ג'רארד לואיס נ' מלון בריזה אין אילת

החלטה

1.בפנינו תביעה על סך של 174,176.96 ₪ אשר מתייחסת לתקופת עבודה של עובד זר בבית מלון באילת בין 1/07 עד 4/04.

2.מעיון בכתב התביעה וכתב ההגנה, התברר כי חלק מעילות התביעה התיישנו ולצורך כך ביקשנו את התייחסות הצדדים. לאחר קבלת עמדות הצדדים, להלן החלטתנו.

3.תוספת טיסה וערבה

התובע טוען כי עד 4/01 שהם 48 חודשי עבודה, לא קיבל תוספת טיסות וערבה.

מאחר וחלפו למעלה משבע שנים מאז המועד האחרון לתשלום שהוא 4/01 ועד הגשת התביעה שהוא 23/9/09, התיישנה עילה זו.

4.הבראה

התובע טוען כי הוא זכאי לימי הבראה בגין כל תקופת עבודתו ובסה"כ 53 ימים.

מאחר ופדיון דמי הבראה ניתן לתבוע רק עבור שנתיים מתום סיום יחסי העבודה ואלו כאמור הסתיימו ב-4/04 זכאי התובע לתבוע רק עבור 16 ימים המתייחסים לשנתיים האחרונות. התביעה עבור שאר הימים התיישנה.

5.דמי חגים

התובע טוען כי לא קיבל תשלום עבור ימי חג במשך 7 שנות עבודתו או לחלופין לא קיבל ימי חופשה בנוסף לעבודתו בחגים.

מאחר והתובע הגיש תביעתו ב-9/09 יכול הוא לתבוע רק ימי חג ביחס לתקופה שמ-9/02 ועד 4/04. שאר התביעה ברכיב זה – התיישנה.

6.חופשה שנתית

התובע עתר לתשלום סך של 21,964 ₪ בגין ימי חופשה המגיעים לו.

מאחר והתביעה הוגשה בחלוף 3 שנים מאז הסתיימה תקופת העבודה, היא התיישנה.

7.הפרשות לקרן פנסיה

התובע טוען כי המלון לא הפריש במשך תקופת עבודתו לקרן פנסיה. גם כאן מדובר בתקופה שמרביתה התיישנה למעט 2/09 עד 4/04.

8.חלף הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים

מאחר ומדובר בתביעות אשר התגבשו רק בסיום יחסי העבודה, דהיינו, ב-4/04, הן לא התיישנו.

9.על כן, התובע יגיש עד ליום 10/10/10 כתב תביעה מתוקן ובו הסכומים המעודכנים בהתאם להחלטה זו. לכתב התביעה יצורפו תצהירי עדות ראשית מטעם התובע.