ג'מברה נ' לוזון

פסק דין

בפניי תביעה במסגרתה טוענת התובעת, כי ביקשה לרכוש רהיטים מאת הנתבע, בסך כולל של 4,200 ₪, ואולם הריהוט שהתקבל איננו הריהוט שהוזמן, והגיע ריהוט חלקי בלבד, בו עדיין לא עשתה שימוש.

בנסיבות אלו מבקשת התובעת לבטל את העיסקה ולהשיב את מלוא הסכום, 4,200 ₪, לידיה.

הנתבע טען, כי יש לדחות את התביעה מכמה טעמים:

ראשית טען הנתבע, כי ההזמנה המקורית שונתה בסמוך לאחר ביצועה, ביוזמתו ובאישורה של התובעת, וזאת מטעמים בטיחותיים; בנוסף טען הנתבע, כי התובעת היתה מרוצה מהסחורה אשר סופקה לה, ואף שילמה על חשבון החוב סך של 400 ₪ לאחר ההתקנה והבטיחה לשלם את היתרה; עוד טען, כי התובעת שינתה דעתה בשל העובדה שבתה לא היתה מרוצה מהריהוט אשר הותקן ולכן העלתה התובעת טענותיה. לטענתו, על מנת שהתובעת תהיה מרוצה בא לקראתה וסיפק לה, בנוסף, שולחן מחשב ללא תוספת תשלום; לבסוף טען, כי התובעת ממילא לא שילמה את מלוא התמורה, על אף הבטחותיה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, אני קובעת, כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי הסחורה שסופקה איננה הסחורה עליה הוסכם בסופו של דבר, ולא הובאו ראיות לעניין ההזמנה המקורית, האספקה החלקית, ואף לא לעניין התשלום המלא.

בהתאמה, ניתן לומר, כי התובעת לא הוכיחה שהנתבע לא עמד בהתחייבויותיו, ואף לא הוכיחה כי קיימה את חלקה באופן המקים לה זכות, אם וככל שיש ממש בטענת אי ההתאמה, ו/או בטענת ההפרה מטעם הנתבע, להשבת מלוא סכום העסקה.

מעבר לצורך אציין, כי התרשמתי שיש ממש בטענה שהועלתה מפי הנתבע, לפיה התובעת הסכימה לשינוי ההזמנה והביעה שביעות רצון מהריהוט שסופק מיד לאחר אספקתו, ועל כן, אני סבורה כי דין התביעה להידחות אף לגופו של עניין.

מכל האמור, אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובעת בהוצאות הנתבע בסך של 250 ₪.

סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסה"ד לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ט' אדר תשע"ג, 19 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.