי הרמת הקרטון היא חשה לפתע בכאב חזק וחד בגבה התחתון.
5.למרות הכאב החזק בגבה התחתון התובעת חשבה וקיוותה כי הכאב יחלוף והמשיכה לעבוד עד סיום המשמרת.
6.עוד באותו ערב התובעת נבדקה ע"י רופא ב-"ביקור רופא", ד"ר שיפרין, ועברה בהמשך גם בדיקת C.T. ואובחן כי היא סובלת משבר בגוף חוליה L1 – ייתכן על רקע אוסטאופניה.
7.התובעת טוענת כי נגרם לה שבר בחוליה L1 כתוצאה מהרמת קרטון הבצקים בעבודתה ביום 2.10.10 בעוד שב"כ הנתבע טוענת, כי מדובר בתהליך תחלואתי בלבד ללא קשר לעבודתה של התובעת.
מיקרוטראומה
8.התובעת עבדה כאמור במאפיה. במסגרת עבודתה התובעת היתה ניגשת בתחילת כל משמרת בה עבדה למקפיא ומוציאה 10 קרטונים עם בצקים קפואים ומניחה על עגלת סופרמרקט ודוחפת אותו למחלקה. כל קרטון שקל בין 10 ל – 12 ק"ג.
9.במחלקה – התובעת היתה פורקת את הבצק הקפוא מהעגלה למגשים שמשמנים אותם ומסדרים עליהם את הבצק המוכן הקפוא. מכינה 5 מגשים עם מאפים כגון: לחמניות, בורקסים, רוגלעך ועוד.
10.לאחר מכן מכניסה כל מגש לתוך עגלה וכשיש בעגלה 5 מגשים היא מכניסה אותם להתפחה.
11.כשהבצק תפח היא מורחת אותו בשומשום וביצים ואח"כ היא דוחפת בכוח את העגלה לתוך תנור אפיה תעשייתי ושם העגלה נתפסת בתוך ציר כדי שלא תזוז בזמן האפייה.
12.בסיום האפיה התובעת תופסת את העגלה ומושכת אותה בכוח החוצה בכוח מתוך התנור. כאשר המאפה מתקרר היא מוציאה את המגשים ומניחה את המאפים בתוך הויטרינה של הדוכן – למכירה.
13.יש לציין, כי מיד עם הכנסת עגלה לאפיה בתנור, התובעת הכינה מגשים חדשים עם דברי מאפה לצורך התפחה ואח"כ לאפיה וכך העבודה מבוצעת בכל שעות היום. כשסיימה לאפות את כמות הבצקים שהביאה מהמקפיא, היא היתה הולכת ומביאה כמות חדשה של בצדקים מהמקפיא ועובדת על הכנת מאפים נוספים.
14.במשמרת בוקר בימי שישי התובעת היתה מוציאה את הבצקים מהעגלות מההתפחה, מורחת אותם בביצים ובשומשום, מכניסה לתנור וכשהמאפה נאפה היתה מוציאה מהתנור ומסדרת בויטרינה במגשים, את הלחמים שאפתה הייתה מכניסה כל לחם לתוך שקית ושמה במדפים.
15.התובעת עבדה בד"כ בימי שישי במכירה בויטרינה ובסידור המדפים, בשאר חמשת ימי העבודה הרגילים היא עבדה באפיה ולא בויטרינה.
16.כן יש לציין, כי העבודה בויטרינה אילצה את התובעת כל העת להתכופף כדי להכניס או להוציא את הבצקים כי הויטרינה הייתה נמוכה.