אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דאוויט נ' משרד הפנים

דאוויט נ' משרד הפנים

תאריך פרסום : 12/08/2013 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
52070-11-12
07/08/2013
בפני השופט:
יהודית שיצר

- נגד -
התובע:
אראיה דאוויט
הנתבע:
משרד הפנים
פסק-דין

פסק דין

עתירה כנגד התנהלות המשיב בטיפולו בבקשת העותר לקביעת מעמדו לפי אמנת הפליטים (להלן: "האמנה"), והתעלמותו מהמתווה בעע"מ 4566/11.

עיקרי העובדות

העותר נולד במקלה שבאתיופיה בשנת 1980, וחי שם כ– 22 שנה. לטענת העותר הוריו אריתראים. אביו נפטר באתיופיה בשנת 1999, ולטענתו בשנת 2002 הוא גורש יחד עם אמו מאתיופיה לאריתריאה, בשל מלחמת אתיופיה – אריתריאה, והם התגוררו בעיר אסמרה במחוז מאקל. העותר עבד באריתריאה במפעל שטיחים. כשנה לאחר הגעתם לאריתריאה נפטרה אמו, ובשנת 2004, לאחר ששהה כשנתיים באריתריאה, עזב העותר לטענתו את אריתריאה ועבר לסודן, מאחר שחשש שיגייסו אותו לצבא. בסודן שהה העותר לטענתו כ– 7 שנים, ועזב מאחר שחשש שיתפסו אותו ויגרשו אותו. העותר יצא מסודן למצרים, ומשם הסתנן לישראל דרך סיני באורח בלתי חוקי, לטענתו ביום 27.2.2011.

בישראל ביקש העותר מקלט מדיני לפי האמנה, בנימוק שהוא אזרח אריתראי, ואזרחי אריתריאה זכאים בישראל למקלט מדיני מכוח ההגנה הקבוצתית שניתנה ע"י ממשלת ישראל לאזרחי אריתריאה.

המשיב סירב להעניק לעותר מקלט מדיני בישראל, מאחר שהתרשם, בעקבות ראיונות שערך עמו, כי הוא אינו אזרח אריתראי. עוד קבע המשיב, כי מאחר שמבחן מירב הזיקות מצביע על כך שמדינת אתיופיה היא המדינה שאליה היה העותר קשור באופן המירבי, יש להרחיק את העותר לאתיופיה. מכאן העתירה דנן, בו מבקש העותר כי ביהמ"ש יורה למשיב לבחון עניינו בהליך תקין ויסודי. העותר טוען כי הוא אזרח אריתראי, ולפיכך אין להרחיקו מישראל, מכוח ההגנה הקבוצתית לה זוכים כל אזרחי אריתריאה שבישראל. לטענתו אין להרחיקו לאתיופיה גם לאור עקרון אי ההחזרה, מאחר שנשקפת לו סכנת רדיפה גם באתיופיה, שכן הוא גורש משם לאריתריאה.

עוד טוען העותר, כי לפי עע"מ 4566/11 משרד הפנים נ' וולדיסלאסי, (לא פורסם, 25.6.12) (להלן: "פרשת וולדיסלאסי"), על המדינה מוטל הנטל להוכיח כי לא נשקפת סכנה לעותר באתיופיה, ועליה להשיג אישור משלטונות אתיופיה כי היא מוכנה לקלוט את העותר וכי היא מצהירה שלעותר לא נשקפת סכנה בשטחה.

דיון

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים שהוגשו ע"י ב"כ הצדדים נחה דעתי כי החלטת המשיב לא חרגה ממתחם הסבירות, באופן המצדיק לפי כללי המשפט המנהלי, התערבות של בימ"ש זה.

העותר לא הוכיח שהוא אריתראי

לא מצאתי חריגה ממתחם הסבירות במסקנת המשיב כי העותר לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו להוכיח שהוא אריתראי, על מנת לזכות בהגנה הקבוצתית שמעניקה ממשלת ישראל לאזרחי אריתריאה.

בתצהירו (נספח ז'2 לעתירה), מצהיר העותר כי רק סע' 1-5 לעתירתו הם מידיעתו האישית, ואילו כל יתר האמור בעתירתו נאמר לו ע"י עורך דינו המייצגו בעתירה דנן. בסע' 1-5 לעתירתו העותר אינו טוען כי הוא בעל אזרחות אריתראית. כל שטען העותר בסעיפים אלו הוא כי הוא "ממוצא אריתראי, היות והוא בן יחיד לשני הורים אריתראים" (סע' 1 לעתירה, ההדגשות כאן ולהלן שלי, י"ש).

לא זו אף זו, העותר סתר את עצמו כשטען בסע' 5 לעתירה שנכנס ללא "מסמכים מזהים", בעוד שבראיון מיום 15.4.2012, נספח ז' לעתירה, בעמ' 5, טען שבארץ איבד נייר שקיבל כשנכנס לאריתריאה ושמעיד שהוא גורש מאתיופיה.

