פסק דין
בפני תביעה לתשלום סך 13,920 ₪ שהוגשה בגין נזקי תאונת דרכים מיום 02/05/12.
העובדות הצריכות לעניין ותמצית טענות הצדדים:
ביום 02/05/12 פגע רכב הנתבע ברכב התובעים וגרם לו לנזקים אשר פורטו בחוו"ד השמאי שהוגשה במצורף לכתב התביעה. הצדדים אינם חלוקים בשאלת האחריות, אלא בשאלת הבעלות ברכב בלבד (פרוט' 12/05/13, עמ' 2, ש' 1).
אליבא דתובע, הרכב נרכש על ידו, אך מטעמי נוחות, נרשם על שם רעייתו- הגב' סוהא ג'נידי.
לטענת הנתבעים, במועד התאונה היה הרכב בבעלות ה"ה יונס גזאוי והועבר לשמה של גב' ג'ינדי, אשר על זכויותיה ברכב הוטלו עיקולים בלשכת ההוצאה לפועל.
בתשובת התובע הובהר, שהגב' ג'נידי הינה רעייתו, אשר העניקה גם היא יפוי כח למשרד ב"כ לייצוג בתביעה. לטענת התובע, הרכב נרכש ביום 21/04/12 אך הבעלות בו הועברה רק ביום 23/05/12. מר גזאוי הגיש תצהיר מטעמו ולפיו, אין לו כל עניין בתאונה או בפיצוי. את הרכב מכר לתובע ומכאן, שאין לו כל דרישת תשלום מהנתבעים.
במעמד הדיון מיום 22/07/13, עתר ב"כ התובע לצירוף רעיית התובע ומר יונס גזאוי, כתובעים נוספים, על מנת להסיר כל טענה בנוגע לבעלות ברכב במועד התאונה. בהעדר תגובה מטעם הנתבעים, תוקן כתב התביעה לצירוף רעיית התובע ומר גזאווי.
דיון:
עסקינן במחלוקת בשאלת הבעלות ברכב.
בתום שמיעת ב"כ הצדדים ולנוכח התשתית הראייתית שהונחה בפני, הגעתי לכלל מסקנה שדין התביעה להתקבל.
עם תיקון כתב התביעה וצירוף הבעלים הרשום של הרכב במועד התאונה (התובע 3) והבעלים הרשום של הרכב במועד הגשת כתב התביעה (התובעת 2), אין בפני מחלוקת המצריכה הכרעה. אף אם נצא מנקודת הנחה שהבעלים ברכב הינו התובע 3 (כפי עמדת הנתבעים), מאחר שהוא תובע בתיק והתובעים אינם חלוקים בינם לבין עצמם בשאלת אופן חלוקת הפיצוי, התייתרה המחלוקת לעניין זהות הבעלים עובר לתאונה ("לשאלת בית המשפט, אנו מודים שגזאווי הוא הבעלים של הרכב, ומוכנים לשלם לגזוואי". פרוט' 13/02/14, עמ' 4, ש' 14-15).
יצוין, כי התובע 3 לא התייצב לישיבת ההוכחות מאחר שאמו נפטרה. בתחילה עמדו הנתבעים על חקירתו, אך בהמשך הדיון, לאחר שהובהר שאין מחלוקת המצדיקה הארכת הדיון שלא לצורך, ויתרו הנתבעים על הדרישה לחקירת התובע 3 על תצהירו, וסיכמו טענותיהם.
כאמור, הנתבעים לא חלקו על אחריות הנתבע 1 לנזקי התאונה ("אין ספק שמישהו צריך לשלם על הנזק. ורק אנחנו המזיקים", פרוט' 13/02/14, עמ' 5, ש' 10-11).
בסיכומי הנתבעים הועלו טענות לעניין עברו התאונתי של הרכב. מעבר לעובדה שהאמור חורג ממסגרת הפלותאות עליה הצהירו הצדדים במעמד הישיבה מיום 12/05/13 ("המחלוקת היא לעניין הבעלות בלבד"), הרי שהטענה אף לא הועלתה בשלב מוקדם יותר של ישיבת ההוכחות, גם כאשר נשאל ב"כ מספר פעמים מה התועלת שבזימון התובע 3 לדיון נוסף. למען שלמות התמונה אוסיף, כי מעבר לצמצום הפלוגתאות, ככל שהיתה מחלוקת לעניין היקף הנזק, היה על הנתבעים למסור הודעה על רצונם לחקור את השמאי מטעם התובעים, בהתאם לתקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.
אוסיף, כי ב"כ הנתבעים ויתר על חקירת יתר התובעים על תצהיריהם, למרות שבתצהירים נטען שהרכב נמכר לידיהם במועד המוקדם לתאונה.
יתר הטענות שהועלו במסגרת סיכומי הנתבעים, הופרכו בסיכומי התובעים ובראיותיהם.
באשר לשאלת ההוצאות, מחד- עם תיקון כתב התביעה והוספת מר גזאווי כתובע, לא נותרה מחלוקת להכרעה וניתן היה לחסוך את ישיבת ההוכחות ולקצר את הדיון. מאידך- מר גזאווי צורף כתובע בשלב מתקדם של ההליך, לאחר הישיבה המקדמית, כאשר לישיבה שנקבעה ליום 22/07/13, לא התייצבו התובע ועדיו. כמו כן, בקביעת שיעור ההוצאות לקחתי בחשבון גם את העובדה שהנתבעים לא עמדו על דחיית הדיון וזימון הצדדים לדיון נוסף.
מאחר שרכיבי התביעה הוכחו ברמה הנדרשת במשפט אזרחי, התביעה מתקבלת במלואה. הנתבעים ישלמו לתובעים 13,920 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. בנוסף ישלמו הנתבעים את הוצאות התובעים ושכ"ט ב"כ ע"ס 6,500 ₪. התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מהיום, שאחרת, ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין.
ניתן היום, י"ח אדר תשע"ד, 18 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.
