ת"ת
בית משפט השלום פתח תקווה
|
25989-10-10
21/12/2010
|
בפני השופט:
עדי אייזדורפר
|
- נגד - |
התובע:
כנעאן סייף
|
הנתבע:
ג'נרל מילס ישראל בע"מ
|
|
החלטה
1.בפני בקשה להאריך המועד להגשת התנגדות לכתב תביעה על סכום קצוב והתנגדות לתביעה על סכום קצוב.
2.אשר למועד, המבקש טוען כי לא הומצאה לו האזהרה נשוא תיק ההוצל"פ. אלא שהסתבר כי המבקש הגיש בקשה לאיחוד תיקים ובמסגרת בקשה זו ניתן לו פירוט מכלול התיקים התלויים ועומדים כנגדו. גם אז לא הגיש המבקש התנגדות לתביעה על סכום קצוב, ולמעשה הגיש התנגדותו בחלוף 9 חודשים מיום שנפתח תיק האיחוד בעניינו.
זה המקום לציין כי עסקינן במבקש אשר הינו עו"ד בהשכלתו ובעיסוקו.
אומנם נכונים הדברים כי קיימת חובה על זוכה להמציא את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל לידי החייב, המצאה מלאה וכשירה, אולם במקרה דנן גובר "כלל הידיעה" נוכח העובדה שלידי המבקש הומצאו פרטי כל התיקים התלויים ועומדים כנגדו, ובכלל זה התיק דנן, אולם הוא בחר להתעלם מקיומו ולא הגיש התנגדות במועד. והדברים מקבלים משנה תוקף שעה שעסקינן במבקש שהינו עו"ד.
למעשה, לא עלה בידי המבקש להצביע על טעם מיוחד בגינו יש להאריך לו את המועד להגשת ההתנגדות, מה גם שמדובר באיחור משמעותי ביותר של כ-9 חודשים. די בכך כדי לדחות את הבקשה להארכת מועד ואף את ההתנגדות גופה.
3.מעבר לכך יצויין, כי המבקש אף לא השכיל להעלות כל הגנה טובה כנגד התביעה. ובמה דברים אמורים?
המבקש סומך ידיו על הסכם פשרה שנחתם בינו לבין המשיבה, נושא כותרת "הסכם סיום התקשרות והפסקת עבודה". על פי הסכם זה עם חתימתו, מוותרים הצדדים על כל תביעה כנגד החברה ו/או הערבים. עוד הוסכם כי החוב למשיבה ייסגר עם העברת הערבות הבנקאית בסך 20,000 ₪ ותשלום סך של 6,000 ₪ והעברת הציוד לחברת ג'נרל מילס. נשגבת מבינתי הפרשנות שמבקש המבקש לקרוא ללשון ההסכם, לפיה, די בחתימת ההסכם על מנת להעמיד את החוב על סך של 6,000 ₪ בלבד. ההסכם נוקט לשון "תשלום סך של 6,000 ₪" ולא העברת שיק על סך 6,000 ₪. הפרשנות אותה מבקש המבקש לקרוא להסכם הינה מלאכותית ובלתי סבירה בעליל. וגם כאן, מקבלים הדברים משנה תוקף לאור העובדה כי המבקש הינו עו"ד, וכי הוא זה שניסח את ההסכם יחד עם נציג המשיבה.
4.זו אף זו, בחקירתו הודה המבקש כי נעשתה אליו פניה מטעם המשיבה והודע לו כי השיק שנמסר מכח ההסכם, שיק צד ג', חולל ולא נפרע. המבקש אף הודה בחקירתו כי נעשו אליו 2 פניות בעניין זה. מכאן, לא ברורה הטענה כי יש מקום ליתן לו רשות להתגונן על מנת שיוכל להביא לפרעון השיק על ידי צד ג'.
למבקש היתה הזדמנות לעשות כן במשך תקופה ממושכת מאז שפנתה אליו המשיבה והודיעה על חילול השיק ועד למועד הגשת ההתנגדות עצמה מטעמו.
זה גם המקום לציין כי המבקש לא היסס להעלות בהתנגדותו את הטענה לפיה, אין זה מעניינו אם השיק שמסר נפרע, אם לאו. טענה זו מוטב היה אלמלא נטענה.
5.אין כל ממש בנכונותו של המבקש לשלם כיום סך של 6,000 ₪. ודאי שאין הדברים מהווים כתב הגנה המצדיקה מתן רשות להתגונן.
ההסכם שנחתם בין הצדדים הופר בכך שהמבקש לא פרע את הסך של ה-6,000 ₪ עליו הוסכם, וגם אם מולאו יתר התנאים שקבועים בהסכם, אי פרעון השיק מהווה הפרתו של ההסכם. ממילא אין עוד מקום לטעון כי יש לשלם את הסכום עליו הוסכם לצרכי פשרה ואין מקום לעמוד על פרעון החוב במלואו. משהופר הסכם הפשרה, עומדת למשיבה הזכות להעמיד את החוב המקורי לפרעון מלא ומיידי.
6.סוף דבר, הבקשה להארכת מועד נדחית וכך אף ההתנגדות עצמה, נוכח כל האמור לעיל.
7.המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך 1,200 ₪.
הליכי הוצל"פ בתיק 2009158090 ישופעלו בתוך 14 יום.
ניתנה והודעה היום י"ד טבת תשע"א, 21/12/2010 במעמד הנוכחים.
עדי אייזדורפר , רשמת
הוקלד על ידי: אורית פריטס