מירב הזיקות של העותר

העותר מבקש להסתמך על שני פסקי דין של ביהמ"ש המחוזי במחוז המרכז, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים: עת"מ (מרכז) 17692-07-11 גרמאיי צ'רנט ואח' נ' משרד הפנים (מיום 30.4.2013, להלן: "פס"ד צ'רנט"), ו – עת"מ (מרכז) 10515-05-13 טוראינט נ' משרד הפנים (מיום 21.5.2013, להלן: "פס"ד טוראינט"). לטענת ב"כ העותר, ביהמ"ש, בשני פסקי הדין הנ"ל מגיע למסקנה שקביעת המדינה ביחס למבקשת המעמד כי היא אתיופית הייתה נגועה בשיקולים זרים. מעיון בפסקי הדין הנ"ל עולה כי יש לאבחנם מנסיבות המקרה הנדון. כל שנקבע בפס"ד טוראינט הוא שבהתאם להלכת ביהמ"ש העליון אין לראות את סירובו של מבקש המעמד לחתום על טפסים בהם הוא מודה שהוא אתיופי כחוסר שיתוף פעולה, כאשר אף גורם בעל סמכות, כמו נציג רשמי של ממשלת אתיופיה, לא קבע שמבקש המעמד הוא אזרח אתיופי. ביהמ"ש המנהלי באותה מקרה קבע לגוף העניין, כי לא היה כל בסיס עובדתי למדינה לקבוע באותו המקרה כי המבקשת אתיופית, אך יחד עם זאת קבע שמאחר שיש למבקשת זיקות לאתיופיה ניתן להרחיקה לשם. גם בפס"ד צ'רנט, ביהמ"ש המנהלי קבע כי קביעת המדינה שהעותרת שם היא אתיופית איננה סבירה, מאחר שהזיקות של העותרת לאתיופיה שהתגלו הן רק היותה דוברת אמהרית, והעובדה שהיא עושה שימוש בלוח השנה האתיופי. עוד ציין ביהמ"ש כי המדינה לא התייחסה לעובדה ש- 16 שנים חיה העותרת בסודן.

לעומת זאת, בענייניו מדובר באדם שצבר הנסיבות קושר אותו לאתיופיה אפילו לפי גירסתו: א) הוא נולד באתיופיה. ב) הוא חי שם את מרבית חייו, כ– 22 שנים, ג) הוא דובר אמהרית. מעבר לזאת הוא שהה באריתריאה לפי גירסתו, רק כשנתיים בהיותו בוגר כבן 22, והוא אפילו לא טען שהוא הוציא באריתריאה אזרחות אריתראית.

הנה כי כן, העותר מגלה את מירב הזיקות למדינת אתיופיה אפילו לפי גירסתו, וגם כב' השופט אברהם בשני פסקי הדין הנ"ל ציין כי המדינה רשאית להרחיק את מבקש המעמד למדינה שהוא מגלה כלפיה זיקות. כמו כן, בענייננו לא נטען ע"י העותר כי המדינה מנסה לכפות עליו לחתום על מסמכים שבהם הוא מודה כי הוא אזרח אתיופי.

עוד טען ב"כ העותר כי משני פסקי הדין הנ"ל עולה כי המדינה לא מוסמכת לקבוע אזרחות של מבקש מעמד, כל עוד לא קבע גורם מוסמך, כמו נציג רשמי של ממשלת המדינה הזרה, כי המבקש הוא אזרח אותה המדינה. מעבר לעובדה שאלה פס"ד של ערכאה מחוזית שאינם הלכה מחייבת, גם בפסקי הדין הנ"ל ביהמ"ש ציין כי המדינה אכן רשאית להרחיק את העותר למדינה אשר יש זיקות שקושרות אותו אליה.

יתר כל כן, קיימת פסיקה מפורשת של ביהמ"ש העליון - בר"מ 1662/11 גברמדהין דסלאם בירהה נ' משרד הפנים, הקובעת כי אין פסול בפרקטיקה זו של המדינה, שבוחנת את מירב הזיקות ולא את האזרחות:

"...אין לשלול גם את הפרקטיקה של רשויות ההגירה, אשר במסגרת קביעת נתינות של מסתנן – הן מתייחסות אל המדינה כלפיה מגלה המסתנן את מירב הזיקות ולא לשאלה המשפטית התיאורטית באילו מדינות יכול היה המסתנן בתנאים מסוימים לקבל אזרחות, או שהוא נחשב כאזרח. עם זאת במקרים "אפורים", בהם הזיקה הדומיננטית למדינה מסוימת איננה ברורה על פניה – מוטב כי הגורמים המוסמכים יעמיקו את התישאול וכי הם יסתייעו לצורך זה בחוקרים מיחידת ה-RSD המומחים לכך – עובר לקביעת נתינותו של המסתנן". 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